ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כבוד ישראל ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וישלח Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו תשס"ח

כבוד ישראל


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל


יש שואלים, האם למען כבוד עם ישראל מותר להיכנס לסכנה?
לכאורה, בפרשת וישלח, בענין דינה נראה שהפגיעה בכבוד ישראל היא דבר כל-כך חמור שמחייב תגובה, אפילו אם היא מביאה למידה מסוימת של סכנה.
שכם בן חמור לקח את דינה, הוא טימא את בת יעקב ופגע בה ובמשפחתה מאד. תגובת שמעון ולוי אחֵי דינה היתה הריגת אנשי שכם. בכך הם סיכנו את כל משפחת יעקב אבינו, כפי שיעקב אמר להם: "עכרתם אותי להבאישני בעיני יושב הארץ, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי". ותשובת בני יעקב - "הכזונה יעשה את אחותנו?". כלומר, האפשר להסכים לחילול כבוד ישראל, אפילו אם יש בזה סכנה?
מעניינת הסברת בעל אור-החיים הקדוש לדברי בני יעקב אלו וכדאי לשים לב אליה: יעקב אומר: מה עשיתם? הכנסתם אותנו לסכנת נפשות, לסכנת השמדה? ושמעון ולוי משיבים - "הכזונה יעשה את אחותנו?" כיצד תשובתם עונה על דאגתו של יעקב?
ומבאר אור-החיים ואומר, תשובתם היתה: אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם, ללא סיבה, היית צודק, זה היה מסוכן, כי היו נאספים כל ראשי הארץ נגדנו, אבל הרי היתה סיבה למעשה שלנו, וכולם יבינו שעשינו בצדק, ואף לא אחד יתנפל עלינו בשל כך. ועוד, אדרבא, אילו החרשנו והבלגנו, היו כולם חושבים שאפשר לפגוע בנו, כי אנו ותרנים וחלשים, וכעת שהגבנו על הפגיעה בנו, תגובה זו דוקא תמנע סכנה, כי לא יעיזו לפגוע בנו, כי יפחדו מאיתנו.
בעניין זה אספר, כי לאחר מלחמת יום-הכיפורים, הבאתי את המח"ט של החטיבה בה שירתתי, לביקור אצל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. המח"ט היה הקצין הגבוה ביותר בצה"ל שנפל בשבי המצרי במלחמת יום-הכיפורים. הקצין שאל את הרב, האם בשביל כבוד ישראל צריך קצין למסור את נפשו ולהילחם עד הסוף, ולא ליפול בשבי, או שאם הוא רואה שאין כל סיכוי, יכול ואולי צריך הוא לא ליהרג לחינם. הרב השיב לו: "נו, שאול המלך". שאול המלך לא רצה ליפול בשבי, וביקש למות למען שמירת כבוד ישראל.
אחר-כך סיפר הרב צבי יהודה, שבזמן המנדט הבריטי, כשהיו פרעות, והערבים הרגו יהודים בכמה מקומות בארץ-ישראל, הממשל הבריטי לא הגן על היהודים. באו אנשים אל אביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה הראשי של ארץ-ישראל וביקשו שילך לדרוש מהנציב העליון לפעול בתקיפות למניעת ההתפרעויות. הרב שלח את הרב צבי יהודה ואדם אחד נוסף ל"ועד-הלאומי", להודיע שהוא מתכוון ללכת לנציב העליון. הרב רצה, שזה יהיה בידיעת ראשי הישוב.
כאשר שמע זאת מר אוסישקין, קם מלוא קומתו ואמר שהרב לא ילך להתחנן לפני הנציב העליון. זה לא לכבודו ולא לכבוד ישראל ולמרות שיש סכנה אי-אפשר להשפיל את כבוד ישראל.
מדברי הרב צבי יהודה, אפשר היה לשמוע, שהוא הזדהה עם הדברים. כבוד ישראל אינו דבר פרטי, ואין רשות ליחיד וגם לרבים, למחול עליו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il