ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
כמו רוב הניצחונות הצבאיים, התברר כניצחון זמני בלבד. תקופת השלטון של מלכי בית חשמונאי ביהודה הייתה תקופה עתירת סכסוכים מבית ומחוץ, תקופה של מלחמות אזרחים ולבסוף גם כניעה לשלטון רומא. עליית הצדוקים, שבסופו של דבר זכתה לעידודו של אלכסנדר ינאי, החזק ביותר מבין מלכי בית חשמונאי, ערערה את אמונת העם בתורה ובמסורת הרבנית. לאור כל זה, למה עושים ענין כזה גדול מחנוכה? למה הדבר דומה? לכך שהיפנים היו חוגגים היום את יום פרל הרבור, השבעה בדצמבר, כיום חג לאומי. אשר לנס חנוכה, פך השמן הקטן שבער במקדש שמונה ימים - בית המקדש נחרב מאתיים שנה אחר-כך, ומנורת הזהב נעלמה מהעולם היהודי. למרות כל זאת, הכריזו חכמי המשנה על חנוכה כחג, ומאז ועד היום הוא נחגג בעולם היהודי כמועד הנושא בתוכו משמעות ומלווה בחיבה משפחתית. אין ספק שיש סיבה עמוקה יותר לקיומו ולעובדה שהחזיק מעמד עד היום. העם היהודי ומנהיגותו הרבנית אינם ממהרים להכריז על חגים או אפילו על ימי זיכרון. אמירת ההלל בימים מיוחדים נשארה נושא רגיש מאוד אפילו בימינו. אך בחנוכה אנחנו אומרים הלל שלם בכל אחד משמונת ימי החג. מדוע? דומני שהתשובה טמונה בהשקפת העולם של הרבנים ושל המסורת היהודית באשר לטבעו האמיתי של המאבק שחג החנוכה מסמל בעבורנו. היהודים היו עסוקים לא רק במאבק צבאי נגד היוונים הסורים אלא במאבק תרבותי החשוב יותר על לבו ונשמתו של העם היהודי. היוונים הסורים ניסו לכפות את תרבותם, אורחותיהם ואמונותיהם על היהודים. בזה הם נכשלו. באוכלוסייה היהודית היה אמנם גיס חמישי, יהודים הלניסטים שהיו מוכנים להיכנע לראוותנות החיצונית של החברה היוונית ומנהגיה. אך עיקרו של העם היהודי סירב לנטוש את מסורתו ואת מערכת הערכים הקדושה והייחודית שלו. בסיפור פורים אנחנו קוראים "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". חנוכה הוא חג נלווה לפורים. החשמונאים הראשונים והעם היהודי בכל הזמנים גם הם לא כרעו ולא השתחוו לתרבות יוון. רבנו יהודה הלוי מספרד של לפני 900 שנה סיכם זאת יפה בהערה שלו על תרבות יוון: "ואל תשיאך חכמה יוונית אשר אין לה פרי כי אם פרחים". הניצחון של היהדות על עבודת האלילים ועל תרבות יוון לא היה ניצחון חולף, לפחות בעולם היהודי. לכן יש צידוק לנרות חנוכה אפילו היום. הם מייצגים את אור התורה והטוב בעולם של פחד וחשכה. היהדות נלחמה בתרבויות רבות בהיסטוריה הארוכה שלה. היא נאבקה באתיאיזם המרקסיסטי לפני מאה שנה גם בברית המועצות ואפילו כאן, בארץ ישראל, ובכל זאת היא הוכיחה שוב שהיא בלתי מנוצחת. החיים היהודיים ברוסיה משגשגים היום, 90 שנה אחרי שלנין ואחריו סטלין קמו עליהם לכלותם. למעשה, היום הם הנר החי, סמל של היהודים והיהדות שחג החנוכה מייצג ואף מחזק. כיום האויב שלנו בא מבפנים, והוא האדישות והנהנתנות. אף-על-פי כן גם כאן יש סימנים לחזרה איטית לאורח חיים יהודי ולערכים היהודיים. אנחנו מהללים את השם בחנוכה באמירת הלל כדי להזכיר לעצמנו שהמאבק הזה להישאר יהודים (ראו כמה קשה לנו לגרום למישהו להכיר בכך שאנחנו מדינה יהודית) הוא מאבק שתמיד ניצחנו בו. זה ניצחון בר קיימא שהוא הגשמה של הייעוד ושל השליחות שלנו. חז"ל אמרו שאור קטן יכול לסלק חושך גדול. לקראת הדלקת נרות חנוכה עלינו לזכור את האמת הפשוטה הזאת. זה לא פולחן ריק אלא אישוש של האמונה שלנו בעתיד טוב יותר ודרך להכיר תודה על ההזדמנויות שאנחנו מקבלים בימינו. בחשכה של הגלות האינסופית לכאורה, נרות חנוכה הקטנים האירו לנו את הדרך ונתנו לנו תקווה וחום. אין ספק שהם יוסיפו לעשות זאת בזמן הזה כמו בימים ההם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
