ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ר' אברום היה אדם ששלט בכל תחומי התורה. זה דבר נדיר, והוא השקיע בכך שנים על גבי שנים. הוא היה עילוי לפני עשרות שנים, וכבר יקירי ירושלים לפני חמישים ושישים שנה העריכו אותו. גדלות בתורה, עמל תורה.
היה יושב ולומד, לא היתה אצלו בטלנות. היה פיקח גדול, היתה לו חכמת חיים, והיתה לו שמחת חיים, הוא לא היה אדם עצוב. מי שהוא באמת שקוע בעבודת ה' לא שייכת בו העצבות. החסידים פיתחו את הצד של עבודת ה' בשמחה, אבל גם אצל מה שקרוי מתנגדים לא חולקים על העיקרון הזה, הם משיגים את זה בשקיעה בעולמה של תורה. זה התבלט באישיותו של ר' אברום, שהיה תמיד שמח בזכות שקיעתו בעולמה של תורה.
הוא פרסם דברים, דעת תורה, גם כאשר פוליטיקאים לא אהבו זאת, בבחינת "ייקוב הדין את ההר", כפי שהרב צבי יהודה הוציא כרוזים בנוסח "לא תגורו", שאין לתת יד להרס ההתיישבות, ואת זה צריך לחזור ולשנן, לחזור ולשנן לדור הצעיר, שלא ישכחו.
הרב רוזנטל מחיפה היה חבר נעורים שלו מזה עשרות שנים, והוא גדול מאוד והעריך מאוד את ר' אברום. ובכלל, אצל גדולי ישראל האמיתיים אין ספק שידעו להעריך אותו.
צוואה בלימוד
תמיד התלמידים סיפרו שר' אברום ציווה אותם על שקידה ועלייה במעלות התורה. בחור שנמצא בישיבה צריך שתהיה לו מגמה להיות בן תורה אמיתי, לעזוב את כל ענייני העולם ולהתעסק רק בתורה.
תקופת זוהר ברבנות הראשית
היות שהוא היה גם רב ראשי וגם בהשקפתו ר' אברום ראה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, ממילא כל היחס למדינה ולמוסדותיה היה שונה מהיחס של האנשים שאין להם אותה גישה. פה באמת היה קשר בין העם ובין המדינה, ובאמת אנו רואים שלאחר מכן בכל הציבור החילוני היתה התרחקות והסתייגות, ואולי בזה מתכוונים שתקופתו ברבנות הראשית היתה תקופת הזוהר.
אין ספק שכל מי שהיה בקרבתו ראה את ההתמדה שלו בתורה, את ההשקעה שלו בתורה, את ההיקף והגדלות, וכל מי שאכן ראה את הדברים - זה ודאי עורר בו חשק לחיקוי.
צדיק שעוזב את העולם הזה - אמנם גופו איננו עמנו, אך המסר החינוכי יימשך הלאה, ואני מקווה שכולנו נהיה ראויים ללכת לאורו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
