ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
במסכת תענית מובאת ברייתא בשם ר' יוסי בר' יהודה על הפסוק בזכריה י"א האומר: "ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד". וכך נאמר שם: ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה אהרן ומרים. ושלש מתנות טובות נתנו על ידם ואלו הן באר ענן ומן. באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר, שנאמר ותמת שם מרים, וכתיב בתריה ולא היה מים לעדה. וחזרה בזכות שניהם. מת אהרון נסתלקו ענני כבוד, שנאמר וישמע הכנעני מלך ערד... שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור נתנה לו רשות להלחם בישראל. חזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו כולם, שנאמר ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו, והלא מרים מתה בניסן ואהרון באב ומשה באדר, אלא מלמד שנתבטלו שלוש מתנות טובות שניתנו על ידם ונסתלקו כולם בירח אחד.
המהרש"א במקום שואל: אם חזרו המתנות בזכותם, מדוע נסתלקו בכלל כל זמן שהיו בחיים? ועונה, כדי שייוודע הדבר כי בזכותו של הרועה שנפטר היתה אותה מתנה ועל כן נסתלקה בפטירתו וחזרה אחר כך בזכות הנותרים. ויש כאן שאלות אחדות.
ראשית, למה לכתחילה באו המתנות כל אחת על-ידי רועה בפני עצמו ולא על-ידי אחד מהם, וכן מה היחס בין כל רועה למתנה שניתנה על ידו, והשאלה הנוקבת כיצד אחרי מות משה השאיר הקב"ה את ישראל ללא אותם המתנות ולא המציא להם רועה גדול חדש שישובו שלושתם על ידו. על השאלה הראשונה יש לומר כי כל מתנה זוכה לשכלול עניינה כשהיא באה על-ידי צדיק שכל עניינו אך ורק סביב אותה מעלה, בבחינת אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. על השאלה השנייה של הקשר בין מרים לבאר, בין אהרון לענן ובין משה למן, יש לומר על-פי דברי המהר"ל בגבורות ה' שכתב כי צדיקים הראשונים נמצא להם זיווגם על-פי הבאר, כמו רבקה ליצחק ורחל ליעקב וציפורה למשה, ושם ביאר את הקשר בין הנשים לבאר. ענני הכבוד שהגנו על עם ישראל באו בזכות אהרון שהיה אוהב שלום ומציל את ישראל מן המחלוקת. זכות השלום הפנימי עוררה את כוח השלום הכללי. משה רבינו, שעסק בלימוד תורה שבנתה את קומתם הרוחנית של ישראל, זכה במתנת המן המגדל ובונה את גופותיהם של ישראל.
על השאלה השלישית, מדוע הניח הקב"ה את ישראל ללא הרועים, יש לומר על-פי המובן מדברי התורה כי נסתלקו אותם רועים ואותן מתנות לפני הכניסה לארץ. ידוע כי בארץ לא נצרכו ישראל לאותן מתנות, כי פה נתברכה הארץ בגשמי שמים ובנחלי מים, ועיינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. גם ענני כבוד לא נצרכו כנגד חום המדבר נחשיו ועקרביו, כי פה נתברכה הארץ בטובה ובחמדתה זבת חלב ודבש אשר אווירה מחכים ומתוק וטוב לעיניים. ובמקום המן נתנה הארץ פריה וזכינו פה לאספת דגנך תירושך ויצהרך לאכול ולשבוע ולהותיר. אמנם גם בארץ הקודש נזקקנו להנהגה, אבל הסתפקנו בהנהגה טבעית ללא צורך בניסים גלויים, כאן נמצאים הניסים בהסתר בתוך הטבע שהוא כולו מלא ברכת ה'.
הסתלקות שמש התורה
בתחילת תקומתו של בית ישראל נזקק עמינו לכוחות על-טבעיים שילוו אותו בדבר ה' עד שיזכה לעמוד על רגליו ויוכל להמשיך את בניין חייו על-ידי מנהיגים ארציים הממשיכים את דרך קודמיהם, אולם לא בענקיות שמשית, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, חיילים טובים מוצאים את דרכם בלילה גם לאור הלבנה, והמובחרים שביניהם מנווטים גם על-פי הכוכבים בלבד.
מורנו הרב הדומה למלאך, הרה"ג אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אמר באחד ההספדים בישיבה כי פירוש הגמרא במועד קטן האומרת כי כאשר נפטר רב הונא נראו הכוכבים בצוהריים הוא כי כל זמן שרב הונא היה בחיים היה נחשב כשמש, שלעומתו תלמידי חכמים היו נחשבים ככוכבים שאורם לא ניכר מול גבורת האור העצום של רב הונא, עם פטירתו וסילוקו של אור תורתו הגדול החלו להביא בחשבון גם את אותם חכמים שאורם החל להיראות בחשכה הגדולה. כמה נכונים היום דברים אלה, עם הסתלקותו של ר' אברום, באה השמש בצוהריים.
שמש התורה, ששרדה לנו מכל המאורות הגדולים והמתנות הטובות שזכינו להם בישיבת מרכז הרב בעשרות השנים הראשונות לתקומת המדינה, כאשר נשמת המדינה נתגבשה בישיבת מרכז הרב. בשנות פריחתה של הישיבה שימשו בכיפה שלושת המאורות הגדולים, מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל, בנו יחידו של מרן הרב זצ"ל ומתווה דרכה המיוחדת של הישיבה, הרב ישראלי זצ"ל, מתלמידיו האחרונים של הרב, ששימש מקודם רבה של כפר הרא"ה, ורבינו ר' אברום כהנא שפירא זצ"ל, שעדיין לשוננו ממאנת להשתמש במילה זצ"ל במקום שליט"א, שהיה מגדולי הלומדים בירושלים ונכנס למשפחת הרב דרך גיסו הרב רענן זצ"ל, חתנא דבי נשיאה. בישיבה אצל התלמידים היתה חלוקה ברורה, הרב צבי יהודה הוא מאור האמונה ומנהיג על-ידי הישיבה את כל הציבור הדתי המכיר בגאולת ה' את עמו ודרכו משפיע על המדינה כולה. הוא היה המעורר הגדול להכיר את אורות המדינה שזרחו בימינו בחסדי ה' והשומר הנאמן על המדינה לבל תצא מדרך הקודש הראויה לה. הוא הנהיג את המלחמה במסיון ובכל ההשפעה הנוצרית על הארץ. מאוחר יותר החל המאבק על ארץ-ישראל ונחלות שבטיה, על כבוד המדינה והרבנות, על שחרורם של יהודי רוסיה ועוד.
הרב צבי יהודה בנה במשך שנים רבות את היחס למדינת ישראל, ראשית צמיחת הגאולה השלישית גאולת הנצח, דרך תלמידיו השפיע על דור שלם של נוער כיצד לקומם את הריסות העם אלפים ורבבות החלו לבנות ישיבות ויישובים ולהכניס את אורה של התורה הגואלת לכל פינה אפשרית. דרך חיים מאירה כזאת חייבה הרבה תשובות לכל מיני שאלות הלכתיות שעלו מכל התחומים הכלל ציבוריים והאישיים. בשטח זה ניצבה והאירה דמותו של הרב ישראלי זצ"ל, שעסק בבירורי ההלכה לאור תורת הרב קוק זצ"ל, ולצורך המדינה והעם המחדשים את צורתם מגלות ומחורבן לתקומה ולבניין. יחד עם הרב צבי יהודה היה הרב ישראלי פנס אור המלווה את תלמידי הישיבה ובוגריה בנתיבי החיים שנפתחו לאור תורת הגאולה.
העמוד השלישי שהחזיק את הבניין העיקרי של גידול תלמידי הישיבה בש"ס ופוסקים היה הרב אברהם שפירא זצ"ל. שיעוריו הקבועים בישיבה ובביתו הם-הם שנתנו את דמותה הלמדנית השקועה בים התלמוד של הבחורים, ומאוחר יותר של אותם שהפכו לראשי ישיבות ומגידי שיעורים באור הסברות הישרות החותרות בים התלמוד. במשך שנות הדרכתו של הרב צבי יהודה העמיד ר' אברום את עצמו בצל ולא נתן להבליט את השפעתו העצומה בבניין התורה האישי של הלומדים. ואולם הרב צבי יהודה העריך אותו מאוד והיה מתייעץ איתו בכל ענייני הנהגת הישיבה והתלמידים. באופיו הירושלמי זכה ר' אברום להחדיר את אהבת התורה הטבעית והישרה המחוברת עם החיים בדרך בריאה וישרה אצל כל שומעי לקחו, וכל אלו מלאים בשמחת חיים והומור עדין ודק המאיר את פניהם וליבם של השומעים. זכינו לשנים אחדות מלאות אור כאשר שלושת עמודי האורה שכנו בתוכנו והישיבה זרחה סביב סביב.
אחרי מלחמת יום-הכיפורים החל שבר רוחני בתוך ההנהגה המדינית, והקברניטים שהיו ממונים על הצלת העם והמדינה הלכו ודרדרו את המצב על-ידי הסכמי נסיגה שנלוו בחורבן יישובים יהודיים פורחים. דווקא בשעת גזרה זו, כאשר נדרשו כוחות עצומים לעצור את הסחף הנורא, נסתלק מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל. כובד המשא ירד על הציבור כגזרה נוראה שבאה עלינו דווקא בעת יתמותנו ממנהיגותו האמיצה של הרב. בשעה זו קמו הרב ישראלי והרב שפירא ולקחו על כתפיהם את הנטל והנהיגו את המאבק כנגד עקירת חבלי ארץ-ישראל באומץ ובעוז שלא הכרנו קודם. אליהם נצטרפו הרב גורן והרב נריה זכרונם לברכה. סגל החבורה נשא את משאו של הרב צבי יהודה באומץ רב והצליח בסיעתא דשמייא לעצור אסונות גדולים שאיימו על עמנו וארצנו. בינתיים זכינו וזכה הרב שפירא ונתעטר בעטרת הרבנות הראשית ובזאת קיבל תפקיד חדש של הנהגה ארצית בתחום ההלכה, שקודם לכן לא נתעסק בו. לאחר כמה שנים נסתלק לבית עולמו הרב ישראלי, ובבת אחת הוטלו כל המטלות יחד על כתפיו של הרב שפירא. כאן צמחה וגבהה קומתו, שכללה בתוכה באופן מפליא שלוש קומות כאחת. קומת הישיבה והלמדנות, קומת ההלכה ואורחות החיים שדרשו פסיקות בשאלות קשות ומגוונות, ועל כולם הנהגת העם והמדינה כנגד הסכנות העצומות שאיימו עליה מאז הסכם אוסלו שהלך ודרדר את הביטחון והאמון בעתיד ארץ-ישראל ועם ישראל בשייכותם לתורה.
מאבק בגלוי ובצנעה
הרב הקים ארגון רבנים גדול, שתחת הנהגתו ניהל מערכה בלתי פוסקת על הגנת זכותנו על הארץ. ללא ליאות חזר והסביר, חזר והתריע, כי כל מה שנעשה בניגוד לתורה אין לו עבר ואין לו עתיד. מצוות התורה יש בהן העצה הטובה ביותר גם מבחינה מדינית, כלכלית, פוליטית, ומכל הבחינות. בגלוי ובצנעה ניהל מאבק ללא ליאות לשמור על הארץ ולשמור על העם. כמה נזהר שלא לתת חלילה למלחמת אחים שתפרוץ, כמה נזהר לשמור על איזון נכון בין כבוד ממשלה לבין מאבק בהחלטות לא שקולות ולפעמים גם מרושעות. אין לשכוח שתוך כדי מאבקים קשים אלו לא הפסיק לתת שיעורי תורה בישיבה, פסיקות הלכה לשאלות והמשך חיים תקינים ללא עצבנות וללא שמץ של דיכאון גם אחרי אסונות קשים ביותר. התריע על כך שישנם כאלה שמעיזים לפסוק בענייני כלל ישראל והם רבנים בינוניים ללא שום עוצמה של תורה הראויה לשאלות כאלה. היו כאלה שחלקו עליו והדריכו כנגד פסיקותיו ובזאת דרדרו תלמידים חיילים להשתתף באותן הריסות, שחטאם כמעט ולא ניתן לכפרה. גם על אלה שמצד אחד הקפיד עליהם שמר שלא לעבור את גבול הטעם הטוב ולא יצא מגדרו ולא נתן לאחרים למתוח את החבל יתר על המידה. הוא נזהר בשמירה על כבודם של רבנים גדולים שחלקו על דעתו, למרות שחשב שיש בדבריהם טעות מסוכנת לכלל ישראל, אבל לכבוד תורתם לא אמר מילה וחצי מילה של גינוי כלשהו. קשה לתאר כשרון של מנהיגות עם גדלות של תורה ועם פקחות מעשית ירושלמית יוצאת מן הכלל שוכנים בכפיפה אחת כמו שראינו אצלו. בשעות הקשות ביותר, כאשר רוחם של הנוכחים היתה שפופה ביותר, מצא תמיד דרך להרים את הרוח עם הומור עדין המלמד על אמונה שלא כשלה, כי סוף האמת לנצח.
מאברהם ועד אברהם
אם נמשיך את קו הדמיון בין שלושת הרועים שקמו לישראל במדבר, לרועים שקמו לישיבה הבונה את נשמת האומה על-ידי תלמידיה הגדולים, נוכל לומר כי גם הסתלקותם של הרועים היום, כמו אז, משמשת מטרה דומה. גם היום ישיבת מרכז הרב היא לבן של כל הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר העומדות בפסגת האומה בארצנו. היום גדלה הישיבה בעצמתה הרוחנית והכמותית והיא נדרשת לקום בכוחותיה, שהם ענפי האורה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בנו יחידו הרב צבי יהודה זצ"ל, תלמידיו וממשיכי דרכו הרב חרל"פ, הרב הנזיר, הרב ישראלי ואחרון חותם תפארה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. מאברהם הראשון ועד אברהם האחרון, כוהנים שניהם, בעלי תורת החסד הלומדים ומלמדים אותה לאחרים.
תגדל ותצמח ותגדיל ותצמיח הישיבה המפוארה ענפי אור וברכה, ובקרוב נזכה לתשועת ה' השלמה על עמו ועל נחלתו, ותסור חרפת עמנו מן הארץ. אמן כן יהי רצון.
אנחנו בצד של החזקים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
משמעות המילים והדיבור שלנו
עבודת ה' לחופש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
