המתייוונים של היום

ימי החנוכה הם ימי הלל והודאה לקב"ה על הניסים שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. הניסים שהיו אז נעשו ע"י התעוררות של אנשי אמונה יחידים אשר קנאו לכבוד ד' ולכבוד ישראל עמו. קמו מעטים נגד רבים נגד היונים ונגד המתייוונים אשר בתוך ישראל. גם היום יש מתיונים בתוך ישראל. המתייוונים של היום הם אלו שמנסים לעקור מעצמם ומישראל את הזהות היהודית. המתייוונים של היום הם אלו שרוצים שמדינת ישראל לא תהיה מדינת היהודים אלא מדינה לאזרחיה. אלו יהודים מתבוללים ברוחם. האף אמנם שבארץ-ישראל אין נישואי תערובת בפועל, אבל ברוחם הם נשואים להשקפות זרות, לדעות נכריות. חשוב לנו להגדיר את מהותם של המתייוונים של היום על-מנת שנדע להיזהר מהם. אמנם הם מיעוט אך לדאבוננו המיעוט הזה תופס עמדות מרכזיות בתקשורת והוא מזהם את הטהרה היהודית בארץ. המיעוט המתבולל גם תופס עמדות מרכזיות בבית המשפט הגבוה לצדק ומסכן את שלמות האומה. אין צורך להסביר מדוע המיעוט הקיצוני האנטי דתי הוא השולט על התקשורת, כי התקשורת של היום יחצנית, שטחית, רכלנית ואיני רוצה להרחיב עוד עליה, אבל זה ברור כי כל אדם אציל נפש, כל אדם בעל עומק של אמונה בוחל בעיסוק בתקשורת ומעדיף תעסוקה אחרת, יותר עמוקה, יותר ערכית. נמצא כי הרוח השולטת בין אנשי התקשורת היא הרוח הקיצונית השמאלית במפה החברתית בישראל, רוח הפועלת לביטול הזהות היהודית, לדאבוננו. המתבוללים של היום הם אלו שמכריזים שאין להם כל זיקה למסורת ישראל, הם אלה שאינם מכירים בייחודו של עם ישראל ובייעודו המיוחד. לא רק שהם כאלו, אלא הם מתאמצים ופועלים לעקור מלב כל ישראל את אמונתו ואת הכרת יחודו, לעקור את היסוד המאחד אותו בכל הדורות, לבטל את היות כל ישראל ערבים זה לזה. הם אינם רואים את עצמם יהודים אלא בני אדם חסרי זהות לאומית יהודית. הם אינם רואים עצמם כיהודים אלא כ"אזרחים ישראלים". ככל הנראה זו גם השקפת עולמם של הנשיאים של בית המשפט הגבוה לצדק ולפי זה אופי פסקי הדין שלהם. אלו הם לדעתי המתבוללים של היום. אין זה נעים לעסוק בזה אבל אין ברירה כי צריך להזהיר מדעות אלו ההורסות את הקיום היהודי העצמי.
ולנגדם עומדים החשמונאים של היום, המכבים המחזירים עטרה ליושנה, הדוגלים בשם ד' אלקי ישראל, הפועלים להעמקת הזהות היהודית, לאחדות ולאהבת ישראל. לא רק לאהבת האדם אלא גם לאהבת ישראל וכן לאהבת ארץ-ישראל המקודשת. הזיכרון של ימי החנוכה והלקח ההיסטורי של אז ממלא אותנו ביטחון בניצחון החשמונאים המכבים על המתייוונים של היום, ביטחון שעם ישראל השב לנחלת אבותיו ,השב לעצמאותו הפיזית, שב גם לעצמאותו הרוחנית, לדרכו המיוחדת, אשר הולכת ונראית נס לכל העמים. ויאמרו כולם, לכו ונעלה אל הר ד' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. לא אנחנו נבטל את דרכינו כלפי העולם אלא העולם כולו יכיר באמיתות דרך ישראל ויבוא לקבל את דרך ד' על ידי ישראל עמו.