- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
22. ענווה וגאווה ביחס לבריות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אל יטעה האדם ויחשוב שהגאווה נותנת לאדם בטחון ושמחה, והענווה יוצרת תחושה של מסכנות ועצבות. לא כן הדבר, אלא להפך. ממש להפך. דווקא הענווה מביאה לידי שמחה אמיתית והגאווה לעצבות. הגאה שמתנשא על אחרים, החושב את עצמו לאיש המעלה, רוצה שאחרים יכבדו אותו, ויעריצו את מעלותיו, ומעמדו בעיני הבריות חשוב לו, זה גורם לו רגישות ומתח. הוא נפגע כאשר לא מכבדים אותו כיאות לו לפי דעתו והוא נעלב וכועס ומתמרמר. הגאה רודף הכבוד עסוק בדימוי העצמי שלו בעיניו ובעיני אחרים, ובמקום לעסוק בדברים טובים ומועילים מצד עצמם הוא עסוק במחשבות איך בכל מעשה הוא יחזק את תדמיתו. לא מעסיק אותו איך להיות טוב אלא איך להיראות טוב. וסוף דבר, שהבלון הריק הזה, הנפוח הזה, מתפוצץ והוא נעשה מתוסכל ועצוב. אין צורך להביא דוגמאות מאנשים מפורסמים שנעשו תלויים בפרסום, וכאשר ירדו מהכותרות קצת, או לא עלו כפי שציפו, נפלו למשבר, למרה שחורה ומתוך כך לסמים, לשכרות ונעשו צל של עצמם.
יש גאוה שלא איכפת לו מה אחרים חושבים עליו, הוא מצפצף על כולם. הוא רואה את עצמו חכם מכולם, מבין מכולם. אינו מוכן להתחשב באחרים, להתייעץ. הגאווה הזו מנתקת אותו וכאשר הוא זקוק לעזרת אחרים אינו מסוגל להודות בכך. הביטחון העצמי שהוא מפגין אינו אמיתי, הוא מזויף. "אמר רבי אלכסנדרי: כל מי שיש בו גסות הרוח, אפילו רוח קמעא עוכרתו", "אמר רב יהודה אמר רב: כל המתייהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו". מה שאין כן הענווה, יסוד לכל המעלות הטובות, על ידה זוכה האדם לתורה: "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה", "לא בשמים היא" - לא בגסי הרוח היא התורה. מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני הענווה, ואף שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענווה. היהירות, גסות הרוח, מעוררת התנגדות - היא מפריעה לאחרים, ולעומתה הענווה מעוררת חיבה ואהדה ונעימות. הענו אינו נמצא בתחרות עם האחרים, אינו חפץ להתבלט, להיות יותר מהם, הוא שמח בחלקו ומודה על כל מה שיש לו ושמח בחלקם של אחרים, ואין מעלותיהם דוקרות אותו ומכאיבות לו, על כן אחרים אינם חוששים לסייע לו, לרומם אותו, להטיל עליו תפקידים נכבדים, שכן הוא יקבל את העול בענווה וימלא אותו למען הכלל ולא ישתמש בזה לעצמו.
נמצאת אומר: אין הענווה הרגשת חידלון, יאוש ועצבות. העניו מכיר את מעלותיו, אבל הוא לא מייחס אותן לעצמו, הוא יודע כי ה' הוא הנותן לו כוח לעשות חיל, וככל שהוא מקבל יותר מעלות, הוא נעשה יותר עניו, וחש את עצמו יותר מחויב להודות לה' על כל הטוב שנותן לו, ועל כן הוא מלא שמחה ועוז של ביטחון בה'. לעומתו הגאה מייחס כל מעלה לעצמו, מבודד את עצמו, אין לו משענת בהקב"ה שהוא הנותן לו כוח, ועל כן הוא חסר ביטחון ועלול לנפול. אין בלבו יישוב הדעת, אין שמחתו שמחה.
יש גאוה שלא איכפת לו מה אחרים חושבים עליו, הוא מצפצף על כולם. הוא רואה את עצמו חכם מכולם, מבין מכולם. אינו מוכן להתחשב באחרים, להתייעץ. הגאווה הזו מנתקת אותו וכאשר הוא זקוק לעזרת אחרים אינו מסוגל להודות בכך. הביטחון העצמי שהוא מפגין אינו אמיתי, הוא מזויף. "אמר רבי אלכסנדרי: כל מי שיש בו גסות הרוח, אפילו רוח קמעא עוכרתו", "אמר רב יהודה אמר רב: כל המתייהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו". מה שאין כן הענווה, יסוד לכל המעלות הטובות, על ידה זוכה האדם לתורה: "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה", "לא בשמים היא" - לא בגסי הרוח היא התורה. מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני הענווה, ואף שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענווה. היהירות, גסות הרוח, מעוררת התנגדות - היא מפריעה לאחרים, ולעומתה הענווה מעוררת חיבה ואהדה ונעימות. הענו אינו נמצא בתחרות עם האחרים, אינו חפץ להתבלט, להיות יותר מהם, הוא שמח בחלקו ומודה על כל מה שיש לו ושמח בחלקם של אחרים, ואין מעלותיהם דוקרות אותו ומכאיבות לו, על כן אחרים אינם חוששים לסייע לו, לרומם אותו, להטיל עליו תפקידים נכבדים, שכן הוא יקבל את העול בענווה וימלא אותו למען הכלל ולא ישתמש בזה לעצמו.
נמצאת אומר: אין הענווה הרגשת חידלון, יאוש ועצבות. העניו מכיר את מעלותיו, אבל הוא לא מייחס אותן לעצמו, הוא יודע כי ה' הוא הנותן לו כוח לעשות חיל, וככל שהוא מקבל יותר מעלות, הוא נעשה יותר עניו, וחש את עצמו יותר מחויב להודות לה' על כל הטוב שנותן לו, ועל כן הוא מלא שמחה ועוז של ביטחון בה'. לעומתו הגאה מייחס כל מעלה לעצמו, מבודד את עצמו, אין לו משענת בהקב"ה שהוא הנותן לו כוח, ועל כן הוא חסר ביטחון ועלול לנפול. אין בלבו יישוב הדעת, אין שמחתו שמחה.
21. תיקון מידת הגאווה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | טבת תשס"ב
23. מידת הכעס
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ב
24. מידת הקנאה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ב
טוב אלוקי
הרב יוסף נווה | ט"ז טבת תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
משבר וצמיחה
שיחת מוצ"ש פרשת נח תשפ"ג
ה' חשוון תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
הגדה של פסח - קדשנו במצותיו
עולת ראי"ה פסח - שיעור 3
כ"א אדר תשפ"ג
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הקשר אל ה' – תפילה
למה לשמור על הקדושה?
שבועות מעין עולם הבא!
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך לא להישאר בין המצרים?

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג

סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
זמן סליחות
הרב אליעזר מלמד | כו אלול תשס"ז

תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

קרוב אליך' שבת שובה תשפ"ד
גליון מספר 481
רבנים שונים | תשרי תשפ"ד
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג
