ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אל תזלזלו ב"ממסד הדתי" ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויגש Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ח

אל תזלזלו ב"ממסד הדתי"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה


בשנה שעברה כתבנו אודות נסיונו של יוסף להפוך את מצרים למדינה מונותיאיסטית, שתושביה מאמינים ב"אמונת הייחוד". השבוע נסביר מה גרם לכשלון המהפכה.
שיאם של השינויים היה במהפכה האגררית, שאפשרה ליוסף שלטון כמעט מוחלט בחייהם של המצרים. הכתוב טורח לציין פעמיים כי המהפכה לא הייתה מושלמת. וז"ל הכתוב:
"וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה ...וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה ... רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה" (בראשית מ"ז כ-כו).

ניתן לומר חד משמעית כי ה"ממסד הדתי" האלילי במצרים מנע את הבשלתה הסופית של מהפכת יוסף, הרוחנית. על כוחו של ה"ממסד הדתי" המבוסס על רגשי אמת של אמונה, קשה מאוד להתגבר, גם כשהוא מנותב לכיוונים שלילים. השבוע ניתן עוד דוגמא לכך, מההיסטוריה של עמנו.
אחת החידות הקשות ביותר בתולדות עם ישראל היא, הצלחתו של מרד אבשלום. קשה להבין כיצד הצליח "בן סורר ומורה" למשוך את העם ולמרוד בדוד המלך - "נעים זמירות ישראל", שהיה גם אחד המנהיגים המוצלחים ביותר של העם בכל הדורות, מבחינה צבאית ופוליטית. קשה מאוד לטעון שאבשלום ניצל משבר במערכת המשפט של דוד, גם בגלל שדוד היה "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמו"ב ח' טו) וגם בגלל שטענתו של אבשלום היא לכאורה, הרבה יותר ממעוררת גיחוך. כל ילד יודע שהצהרתו של אבשלום בלתי ניתנת למימוש:
"מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו".
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.

עיון בפסוקים המתארים את המרד מגלה, כי הכתוב מדגיש את הקרבת הקרבנות כחלק בלתי נפרד מההכנות ומהביצוע.
וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיקֹוָק בְּחֶבְרוֹן: כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְקֹוָק יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְקֹוָק (אקריב קרבנות):... בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" (שם ט"ו ז-יב).

מדוע זקוק אבשלום להיתר מיוחד להקריב את נדרו? ומדוע העם מתאחד סביב אבשלום בהקשר זביחת הזבחים?
נציע את ההסבר הבא: דוד בחר בירושלים בעקבות התגלות אלקית לה זכה בהר המוריה. דוד ידע כי ברגע שיבנה בית המקדש בירושלים, הבמות יאסרו עולמית. על כן, הפסיק את המימון הממשלתי לבמות הציבוריות ואף אסר על תמיכה של משפחת המלוכה בבמות אלה. כל זה מתוך נסיון לחנך את העם לכיוון ההכרה בירושלים, כמרכז הרוחני היחיד של עם ישראל, לדורי דורות.
ההתנגדות למהלך זה הגיעה משני כיוונים:
א. ה"ממסד הדתי" שהיה אחראי להפעלת הבמות, במיוחד, בזמן היתרן. אנשים אלה היו אמורים להפסיד את מקום עבודתם ולרדת ממעמדם בעקבות הפסקת העבודה בהן.
ב. המוני בית ישראל שלא היו מוכנים להפסיד את האפשרות להתקרב אל הקב"ה, על ידי הקרבה גם קרוב לביתם.

המשלחות שהגיעו אל דוד ונדחו על ידו, פגשו את אבשלום שהבטיח להם שאם הוא יקבל את השלטון, ויהיה ה"שופט" = המנהיג, הוא יצדיק את טענותיהם ויבטל את מגמתו הרוחנית של דוד לביטול הבמות. לתפיסה רוחנית זו היו תומכים רבים, כפי שמוכח מכך, שעד ימי יאשיהו לא הצליח אף אחד ממלכי יהודה הצדיקים לבטל את ההקרבה בבמות.
רק אחרי התנהגותו של אבשלום כלפי פילגשי דוד, הבינו גם "הדתיים" את הטעות שעשו וחזרו לתמוך בדוד.

הבה נתפלל כי נזכה להתגברות רגשי הקודש והאמונה בעם ונתפלל גם כי הממסד הדתי יפעל בדרך שתגביר
קידוש שם שמים ברבים וישרת את הציבור, בדרך שתקרב רבים ל"אמונת היחוד" ועבודת הבורא.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il