ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אַיֶּכָּה – ואֵיכָה ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית בראשית Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


אַיֶּכָּה – ואֵיכָה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה

בפרשתינו נאמר כי לאחר שחטא אדם הראשון ואישתו הם שמעו כי ה' מחפשם והתחבאו וכאשר הגיע ה' לגן קרא לאדם הראשון ואמר לו אַיֶּכָּה "וַיִּקְרָא יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (שם, ט).
מהי כוונת ה' באומרו לאדם הראשון " אַיֶּכָּה"?
האם יש קשר בין המילה אַיֶּכָּה המופיע אצלנו למגילת איכה הפותחת במילה אֵיכָה ואם כן מהו?
מה מהי משמעות המלים יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה? ומה הקשר בין עניין זה לחטא אדם הראשון?

מלא כל הארץ כבודו
בנביא ירמיה נאמר שמכיוון שה' הטוב רואה הכל שכן מלא כל הארץ כבודו אין טעם להסתתר ממנו "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְדֹוָד הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְדֹוָד"
(ירמיה כג, כד). ומעין זה אמר דוד המלך לה' יתברך בספרו "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק (אברח ל) שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה (ואם ארד מתחת הארץ ל) שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ (אתה נמצא שם)"
(תהילים קלט, ז - ח). ה' הטוב צופה ומביט וחוקר כליות ולב ואין דבר הנסתר ממנו.
ולכן יש לשאול מדוע שאל ה' את אדם הראשון אַיֶּכָּה? שמשתמע מתוך דבריו כאילו הוא לא ידע היכן נמצא אדם הראשון. וכן הקשה בספר הפליאה "צופה ומביט יאמר לאדם אַיֶּכָּה וכי לא ידע הקב"ה אנה נחבא?" (ספר הפליאה ד"ה כל חית).

אדם הראשון ועם ישראל
המדרש מבאר כי אותו מהלך שעבר על אדם הראשון באופן פרטי עבר על עם ישראל באופן כללי וזוהי הסיבה שכאן לאחר חטא אדה"ר מופיע המילה אַיֶּכָּה וגם לאחר חטא עם ישראל ועונשו פותחת מגילת אֵיכָה במילה אֵיכָה.
"אמר רבי אבהו בשם ר' חנינא מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתי אותו בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליו אַיֶּכָּה... אף בניו הכנסתים לא"י וצויתים ועברו על הצווי דנתי אותם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם אֵיכָה". (במדב"ר יט, ט).


אַיֶּכָּה וֵאֵיכָה

למילה איכה ישנה משמעות עמוקה שכן היא מבטאת את נפילת אדה"ר באופן פרטי וכן את נפילת עם ישראל באופן כללי וכן כתב רבי נתן מברסלב " אַיֶּכָּה בחינת אֵיכָה ישבה בדד". בחינת צמצום (לקוטי הלכות הל' תפילת המנחה ה"ז). ובזוה"ק למדו מהדמיון בין המילים אַיֶּכָּה לֵאֵיכָה שכאן כבר רמז לו הקב"ה על בית המקדש שעתיד להיחרב:
"ויקרא יהו"ה אלהי"ם אל האדם ויאמר לו אַיֶּכָּה, הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא, ולמבכי בה אֵיכָה, הה"ד (איכה א א) אֵיכָה ישבה בדד" (זוהר ח"א כט.)

תרגום: ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אַיֶּכָּה כאן רמז לו הקב"ה שהוא עתיד להחריב את בית המקדש ולבכות עליו אֵיכָה כמו שנאמר אֵיכָה ישבה בדד"
ולכן יש לבאר מהי המשמעות העמוקה של מילה זו? וכיצד היא מבארת את מהות הפגם של כל החטאים?

שני הסברים
במאמר זה אנו נציע שני הסברים לעניין זה הסברו של רש"י ושל הזוהר הקדוש.

הסבר רש"י - לאפשר לו לחזור בתשובה
רש"י מבאר כי הסיבה ששאל ה' יתברך את אדם הראשון אַיֶּכָּה היא לא מפני שהוא לא ידע היכן הוא אלא מפני שהוא לא רצה לומר לאדם באופן ישיר שהוא חטא שכן אז היה יכול האדם להיבהל ולהיצטדק מיד ולומר שלא חטא. אך עתה שנכנס עימו בדברים והחל משוחח עימו התוכחה שניתנה לאדם בעניין החטא באה בצורה עדינה יותר ויכול היה האדם לחזור בתשובה במקום ולומר "חטאתי".
וזה לשון רש"י
"יודע היה היכן הוא אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב (ולומר שלא חטא) אם יענישהו פתאום".ורש"י מבאר שזוהי גם הסיבה שלאחר שהרג קין את הבל אמר לו ה' "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ג, ט) "אי הבל אחיך - להכנס עמו בדברי נחת אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך" (רש"י שם).


הסבר הזוהר
כידוע הזוהר הקדוש עוסק בסודות התורה ודבריו עמוקים לאין ערוך ולכן על מנת להבין את ביאורו למילה איכה נדרשים אנו למספר הקדמות.

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
בחלק מעדות ישראל נהגו לומר לפני עשיית כל מצווה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. כלומר שהמצווה שאנו עושים היא לשם יחוד הקב"ה והשכינה. ולכאורה יש לשאול מיהו הקב"ה ומיהי השכינה? ומהו היחוד האמור?

הקב"ה והשכינה
בחוכמת האמת מבואר כי השפע שיורד לעולמינו זה לא יורד מהקב"ה ישירות אלינו אלא הוא יורד מהקב"ה לשכינה הקדושה ומהשכינה הקדושה הוא יורד אלינו. השכינה היא זו שמקבלת את השפע מהקב"ה ומעבירה אותו אלינו. ברגע שיש יחוד בין הקב"ה לשכינה והקב"ה משפיע בה את שפעו למעשה יש שפע בעולם. ואם חס ושלום אין יחוד בניהם והקב"ה מסתלק מהשכינה והם אינם ביחוד אלא בפירוד אזי מסתלק השפע מהשכינה וממילא מהעולם וברגע שהבור ריק ואין בו מים נחשים ועקרבים יש בו וגזרות קשות באות לעולם.

מעשי המצוות
מה שגורם לייחוד או חס ושלום לפירוד בין השכינה לקב"ה הוא מעשי הנבראים המצוות גורמות לייחוד והעברות לפירוד.
ומכיוון שמטרת כל המצוות היא לגרום לייחוד בין הקב"ה לבת זוגו הלא היא השכינה הקדושה, לכן נהגו לומר בחלק מין העדות לפני עשיית כל מצווה שאנו עושים את אותה מצווה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו לשם יחוד הקב"ה והשכינה הקדושה.

השכינה הקדושה - כה
לשכינה הקדושה מספר שמות ואחד משמותיה היא כה וכן כתב בספר שערי אורה "וזהו שאומרים הנביאים במקומות הרבה בכינוי שכינה: כה אמר יהו"ה".
ועוד מבאר השערי אורה שמכיוון שמידה זו הנקראת כה, היא השכינה הקדושה שדרכה עובר כל השפע לנבראים לכן כשהבטיח ה' לאברהם זרע הזכיר את המידה הזאת בפסוק "כה יהיה זרעך" וזה לשון קודשו:
"ולפי שהכול תלוי במידה הזאת הנקראת כה (דהיינו השכינה הקדושה שהיא מקבלת מהקב"ה ומשפיעה את כל השפע בעולם), אמר לו יהו"ה יתברך לאברהם: כ"ה יהיה זרעך (שם ה), כלומר, מן המידה הזאת תיכנס למקור כל המקורות ומעיין כל התולדות...ובכך יהיה לך זרע' (חסר מקור) וזוהי הסיבה שבערב שבת זמן בו הדוד שהוא הקב"ה מתקרב לקראת שכינה אנו שרים לו לכה דודי. דהיינו אנו אומרים לקב"ה הדוד שיתקרב לשכינה שהיא בחינת כה, ל - כה דודי.
ולאחר הקדמות אלו יכולים אנו לגשת להסברו העמוק של הזוהר הקדוש בקשר לתוכחת ה'
את אדם הראשון באומרו לו אַיֶּ - כָּה.

מהות החטא
הזוהר הקדוש מבאר כי כאשר אמר ה' יתברך לאדם הראשון איכה הוא לא התכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא אלה הוא התכוון להסביר לו את משמעות מעשיו דהיינו שעל ידי חטאו נתפרדה השכינה הקדושה מהקב"ה ועתה הם בפרוד ולכן שואל ה' היכן היא בת זוגו שהיא השכינה הקדושה הנקראת כה או בקיצור שואל הקב"ה איה כה.
ולמעשה בכל זמן שיש צרות שורש הסיבה היא שיש פירוד בין הקב"ה לשכינה והקב"ה שואל היכן היא השכינה איה - כה. ולכן מגילת איכה המתארת כיצד עזב ה' את ישראל ונתנם בידי זרים פותחת במילים אי-כה.
וזה לשון הזוהר הקדוש:
בההוא זמנא אסתלק קודשא בריך הוא משכינתיה, ואשתארת בת יחידה, הדא הוא דכתיב איכה ישבה בדד, ורזא דמלה ויקרא ה' אלקי"ם אל האדם ויאמר לו איכה, איה כ"ה, אמר ליה, אף על גב דגרמת כולי האי, ועבדת פרודא ... בגין דא ויאמר לו איכה, אי"ה כ"ה, תקו"ז צד.

תרגום: באותו זמן מסתלק הקב"ה מהשכינה והיא נשארת יחידה. זה מה שנאמר איכה ישבה בדד וסוד העניין רמוז בפסוק ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו איכה אמר לו הקב"ה גרמת לכל זה ועשית פירוד ולכן אמר לו איכה איה כה.

נמצינו למדים כי לשיטת הזוהר הקדוש כאשר אמר ה' יתברך לאדם הראשון איכה הוא למעשה ביאר לו את משמעות חטאו. ומשמעות החטאים כולם שהיא הפרדת הקב"ה מהשכינה ומילא צמצום השפע שאמור לבא לעולם.

משמעות החטא
מדברים אלו יוצא כי לכל עשיית מצווה או לחילופין עבירה ישנם מספר משמעויות:
ישנה משמעות פרטית והיא שאם תקיים מצווה תקבל שכר פרטי ואם לאו תקבל עונש פרטי.
וישנה משמעות כללית למעשי המצוות או העברות ח"ו והיא שעל ידי עשיית המצוות אנו גורמים לחיבור בין מקור השפע - הקב"ה למקבל השפע - השכינה. ועל ידי עשיית עבירות אנו גורמים לפירוד בניהם ולמעשה להפסקת שפע לעולם כולו.

הרמה הנדרשת
הרמה הנדרשת מכל אחד כאשר הוא מקיים את המצות היא לא רק לדאוג לשכר הפרטי שלו אלא עליו לדאוג גם למצב בעולם כולו. ולכן כאשר החל ה' להוכיח את אדם הראשון הוכיחו תחילה על הנזק העולמי שלו הוא גרם בעת עשיית החטא והוא ניתוק בין הקב"ה לשכינה ולמעשה הפסקת השפע בעולם. ולאחר מכן הוא הוכיחו על הרמה הפרטית של החטא ועל העונש הפרטי שהוא יקבל.

לסיכום:
הסיבה שאמר ה' לאדם הראשון איכה לרש"י היא על מנת להיכנס עימו בדברים כדי שאולי יחזור בתשובה ויאמר חטאתי. ולשיטת הזוהר כדי לבאר לו את מהות חטאו שהוא הפרדת הקב"ה מהשכינה הקדושה הנקראת כה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il