ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
מהי כוונת ה' באומרו לאדם הראשון " אַיֶּכָּה"?
האם יש קשר בין המילה אַיֶּכָּה המופיע אצלנו למגילת איכה הפותחת במילה אֵיכָה ואם כן מהו?
מה מהי משמעות המלים יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה? ומה הקשר בין עניין זה לחטא אדם הראשון?
מלא כל הארץ כבודו
בנביא ירמיה נאמר שמכיוון שה' הטוב רואה הכל שכן מלא כל הארץ כבודו אין טעם להסתתר ממנו "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְדֹוָד הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְדֹוָד"
(ירמיה כג, כד). ומעין זה אמר דוד המלך לה' יתברך בספרו "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק (אברח ל) שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה (ואם ארד מתחת הארץ ל) שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ (אתה נמצא שם)"
(תהילים קלט, ז - ח). ה' הטוב צופה ומביט וחוקר כליות ולב ואין דבר הנסתר ממנו.
ולכן יש לשאול מדוע שאל ה' את אדם הראשון אַיֶּכָּה? שמשתמע מתוך דבריו כאילו הוא לא ידע היכן נמצא אדם הראשון. וכן הקשה בספר הפליאה "צופה ומביט יאמר לאדם אַיֶּכָּה וכי לא ידע הקב"ה אנה נחבא?" (ספר הפליאה ד"ה כל חית).
אדם הראשון ועם ישראל
המדרש מבאר כי אותו מהלך שעבר על אדם הראשון באופן פרטי עבר על עם ישראל באופן כללי וזוהי הסיבה שכאן לאחר חטא אדה"ר מופיע המילה אַיֶּכָּה וגם לאחר חטא עם ישראל ועונשו פותחת מגילת אֵיכָה במילה אֵיכָה.
"אמר רבי אבהו בשם ר' חנינא מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתי אותו בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליו אַיֶּכָּה... אף בניו הכנסתים לא"י וצויתים ועברו על הצווי דנתי אותם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם אֵיכָה". (במדב"ר יט, ט).
אַיֶּכָּה וֵאֵיכָה
למילה איכה ישנה משמעות עמוקה שכן היא מבטאת את נפילת אדה"ר באופן פרטי וכן את נפילת עם ישראל באופן כללי וכן כתב רבי נתן מברסלב " אַיֶּכָּה בחינת אֵיכָה ישבה בדד". בחינת צמצום (לקוטי הלכות הל' תפילת המנחה ה"ז). ובזוה"ק למדו מהדמיון בין המילים אַיֶּכָּה לֵאֵיכָה שכאן כבר רמז לו הקב"ה על בית המקדש שעתיד להיחרב:
"ויקרא יהו"ה אלהי"ם אל האדם ויאמר לו אַיֶּכָּה, הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא, ולמבכי בה אֵיכָה, הה"ד (איכה א א) אֵיכָה ישבה בדד" (זוהר ח"א כט.)
תרגום: ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אַיֶּכָּה כאן רמז לו הקב"ה שהוא עתיד להחריב את בית המקדש ולבכות עליו אֵיכָה כמו שנאמר אֵיכָה ישבה בדד"
ולכן יש לבאר מהי המשמעות העמוקה של מילה זו? וכיצד היא מבארת את מהות הפגם של כל החטאים?
שני הסברים
במאמר זה אנו נציע שני הסברים לעניין זה הסברו של רש"י ושל הזוהר הקדוש.
הסבר רש"י - לאפשר לו לחזור בתשובה
רש"י מבאר כי הסיבה ששאל ה' יתברך את אדם הראשון אַיֶּכָּה היא לא מפני שהוא לא ידע היכן הוא אלא מפני שהוא לא רצה לומר לאדם באופן ישיר שהוא חטא שכן אז היה יכול האדם להיבהל ולהיצטדק מיד ולומר שלא חטא. אך עתה שנכנס עימו בדברים והחל משוחח עימו התוכחה שניתנה לאדם בעניין החטא באה בצורה עדינה יותר ויכול היה האדם לחזור בתשובה במקום ולומר "חטאתי".
וזה לשון רש"י
"יודע היה היכן הוא אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב (ולומר שלא חטא) אם יענישהו פתאום".ורש"י מבאר שזוהי גם הסיבה שלאחר שהרג קין את הבל אמר לו ה' "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ג, ט) "אי הבל אחיך - להכנס עמו בדברי נחת אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך" (רש"י שם).
הסבר הזוהר
כידוע הזוהר הקדוש עוסק בסודות התורה ודבריו עמוקים לאין ערוך ולכן על מנת להבין את ביאורו למילה איכה נדרשים אנו למספר הקדמות.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
בחלק מעדות ישראל נהגו לומר לפני עשיית כל מצווה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. כלומר שהמצווה שאנו עושים היא לשם יחוד הקב"ה והשכינה. ולכאורה יש לשאול מיהו הקב"ה ומיהי השכינה? ומהו היחוד האמור?
הקב"ה והשכינה
בחוכמת האמת מבואר כי השפע שיורד לעולמינו זה לא יורד מהקב"ה ישירות אלינו אלא הוא יורד מהקב"ה לשכינה הקדושה ומהשכינה הקדושה הוא יורד אלינו. השכינה היא זו שמקבלת את השפע מהקב"ה ומעבירה אותו אלינו. ברגע שיש יחוד בין הקב"ה לשכינה והקב"ה משפיע בה את שפעו למעשה יש שפע בעולם. ואם חס ושלום אין יחוד בניהם והקב"ה מסתלק מהשכינה והם אינם ביחוד אלא בפירוד אזי מסתלק השפע מהשכינה וממילא מהעולם וברגע שהבור ריק ואין בו מים נחשים ועקרבים יש בו וגזרות קשות באות לעולם.
מעשי המצוות
מה שגורם לייחוד או חס ושלום לפירוד בין השכינה לקב"ה הוא מעשי הנבראים המצוות גורמות לייחוד והעברות לפירוד.
ומכיוון שמטרת כל המצוות היא לגרום לייחוד בין הקב"ה לבת זוגו הלא היא השכינה הקדושה, לכן נהגו לומר בחלק מין העדות לפני עשיית כל מצווה שאנו עושים את אותה מצווה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו לשם יחוד הקב"ה והשכינה הקדושה.
השכינה הקדושה - כה
לשכינה הקדושה מספר שמות ואחד משמותיה היא כה וכן כתב בספר שערי אורה "וזהו שאומרים הנביאים במקומות הרבה בכינוי שכינה: כה אמר יהו"ה".
ועוד מבאר השערי אורה שמכיוון שמידה זו הנקראת כה, היא השכינה הקדושה שדרכה עובר כל השפע לנבראים לכן כשהבטיח ה' לאברהם זרע הזכיר את המידה הזאת בפסוק "כה יהיה זרעך" וזה לשון קודשו:
"ולפי שהכול תלוי במידה הזאת הנקראת כה (דהיינו השכינה הקדושה שהיא מקבלת מהקב"ה ומשפיעה את כל השפע בעולם), אמר לו יהו"ה יתברך לאברהם: כ"ה יהיה זרעך (שם ה), כלומר, מן המידה הזאת תיכנס למקור כל המקורות ומעיין כל התולדות...ובכך יהיה לך זרע' (חסר מקור) וזוהי הסיבה שבערב שבת זמן בו הדוד שהוא הקב"ה מתקרב לקראת שכינה אנו שרים לו לכה דודי. דהיינו אנו אומרים לקב"ה הדוד שיתקרב לשכינה שהיא בחינת כה, ל - כה דודי.
ולאחר הקדמות אלו יכולים אנו לגשת להסברו העמוק של הזוהר הקדוש בקשר לתוכחת ה'
את אדם הראשון באומרו לו אַיֶּ - כָּה.
מהות החטא
הזוהר הקדוש מבאר כי כאשר אמר ה' יתברך לאדם הראשון איכה הוא לא התכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא אלה הוא התכוון להסביר לו את משמעות מעשיו דהיינו שעל ידי חטאו נתפרדה השכינה הקדושה מהקב"ה ועתה הם בפרוד ולכן שואל ה' היכן היא בת זוגו שהיא השכינה הקדושה הנקראת כה או בקיצור שואל הקב"ה איה כה.
ולמעשה בכל זמן שיש צרות שורש הסיבה היא שיש פירוד בין הקב"ה לשכינה והקב"ה שואל היכן היא השכינה איה - כה. ולכן מגילת איכה המתארת כיצד עזב ה' את ישראל ונתנם בידי זרים פותחת במילים אי-כה.
וזה לשון הזוהר הקדוש:
בההוא זמנא אסתלק קודשא בריך הוא משכינתיה, ואשתארת בת יחידה, הדא הוא דכתיב איכה ישבה בדד, ורזא דמלה ויקרא ה' אלקי"ם אל האדם ויאמר לו איכה, איה כ"ה, אמר ליה, אף על גב דגרמת כולי האי, ועבדת פרודא ... בגין דא ויאמר לו איכה, אי"ה כ"ה, תקו"ז צד.
תרגום: באותו זמן מסתלק הקב"ה מהשכינה והיא נשארת יחידה. זה מה שנאמר איכה ישבה בדד וסוד העניין רמוז בפסוק ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו איכה אמר לו הקב"ה גרמת לכל זה ועשית פירוד ולכן אמר לו איכה איה כה.
נמצינו למדים כי לשיטת הזוהר הקדוש כאשר אמר ה' יתברך לאדם הראשון איכה הוא למעשה ביאר לו את משמעות חטאו. ומשמעות החטאים כולם שהיא הפרדת הקב"ה מהשכינה ומילא צמצום השפע שאמור לבא לעולם.
משמעות החטא
מדברים אלו יוצא כי לכל עשיית מצווה או לחילופין עבירה ישנם מספר משמעויות:
ישנה משמעות פרטית והיא שאם תקיים מצווה תקבל שכר פרטי ואם לאו תקבל עונש פרטי.
וישנה משמעות כללית למעשי המצוות או העברות ח"ו והיא שעל ידי עשיית המצוות אנו גורמים לחיבור בין מקור השפע - הקב"ה למקבל השפע - השכינה. ועל ידי עשיית עבירות אנו גורמים לפירוד בניהם ולמעשה להפסקת שפע לעולם כולו.
הרמה הנדרשת
הרמה הנדרשת מכל אחד כאשר הוא מקיים את המצות היא לא רק לדאוג לשכר הפרטי שלו אלא עליו לדאוג גם למצב בעולם כולו. ולכן כאשר החל ה' להוכיח את אדם הראשון הוכיחו תחילה על הנזק העולמי שלו הוא גרם בעת עשיית החטא והוא ניתוק בין הקב"ה לשכינה ולמעשה הפסקת השפע בעולם. ולאחר מכן הוא הוכיחו על הרמה הפרטית של החטא ועל העונש הפרטי שהוא יקבל.
לסיכום:
הסיבה שאמר ה' לאדם הראשון איכה לרש"י היא על מנת להיכנס עימו בדברים כדי שאולי יחזור בתשובה ויאמר חטאתי. ולשיטת הזוהר כדי לבאר לו את מהות חטאו שהוא הפרדת הקב"ה מהשכינה הקדושה הנקראת כה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
