ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ר' אברהם היה המופלא שבחכמי דורנו. כבר לפני למעלה מ-60 שנה שיחרו לדבריו גאוני הדור. סיפרו לי תלמידי ישיבת חברון, שהרב מבריסק היה שואל את הבאים אליו האם בחוברת שיצאה בישיבה נמצאים חידושי תורה של אברהם אלקנה. "הביאום אלי" היה מבקש, "אני רוצה לעיין בהם".
ה"חזון איש" היה בקשר עמו וחבבו והוקירו מאוד וכתב על דברי תורתו של ר' אברום שכולם מכוונים לאמת. כשעלה ה"חזון איש" מבני-ברק לירושלים לבקר בישיבת חברון, עמדו בכניסה לישיבה התלמידים וראשי הישיבה לקדמו בברכה. בין העומדים היה גם ר' אברהם. ה"חזון איש" פנה אליו ואמר לו: "מה אתה עושה כאן בקבלת פנים? אל תפסיק מלימודך, שוב לתלמודך". ר' איסר זלמן מלצר, הרב הרצוג, הרב הראשי, וכל גדולי ירושלים העריצו את ר' אברהם בזכות פלאי כשרונותיו ושקדנותו שלא ידעה גבול, בזכות חידושיו הבהירים, ובזכות יכולתו להאיר את דבריהם בהערות חשובות שגילו את אמיתתם ועומקם.
בעת הלוויה אמר הרב רוזנטל, אב"ד חיפה, על חכמי ירושלים שהיו מזהים בפרסומים של דברי תורה מה נכתב על-ידי ר' אברהם אלקנה לפי גאונות החכמה שבכתוב.
גם אני כילד זכיתי לעמוד לפני ר' אברהם כשעליתי לירושלים לפני 56 שנה עם קבוצה קטנה של תלמידי כפר הרא"ה. לנסיעתנו התלווה הרב נריה, ובכניסה לירושלים אמר לנו: "הביטו בחלון האוטובוס על תושבי ירושלים. תוכלו לזהות שם את אביי ורבא, הם סובבים ברחובותיה". וכשהגענו לפני הרב הרצוג שיבקש לקבל בחיבתו המיוחדת את הדור החדש שלומד בישיבת בני-עקיבא, עמדנו לפני ר' אברהם והוא הלהיט את הסוגיה והתעסק אתנו בלימוד, והכול היה חי, כל כך מעניין, מעורר מחשבה. והרב הצעיר שלפנינו חבר אלינו ללא כל חיץ. אז הכרתי את אביי ורבא של דורי בתוך ירושלים. חלפו השנים ובאתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ור' אברהם החיה את תורתנו. ראינו איש חי, מלא חכמה, פיקחות שכולה תורה והתורה מתגלגלת מפיו כגל של אגוזים - מקורות, סברות, חידושים, חיפוש אמת, וכל זה מתוך אהבה כה גדולה אלינו כאילו היינו חלק מתורתו, חלק מחייו. בלי חיץ, בלי חומה, בלי גינוני כבוד.
חלפו השנים ב"מרכז", ר' צבי יהודה זצ"ל הוליך את רוח הישיבה והנהיג את נשמתה. הגדיל אותנו בהבנה רחבה, בהזדהות עם תהליך הגאולה, עם הנהגת דור התחייה מתוך אהבת הכול, כל הכוחות שבה, ומתוך הכרת חובתנו להמשיך. אל ר' אברהם היה שולח אותנו להבין עומקה של תורה, לשמוע תשובה בענייני הלכה. לא ידעתי עד צאתי מן הישיבה כמה גדול כוחו של ר' אברהם כמנהיג, לא ידעתי כמה עצומות ידיעותיו בספרי מהר"ל והגר"א. כל עוד ר' צבי יהודה הנהיג, היה ר' אברום מתגלגל יחד עמנו אחרי רצ"י כתלמיד. מקשיב לכל דבריו ללא אומר עד הסתלקותו של רצ"י, כשהתכנסנו לפי קריאתו ב"ישיבה לצעירים", ופתאום ראינו גדולתו של ר' אברהם בכל חלקי התורה. בצניעותו הרבה הסתיר את כל הדברים, מפני גדולתו של ר' צבי יהודה זצ"ל. והנה עכשיו לנגד עיני ראיתי איך גדלות בתורה ושקידה עצומה עשוהו לגדול בכל מכמני התורה. הלמדנות, הפיקחות, השמחה ובדיחות הדעת, חברו לגדלות ולכושר הנהגה בישיבה ולכל עם ישראל.
כוח הנהגה אמיץ
שעה שהיינו בישיבה שח לנו ר' אברהם על הקושי להיות דיין בבית הדין בירושלים. על כאבו בעקבות דברים ששמע, על בעיות אנושיות. לילות כימים היה כואב ודואג על הדברים שבאו לפניו, כמה דואג הוא לגרושה, לעגונה ולכל איש מצוק.
כשגדלתי ויצאתי לרבנות, רק אז ראיתי איך בפקחות ניווט בין הדעות השונות. איך הכריע הלכות, איך התערב מול בעלי שררה וכסף עד ששיפר כרב ראשי את מערכת הכשרות ועשאה ממלכתית, ישרה ואמיצה. איך שונו כללי העבודה בשחיטות חו"ל וההשגחה עלתה פלאים. באומץ קיבל את עולי אתיופיה כשהוא מכריע שהם יהודים, כי כך מורה ההלכה, אפילו אם מחקרים מדעיים מטילים ספק בדבר. כשהוא קובע ואומר שיש לסמוך על תשובת הרידב"ז הבודדת שנשארה במצרים, כי יד ההשגחה סייעה אותנו בדרך נס שנוכל להכריע ההלכה על-פי דבריו, ומאידך כמה ביקש לתקן את ייחוסם, את אמונתם ואת תשובתם למצוות תורה וחכמים. הוא הורה על טבילה לחידוש הברית ויצר מנגנון לכך, וכמה נרדף על כך על-ידי אנשים שלא הבינו כוח הנהגה אמיץ שמקבל על עצמו נגד חכמים מימין האוסרים ונגד מקילים משמאל שנכנעים ללחץ דעת הקהל.
ביתו של ר' אברהם היה פתוח. גדולים שיחרו לפתחו, פוליטיקאים מצאו בו עצה. פוסקים מצאו בו הלכות, והדור אשר הגיע לשיא תחתיתו, כשהוא נע מים עד ים, ומצפון ועד מזרח, "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו". והנה בבית הזה מצאו, כדברי חכמי כרם ביבנה (שבת קל"ח).
דבר ה' זו הלכה. דבר ה' זה הקץ. דבר ה' זו נבואה.
ר' אברהם היה לגדול הדור. הפוסק המורה לדור כי עכשיו זה הקץ המגשים בדבריו את נבואות הנביאים ותפישתם הרחבה.
הוא היה לתורה הגואלת שציפה לה כל ימיו מורנו ר' צבי יהודה זצ"ל.
על ר' אברהם ראוי לומר את דברי רשב"י שם ח"ו ושלא תשכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש... ולא ימצאו. שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד. בבית מדרשו של גאון דורנו מצאנו הלכה ברורה שיצאה מתוך משנה ברורה - אמונת התורה הגואלת ודרך הפסיקה הראויה לדורנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.














