ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ר' אברהם היה המופלא שבחכמי דורנו. כבר לפני למעלה מ-60 שנה שיחרו לדבריו גאוני הדור. סיפרו לי תלמידי ישיבת חברון, שהרב מבריסק היה שואל את הבאים אליו האם בחוברת שיצאה בישיבה נמצאים חידושי תורה של אברהם אלקנה. "הביאום אלי" היה מבקש, "אני רוצה לעיין בהם".
ה"חזון איש" היה בקשר עמו וחבבו והוקירו מאוד וכתב על דברי תורתו של ר' אברום שכולם מכוונים לאמת. כשעלה ה"חזון איש" מבני-ברק לירושלים לבקר בישיבת חברון, עמדו בכניסה לישיבה התלמידים וראשי הישיבה לקדמו בברכה. בין העומדים היה גם ר' אברהם. ה"חזון איש" פנה אליו ואמר לו: "מה אתה עושה כאן בקבלת פנים? אל תפסיק מלימודך, שוב לתלמודך". ר' איסר זלמן מלצר, הרב הרצוג, הרב הראשי, וכל גדולי ירושלים העריצו את ר' אברהם בזכות פלאי כשרונותיו ושקדנותו שלא ידעה גבול, בזכות חידושיו הבהירים, ובזכות יכולתו להאיר את דבריהם בהערות חשובות שגילו את אמיתתם ועומקם.
בעת הלוויה אמר הרב רוזנטל, אב"ד חיפה, על חכמי ירושלים שהיו מזהים בפרסומים של דברי תורה מה נכתב על-ידי ר' אברהם אלקנה לפי גאונות החכמה שבכתוב.
גם אני כילד זכיתי לעמוד לפני ר' אברהם כשעליתי לירושלים לפני 56 שנה עם קבוצה קטנה של תלמידי כפר הרא"ה. לנסיעתנו התלווה הרב נריה, ובכניסה לירושלים אמר לנו: "הביטו בחלון האוטובוס על תושבי ירושלים. תוכלו לזהות שם את אביי ורבא, הם סובבים ברחובותיה". וכשהגענו לפני הרב הרצוג שיבקש לקבל בחיבתו המיוחדת את הדור החדש שלומד בישיבת בני-עקיבא, עמדנו לפני ר' אברהם והוא הלהיט את הסוגיה והתעסק אתנו בלימוד, והכול היה חי, כל כך מעניין, מעורר מחשבה. והרב הצעיר שלפנינו חבר אלינו ללא כל חיץ. אז הכרתי את אביי ורבא של דורי בתוך ירושלים. חלפו השנים ובאתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ור' אברהם החיה את תורתנו. ראינו איש חי, מלא חכמה, פיקחות שכולה תורה והתורה מתגלגלת מפיו כגל של אגוזים - מקורות, סברות, חידושים, חיפוש אמת, וכל זה מתוך אהבה כה גדולה אלינו כאילו היינו חלק מתורתו, חלק מחייו. בלי חיץ, בלי חומה, בלי גינוני כבוד.
חלפו השנים ב"מרכז", ר' צבי יהודה זצ"ל הוליך את רוח הישיבה והנהיג את נשמתה. הגדיל אותנו בהבנה רחבה, בהזדהות עם תהליך הגאולה, עם הנהגת דור התחייה מתוך אהבת הכול, כל הכוחות שבה, ומתוך הכרת חובתנו להמשיך. אל ר' אברהם היה שולח אותנו להבין עומקה של תורה, לשמוע תשובה בענייני הלכה. לא ידעתי עד צאתי מן הישיבה כמה גדול כוחו של ר' אברהם כמנהיג, לא ידעתי כמה עצומות ידיעותיו בספרי מהר"ל והגר"א. כל עוד ר' צבי יהודה הנהיג, היה ר' אברום מתגלגל יחד עמנו אחרי רצ"י כתלמיד. מקשיב לכל דבריו ללא אומר עד הסתלקותו של רצ"י, כשהתכנסנו לפי קריאתו ב"ישיבה לצעירים", ופתאום ראינו גדולתו של ר' אברהם בכל חלקי התורה. בצניעותו הרבה הסתיר את כל הדברים, מפני גדולתו של ר' צבי יהודה זצ"ל. והנה עכשיו לנגד עיני ראיתי איך גדלות בתורה ושקידה עצומה עשוהו לגדול בכל מכמני התורה. הלמדנות, הפיקחות, השמחה ובדיחות הדעת, חברו לגדלות ולכושר הנהגה בישיבה ולכל עם ישראל.
כוח הנהגה אמיץ
שעה שהיינו בישיבה שח לנו ר' אברהם על הקושי להיות דיין בבית הדין בירושלים. על כאבו בעקבות דברים ששמע, על בעיות אנושיות. לילות כימים היה כואב ודואג על הדברים שבאו לפניו, כמה דואג הוא לגרושה, לעגונה ולכל איש מצוק.
כשגדלתי ויצאתי לרבנות, רק אז ראיתי איך בפקחות ניווט בין הדעות השונות. איך הכריע הלכות, איך התערב מול בעלי שררה וכסף עד ששיפר כרב ראשי את מערכת הכשרות ועשאה ממלכתית, ישרה ואמיצה. איך שונו כללי העבודה בשחיטות חו"ל וההשגחה עלתה פלאים. באומץ קיבל את עולי אתיופיה כשהוא מכריע שהם יהודים, כי כך מורה ההלכה, אפילו אם מחקרים מדעיים מטילים ספק בדבר. כשהוא קובע ואומר שיש לסמוך על תשובת הרידב"ז הבודדת שנשארה במצרים, כי יד ההשגחה סייעה אותנו בדרך נס שנוכל להכריע ההלכה על-פי דבריו, ומאידך כמה ביקש לתקן את ייחוסם, את אמונתם ואת תשובתם למצוות תורה וחכמים. הוא הורה על טבילה לחידוש הברית ויצר מנגנון לכך, וכמה נרדף על כך על-ידי אנשים שלא הבינו כוח הנהגה אמיץ שמקבל על עצמו נגד חכמים מימין האוסרים ונגד מקילים משמאל שנכנעים ללחץ דעת הקהל.
ביתו של ר' אברהם היה פתוח. גדולים שיחרו לפתחו, פוליטיקאים מצאו בו עצה. פוסקים מצאו בו הלכות, והדור אשר הגיע לשיא תחתיתו, כשהוא נע מים עד ים, ומצפון ועד מזרח, "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו". והנה בבית הזה מצאו, כדברי חכמי כרם ביבנה (שבת קל"ח).
דבר ה' זו הלכה. דבר ה' זה הקץ. דבר ה' זו נבואה.
ר' אברהם היה לגדול הדור. הפוסק המורה לדור כי עכשיו זה הקץ המגשים בדבריו את נבואות הנביאים ותפישתם הרחבה.
הוא היה לתורה הגואלת שציפה לה כל ימיו מורנו ר' צבי יהודה זצ"ל.
על ר' אברהם ראוי לומר את דברי רשב"י שם ח"ו ושלא תשכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש... ולא ימצאו. שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד. בבית מדרשו של גאון דורנו מצאנו הלכה ברורה שיצאה מתוך משנה ברורה - אמונת התורה הגואלת ודרך הפסיקה הראויה לדורנו.
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
