ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
בפרשת עקב (דברים י', ו) מבאר רש"י את כוונת סמיכות סיפור מות אהרון לסיפור שבירת הלוחות שלפני כן: "לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות". הכוונה בכך להורות דרך ולהכיר במשמעות מיתת הצדיק לאובדן תורה מיוחדת. אך לא פחות מכך להורות דרך תקווה לשיקומה, שכשם שעם שיבור הלוחות הראשונים נתנו לוחות שניים, כך הכרת היעדר הצדיק מיועדת להתנערות ולהצמחת גדולתו, מתוך החיים הנמצאים, ודווקא מחמת תחושת חסרונו.
לכך מיועד ומכוון הספדו, הספד שיעורר לחידוש החיים, שאם לא כן הרי מיתת החכם מתעצמת בחיים. כך אמרו חז"ל (שבת קה ע"ב)"כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקברו בחייו". שלכן מסופר שיהושע נקבר מצפון להר געש, שלא מצינו במקרא מקום ששמו הר געש, אלא שרגש עליהם הר להורגן.
הספד חכם מצמיח את המשכו וממשיכו. בסוף התורה נאמר: "ויתמו ימי בכי אבל משה", ומייד נאמר: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה וכו'", להודיענו שימי הבכי הגיעו לתומם ולהשלמת ייעודם, בכך שהתייצב ממשיכו יהושע, בשיעור קומתו. אמנם נדרשה פתיחת הלב וצימאון הנפש למילוי חלל, וזאת על-ידי "ימי בכי אבל".
ימי הבכי, המספד והאבל הינם חוליית קשר בשלשלת הדורות של איש מפי איש, ביסוד חיים זה נתבונן מתוך דברי חכמינו, וכפי שנשתקפו באדם הגדול מו"ר רבי אברהם זצ"ל.
הלכה היא בישראל: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" (שבת קיט ע"ב, רמב"ם ויורה דעה הל' תלמוד תורה).
משמע שתלמוד תורה של גדולים מבטלים, אבל מספרים לנו (מגילה טז ע"ב): "כל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה", ולומדים מכך ש"גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש", אם כן גם תלמוד תורה של גדולים אין מבטלין לבניין בית המקדש. מכאן יש להבחין: יש תלמוד תורה של עסק התורה, שינון, סברא, פלפול, מסקנה וכיוצא באלו. זה הוא עמלה של תורה תדיר להפיק עוד ועוד מתוכה. ויש תלמוד תורה של קבלתה איש מפי איש עד לסיני, תורה זו אין מבטלין לבניין בית המקדש. קיומה התדיר הוא יסוד בניין המקדש. חוסר כלשהו בה משמיט אבן יסוד להקמת המקדש. העברתה בשלמות היא יסוד חיינו. אבדן והשתכחות כל שהיא ממסירת התורה מחסרת פתיל חיים מאבוקת התורה.
שימר התורה והעלה אבוקתה
תואר מיוחד נמצא על-אודות מעבירי התורה, כדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה ט'): "גדולי חכמי ישראל מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים ומהם סומים, ואף על פי כן היו עוסקים בתורה יומם ולילה, והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש עד משה רבינו". התואר "מעתיקי שמועה" מבטא את ייחודם של אישים אלו בתורה שהיא גדולה מבניין בית המקדש, בתורה הנמסרת כמפי משה רבינו. זו תורת האישים העומדים על משמר קיומה בדייקנות בלא סטייה ופשרה, בכוח תורת משה הצפונה בקרבם. זו התורה הנמסרת מתוך שימוש תלמידי חכמים, גדולי מאורות הדורות הקודמים, שגדול שמושה יותר מלימודה (ברכות ז ע"ב). הרב זצ"ל בגודלו שימר את חומת התורה בהגינו עליה מפני אלו שלא שימשו תלמידי חכמים, או שלא שימשו כל צרכם. שימר היטב את נרה של תורה והעלה אבוקתה (ראה יורה דעה סימן רמ"ב סעיף יג).
זכורני כשהייתי נוכח בחופה שקורא הכתובה ניסה לחדש דבר בקריאתה, ומיד הרב החזירו לדרך המקובלת מימים ימימה.
מסופר (כתובות קג ע"ב) שביום פטירת רבי יצתה בת קול ואמרה "כל מי שהיה באשכבתו של רבי מזומן לחיי העולם הבא", הרצון ללוות את הגדול הוא רצון להתלוות לדרכו, ולא רק לחיי הנשמה לעתיד אלא גם בעולם הזה, כפרוש הרב חרל"פ למשנה: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", היינו שבכל עת בונים עולם ומצפים והולכים לבניית עולם הבא, אף אנו כולנו, בהליכתנו בדרכו של הרב זצ"ל, נתעלה לעוה"ב, ונעלה בזכות זאת את נשמתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
