ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
התובע שכר דירה מהנתבע. לקראת תום תקופת השכירות, יצאו התובע ואשתו לחו"ל לשלושה שבועות. טרם יציאתם, השאירו על הרצפה בסלון מספר קרטונים מלאים בחפצים לקראת מעבר הדירה. בשובם מחו"ל גילו, שהדירה מוצפת מים. מקור ההצפה היה דוד חשמלי שהתפוצץ. בשל ההצפה ניזוקו חפצים רבים שהיו מונחים על הרצפה.
התביעה: התובע תובע מהנתבע לשלם לו את כל הנזק משני טעמים: ראשית, הנתבע אחראי לנזקים אלו. ושנית, התובע טוען, שהנתבע אמר לו שישלם עבור הנזקים, ולכן גם אם אינו חייב על פי דין, הוא התחייב לשלם את הנזקים האלו.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהוא איננו אחראי על הנזקים האלו. גם אם באופן עקרוני יש לו אחריות מסוימת לתקינות הדוד, בנדון דידן עיקר הנזק נגרם משהיית התובע בחו"ל, ועל כך בוודאי שאינו אחראי. לגבי טענת התובע שהוא התחייב, הנתבע טוען שלא התחייב, וכוונתו היתה רק שישלם את מה שחייב לשלם על פי דין.
פסק הדין: בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים: הנזק נגרם בשל פגם בדוד, על ידי המים שהיו בדוד. אמנם, המשכיר הוא בעליו של הדוד, אך נראה שהמים הם בבעלות השוכר, שכן הוא קונה אותם מרגע שהם עוברים את שעון המים של הדירה. גם אילו המים היו שייכים למשכיר, או שהיינו אומרים שהדוד הוא שהזיק, יש לפטור את המשכיר מלשלם עבור נזקים שנגרמו מחמתם. שכן במשנה בבבא קמא (מד:) נאמר: "מסרו לשומר חנם ולשואל, לנושא שכר ולשוכר - נכנסו תחת הבעלים, מועד - משלם נזק שלם, ותם - משלם חצי נזק", ופירש רש"י: "תחת הבעלים - מתחייבין בנזקין כבעלים".
דהיינו, שאם הבעלים מסר שור לשומר לשמור, והזיק השור, הרי השומר חייב לשלם נזקים אלו. ואם כן, אף שהדירה היא בבעלותו של המשכיר, הרי מסר אותה ביד השוכר, והרי השוכר אחראי על הנזקים שנגרמו מהדוד, שהרי סו"ס הוא נמסר לשמירתו.
גם אם נאמר שהשוכר איננו מתחייב לשמור על הדוד שלא יזיק, אלא רק שלא יוזק, בית הדין קבע, שמצידו של המשכיר לא היתה התרשלות. לא ידועה חובת דרישה או נוהג קבוע לבצע בדיקה של הדוד, והדוד גם לא היה ישן במיוחד.
כעת יש לדון בטענת התובע, שהנתבע התחייב לשלם לו שלא על פי הדין. אף אם נקבל את טענת התובע, שהנתבע התחייב לשלם מעבר לחובתו על פי דין, אין בהתחייבות זו ממש. שכן, התחייבות כזו מחייבת רק אם נעשה קנין עליה, דבר שודאי שלא נעשה בנדון דידן.
אמנם, אף אם לא היה להתחייבות תוקף משפטי מחייב, יש לדון בשאלה האם מוטלת חובה מוסרית על המתחייב לעמוד בהתחייבותו. בעניין זה נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רד סעיף ח): "מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה, ולא נתן, הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים, במתנה מועטת, שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו. אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שהם נקנים בהם".
הסכום הנתבע בנדון דידן לא היה מועט, ולכן אפילו חיוב מוסרי לא קיים, אף לדברי התובע. וכאמור, הנתבע מכחיש את דבריו.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
73 - החזרת דמי שכירות ששולמו מראש
74 - אחריות משכיר לנזקי מים בנכס המושכר
75 - ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים
טען עוד
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
