ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- ספריה
- שם מרדכי
- בבא קמא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
"וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו, לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא. ושן ורגל ברשות-הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא:"
דברי הרי"ף הוקשו לרא"ש (בבא קמא פרק א סימן א), וזו לשונו:
"תמיה לי: מה הוצרך לפרש טעמא דפטירי משום דאורחייהו הוא?! הא קרא כתיב 'וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר' ודרשינן ולא ברשות-הרבים?!"
הרא"ש מקשה מדוע הרי"ף חורג מהרגלו. מדוע הרי"ף מבאר את טעמה של דרשת חכמים שדרשה מהכתוב "וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר", שהאבות "שן" ו"רגל" פטורים כאשר הם הזיקו ברשות הרבים.
אמנם לפי מה שהתבאר בפרק הקודם "כיצד פשט הרי"ף את בעיות רבא" מובן מדוע הרי"ף לא הסתפק בהבאת הכתוב עצמו, והוא הוצרך לדרוש את טעם התורה. בפרק הקודם התבאר, שלפי שיטת הרי"ף נזק "צרורות" הוא תולדת האב ה"תם" שבו נכללים כל האבות והתולדות שמשלמים "חצי נזק". אולם מאידך הרי"ף הביא את מסקנת הסוגיה שנזק "צרורות" פטור ברשות-הרבים. והדבר תמוה: כיצד יתכן שנזק "צרורות" תולדת האב ה"תם" - פטור ברשות-הרבים, כאשר האב ה"תם" שמוזכר בתורה (נגיחה) - חייב ברשות-הרבים?
וכדי ליישב את הסתירה הזו הרי"ף הוצרך לחקור בטעם הפטור שהתורה נתנה לשן ורגל ברשות-הרבים.
הסוגיה בדף בדף כ' ע"א
בדף כ' ע"א מובאת דעת אילפא ורב אושעיא, המחייבים במצבים מסוימים שן ורגל ברשות-הרבים. וזו לשון רבנו חננאל שם:
"עמדה ואכלה חייבת, ותרצהּ רבא בקופצת ואוכלת ממקום גבוה שאינו חשוב כרשות הרבים, שאינה יכולה לאכול כשהיא מהלכת... אבל אם היה נמוך... פטורה, דהיינו אורחה".
ובדף כ"א אמרה הסוגיה למסקנה, שדין זה נתון במחלוקת תנאים, וזו לשון רבנו חננאל שם:
"לרבי מאיר ורבי יהודה לא שנא להו... - הכל ברשות-הרבים אינה משלמת אלא מה שנהנית. ורבי יוסי ורבי אלעזר אומרים - אינה פטורה ברשות-הרבים אלו כעין דרכה...".
כלומר, לרבי מאיר ורבי יהודה הפטוֹר ברשות-הרבים הוא מגזירת הכתוב, ואין לתלות אותו בסיבה מיוחדת. אך לשיטת רבי אלעזר ורבי יוסי התורה גילתה באמצעות האבות "שן" ו"רגל" - סברה מיוחדת לפטור את הבעלים מתשלום הנזק. ולפי שיטתם, כאשר בעלי הרכוש יודעים באופן כמעט וודאי שרכושם יפגע במקום שבו הם מניחים אותו, הם פשעו בנפשם; ומי שמשנה ממנהג העולם, לא יקבל תשלום על הנזק שנגרם לו. וכפי שכתב הרמב"ם במורה-נבוכים חלק ג' פרק מ', וזו לשונו:
"שהוא ענין שאי-אפשר לשומרו. ומי ששם דבר ברשות-הרבים הוא שפשע בנפשו ונתן ממונו לאיבוד..."
לפי השיטה הזו, האבות "שן" ו"רגל" פטורים מנזק שהם הזיקו ברשות-הרבים מפני שהניזק "פשע בנפשו ונתן ממונו לאיבוד". הסברה הזו שהניזק "נתן ממונו לאיבוד" פוטרת מנזקים נוספים שייגרמו לרכוש שהונח באותו מקום; ולכן גם אם הרכוש יפגע על-ידי צרורות (תולדת האב ה"תם") - בעל הבהמה פטור.
ואמנם לגבי נזק שנגרם באמצעות "בעיטה", שאף היא תולדת האב ה"תם", הרי"ף והרמב"ם פסקו כרבא שמחייב בתשלום הנזק ברשות הרבים גם במקום שבעל הרכוש הניזוק פשע בנפשו. ולפי שיטת רבא 1 , גם כאשר הניזק שינה ממנהג העולם, אם בא המזיק ושינה גם כן ממנהג העולם – המזיק חייב. והמשנה ובא אחר ושינה בו - בפעולה משונה, חייב. 2
הרי"ף מחלק את אבות הנזיקין לשני אבות מרכזיים לפי שכיחות הנזק, ולא לפי פעולת הנזק; אולם לגבי דין הפטור ברשות-הרבים הרי"ף מסכים שהחלוקה לפטור-וחיוב היא לפי אופי פעולת ההיזק. נמצא, שעל הצד ש"צרורות" הם תולדת רגל, כל השיטות החולקות בסיבת הפטור בשן ורגל ברשות-הרבים, מודות שאף "צרורות" פטורים ברשות-הרבים. אולם על הצד ש"צרורות" הן תולדת האב ה"תם", יש למצוא סיבה מיוחדת כדי לפטור אותן.
לפי שיטת הרי"ף נזק "צרורות" הוא תולדת האב ה"תם" שבו נכללים כל האבות והתולדות שמשלמים "חצי נזק". אולם הרי"ף מבאר, שהפטור בשן ורגל ברשות-הרבים הוא מטעם "אורחיה" (- פשיעת הניזק). ולפי השיטה הזו אין לחייב בנזק צרורות; שהרי הבהמה לא הזיקה במזיד.
^ 1 וזו לשון הסוגיה בבבא קמא דף כ"ד ע"ב: - "אמר רבא, אם תמצי לומר: המשסה כלבו של חבירו בחבירו - חייב, שיסהו הוא בעצמו - פטור, מאי טעמא? כל המשנה ובא אחר ושינה בו - פטור. א"ל רב פפא לרבא: איתמר משמיה דריש לקיש כוותיך, דאמר ריש לקיש: שתי פרות ברשות-הרבים, אחת רבוצה ואחת מהלכת, ובעטה מהלכת ברבוצה - פטורה, רבוצה במהלכת - חייבת; א"ל: אנא בההיא חיובי מחייבנא, דאמרינן ליה: כי אית לך רשותא לסגויי עלי, לבעוטי בי לית לך רשותא."
^ 2 וכמבואר בסוף פרק ב' מהלכות נזקי-ממון, ובפרק ו' מהלכות חובל-ומזיק הלכה ה'
^ 2 וכמבואר בסוף פרק ב' מהלכות נזקי-ממון, ובפרק ו' מהלכות חובל-ומזיק הלכה ה'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













