ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רשמים מהיכרותי את הרב זצ"ל, היכרות אשר יסודה ועיקרה בשנות לימודי בישיבה.
באותן השנים בראש הישיבה עמד מורנו הרצי"ה זצ"ל, ומורנו ר' אברהם זצ"ל היה הר"מ הבכיר בישיבה. ההיכרות היתה מתוך הקשבה לשיעורים בישיבה; מתוך לימוד נעים חבורות תלמידים בביתו, "לימוד משותף" - הרב עם התלמידים, לימוד חי, מעמיק, מתברך והולך; מתוך הקשרים והמגעים הכלליים והאישיים אשר התקיימו באותן שנים; ובהמשך אותן שנים, מתוך התייעצויות והדרכות הרב ז"ל בענייני הוראה וחינוך ובעניינים כלליים, הדרכות תורה מנחות, ולעת הצורך - מעודדות.
מורנו, אישיותו-תורתו על גודל מעלותיהם, הועמדו בידי שמים במעמד תורתי גאולתי חשוב מאוד.
מורנו - נשמתו, כהונתו, משפחתו, יתמותו, ירושלמיות שלו על עולמות חכמיה וקדושיה, כישרונותיו הברוכים;
הוקרת תורה-אהבת תורה-דבקות תורה , אשר בו -
התמדתו, יגיעתו חיוניותו בתורה, שימושו-חיותו עצם הסוגיה וענפיה, עד קניין התורה הגדול מאוד ,
שימוש חכמים שלו -
הכרתו-חיותו הרחבה את עולם התורה בדורות האחרונים:
הכרה לימודית תורתית.
חיות עשירה של מעשיהם ומימרותיהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, והם על פומיה תמיד.
נאמנותו-שמרנותו הבולטת למנהגים ומקובלות.
סבר פניו היפות, יחסו החם המקרב ומנחה תלמידים בצעירותם.
צינור אלוקי-גאולתי
אלה ועוד ממידותיו וממעלותיו. מעמד אומתי, תורתי, גאולתי להם. צינור אלוקי-גאולתי אשר בידי שמים הושם בבית הרב קוק זצ"ל - בית אלקים זה - בית התשובה-הגאולה הזה, במשפחה, בבית המדרש.
שם קיבל מורנו את היחס לתהליך הגאולתי של צמיחת ישראל בנחלתו.
שם, בחצר הרב זצ"ל, בחסות הרצי"ה זצ"ל, שם התחוללה הפגישה הגאולתית החשובה, בין מטען תורתי יקר זה, לבין דור התלמידים הצעיר החדש - "ילדי" ארץ-ישראל, המסתופפים בבית מדרש ראשוני כללי גאולתי מרכזי זה. עצת ה' היא. פגישה גאולתית זו הפגישה את נשמת מורנו, מטענו הגדול, עם הדור הצעיר, רוחו, צרכיו, תעודתו, מטלותיו. כאן פגש מורנו הרב אברהם זצ"ל את התלמידות היקרה הזו. ותלמידות זו - כאן פגשה את מורנו החשוב, כאן מתברכת היא, צומחת בקומתה, מתרחבת בכמותה, כאן בחסות ובמקביל ליניקה התורתית-אמונית ממורנו הרצי"ה זצ"ל, יונקת היא יניקה חיה עוצמתית ממטען תורה חיוני זה, על עושרו העיוני והמשמשיי לסעיפיו.
פגישה אלוקית פורייה זו, צמח תורה זה, מעמדו, הגאולתי-בנייניי בארץ-ישראל, חשוב, כללי מאוד. הצמיח וימשיך להניב פירות חשובים מאוד של תורה, בתי מדרשות, רבנויות, בתי-דין וענפי תורה בבניין ישראל בנחלתו - בניין התשובה-התורה הגדול.
התלמידות - חובשי בית המדרש, מכהני כהונות, ענפי תורה - מוסיפים והולכים, תלמידות מוסיפה מתברכת.
במקביל מורנו הר' אברהם זצ"ל מכאן המשיך אל כהונתיו החשובות מאוד, בראשות הישיבה ועל כס הרבנות הראשית. כהונות הממשיכות את כהונת הרב זצ"ל, הרבנים הראשיים, הרב חרל"פ, מורנו הרב צבי יהודה, זכר צדיקים לברכה.
ישיבתו זו על כס הרבנות הראשית ופעליו הברוכים בה, עצמותה היא, המפגש התורתי החיוני בין מעמד רבינו בבית מדרש גדול זה, לבין כהונה כלל ישראלית זו, לעת בניין גאולת ישראל.
מכאן, מחיל אל חיל, צמיחה פנימית תורתית, במעלות "מלכות וממשלה", אל עצם המעמד ההנהגתי את שלומי אמוני ישראל, דביקי נחלת ישראל, דבקי גאולתה בניינה.
לעת כזו, עם עליית מורינו זצ"ל השמיימה, ממשכת התלמידות, תלמידות ארץ-ישראל, במצוותה הדוריית. מעמקת הקניין, יורדת לסוף דעת רבותינו. בעריכת שפתיה מתרגמת את הקניין לשפת הדור. משכלת שומעת באוזן תלמידיית חכמה קשובה אחידה. שומעת את כל קולות התורה, הקולות האדירים לגווניהם, אשר שמענו מרבותינו, בבית מדרשו של הרב זצ"ל.
במטען תורה גאולתי זה, עולה תלמידות יקרה זו מעלה מעלה ללמוד וללמוד, ללמוד וללמד - לבנות נאמנה מערכות הוראה, מערכות תורה. בעזרת ה' עם בנינו-תלמידינו לשמור לעשות ולקיים, לבנות נאמנה בניין תורה, בנין ישראל, בניין עד. כל דברי תלמוד תורתך באהבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














