- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כהונה כלל ישראלית
לימוד חי, צינור אלוקי-גאולתי.
לימוד חי
רשמים מהיכרותי את הרב זצ"ל, היכרות אשר יסודה ועיקרה בשנות לימודי בישיבה.
באותן השנים בראש הישיבה עמד מורנו הרצי"ה זצ"ל, ומורנו ר' אברהם זצ"ל היה הר"מ הבכיר בישיבה. ההיכרות היתה מתוך הקשבה לשיעורים בישיבה; מתוך לימוד נעים חבורות תלמידים בביתו, "לימוד משותף" - הרב עם התלמידים, לימוד חי, מעמיק, מתברך והולך; מתוך הקשרים והמגעים הכלליים והאישיים אשר התקיימו באותן שנים; ובהמשך אותן שנים, מתוך התייעצויות והדרכות הרב ז"ל בענייני הוראה וחינוך ובעניינים כלליים, הדרכות תורה מנחות, ולעת הצורך - מעודדות.
מורנו, אישיותו-תורתו על גודל מעלותיהם, הועמדו בידי שמים במעמד תורתי גאולתי חשוב מאוד.
מורנו - נשמתו, כהונתו, משפחתו, יתמותו, ירושלמיות שלו על עולמות חכמיה וקדושיה, כישרונותיו הברוכים;
הוקרת תורה-אהבת תורה-דבקות תורה , אשר בו -
התמדתו, יגיעתו חיוניותו בתורה, שימושו-חיותו עצם הסוגיה וענפיה, עד קניין התורה הגדול מאוד ,
שימוש חכמים שלו -
הכרתו-חיותו הרחבה את עולם התורה בדורות האחרונים:
הכרה לימודית תורתית.
חיות עשירה של מעשיהם ומימרותיהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, והם על פומיה תמיד.
נאמנותו-שמרנותו הבולטת למנהגים ומקובלות.
סבר פניו היפות, יחסו החם המקרב ומנחה תלמידים בצעירותם.
צינור אלוקי-גאולתי
אלה ועוד ממידותיו וממעלותיו. מעמד אומתי, תורתי, גאולתי להם. צינור אלוקי-גאולתי אשר בידי שמים הושם בבית הרב קוק זצ"ל - בית אלקים זה - בית התשובה-הגאולה הזה, במשפחה, בבית המדרש.
שם קיבל מורנו את היחס לתהליך הגאולתי של צמיחת ישראל בנחלתו.
שם, בחצר הרב זצ"ל, בחסות הרצי"ה זצ"ל, שם התחוללה הפגישה הגאולתית החשובה, בין מטען תורתי יקר זה, לבין דור התלמידים הצעיר החדש - "ילדי" ארץ-ישראל, המסתופפים בבית מדרש ראשוני כללי גאולתי מרכזי זה. עצת ה' היא. פגישה גאולתית זו הפגישה את נשמת מורנו, מטענו הגדול, עם הדור הצעיר, רוחו, צרכיו, תעודתו, מטלותיו. כאן פגש מורנו הרב אברהם זצ"ל את התלמידות היקרה הזו. ותלמידות זו - כאן פגשה את מורנו החשוב, כאן מתברכת היא, צומחת בקומתה, מתרחבת בכמותה, כאן בחסות ובמקביל ליניקה התורתית-אמונית ממורנו הרצי"ה זצ"ל, יונקת היא יניקה חיה עוצמתית ממטען תורה חיוני זה, על עושרו העיוני והמשמשיי לסעיפיו.
פגישה אלוקית פורייה זו, צמח תורה זה, מעמדו, הגאולתי-בנייניי בארץ-ישראל, חשוב, כללי מאוד. הצמיח וימשיך להניב פירות חשובים מאוד של תורה, בתי מדרשות, רבנויות, בתי-דין וענפי תורה בבניין ישראל בנחלתו - בניין התשובה-התורה הגדול.
התלמידות - חובשי בית המדרש, מכהני כהונות, ענפי תורה - מוסיפים והולכים, תלמידות מוסיפה מתברכת.
במקביל מורנו הר' אברהם זצ"ל מכאן המשיך אל כהונתיו החשובות מאוד, בראשות הישיבה ועל כס הרבנות הראשית. כהונות הממשיכות את כהונת הרב זצ"ל, הרבנים הראשיים, הרב חרל"פ, מורנו הרב צבי יהודה, זכר צדיקים לברכה.
ישיבתו זו על כס הרבנות הראשית ופעליו הברוכים בה, עצמותה היא, המפגש התורתי החיוני בין מעמד רבינו בבית מדרש גדול זה, לבין כהונה כלל ישראלית זו, לעת בניין גאולת ישראל.
מכאן, מחיל אל חיל, צמיחה פנימית תורתית, במעלות "מלכות וממשלה", אל עצם המעמד ההנהגתי את שלומי אמוני ישראל, דביקי נחלת ישראל, דבקי גאולתה בניינה.
לעת כזו, עם עליית מורינו זצ"ל השמיימה, ממשכת התלמידות, תלמידות ארץ-ישראל, במצוותה הדוריית. מעמקת הקניין, יורדת לסוף דעת רבותינו. בעריכת שפתיה מתרגמת את הקניין לשפת הדור. משכלת שומעת באוזן תלמידיית חכמה קשובה אחידה. שומעת את כל קולות התורה, הקולות האדירים לגווניהם, אשר שמענו מרבותינו, בבית מדרשו של הרב זצ"ל.
במטען תורה גאולתי זה, עולה תלמידות יקרה זו מעלה מעלה ללמוד וללמוד, ללמוד וללמד - לבנות נאמנה מערכות הוראה, מערכות תורה. בעזרת ה' עם בנינו-תלמידינו לשמור לעשות ולקיים, לבנות נאמנה בניין תורה, בנין ישראל, בניין עד. כל דברי תלמוד תורתך באהבה.
רשמים מהיכרותי את הרב זצ"ל, היכרות אשר יסודה ועיקרה בשנות לימודי בישיבה.
באותן השנים בראש הישיבה עמד מורנו הרצי"ה זצ"ל, ומורנו ר' אברהם זצ"ל היה הר"מ הבכיר בישיבה. ההיכרות היתה מתוך הקשבה לשיעורים בישיבה; מתוך לימוד נעים חבורות תלמידים בביתו, "לימוד משותף" - הרב עם התלמידים, לימוד חי, מעמיק, מתברך והולך; מתוך הקשרים והמגעים הכלליים והאישיים אשר התקיימו באותן שנים; ובהמשך אותן שנים, מתוך התייעצויות והדרכות הרב ז"ל בענייני הוראה וחינוך ובעניינים כלליים, הדרכות תורה מנחות, ולעת הצורך - מעודדות.
מורנו, אישיותו-תורתו על גודל מעלותיהם, הועמדו בידי שמים במעמד תורתי גאולתי חשוב מאוד.
מורנו - נשמתו, כהונתו, משפחתו, יתמותו, ירושלמיות שלו על עולמות חכמיה וקדושיה, כישרונותיו הברוכים;
הוקרת תורה-אהבת תורה-דבקות תורה , אשר בו -
התמדתו, יגיעתו חיוניותו בתורה, שימושו-חיותו עצם הסוגיה וענפיה, עד קניין התורה הגדול מאוד ,
שימוש חכמים שלו -
הכרתו-חיותו הרחבה את עולם התורה בדורות האחרונים:
הכרה לימודית תורתית.
חיות עשירה של מעשיהם ומימרותיהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, והם על פומיה תמיד.
נאמנותו-שמרנותו הבולטת למנהגים ומקובלות.
סבר פניו היפות, יחסו החם המקרב ומנחה תלמידים בצעירותם.
צינור אלוקי-גאולתי
אלה ועוד ממידותיו וממעלותיו. מעמד אומתי, תורתי, גאולתי להם. צינור אלוקי-גאולתי אשר בידי שמים הושם בבית הרב קוק זצ"ל - בית אלקים זה - בית התשובה-הגאולה הזה, במשפחה, בבית המדרש.
שם קיבל מורנו את היחס לתהליך הגאולתי של צמיחת ישראל בנחלתו.
שם, בחצר הרב זצ"ל, בחסות הרצי"ה זצ"ל, שם התחוללה הפגישה הגאולתית החשובה, בין מטען תורתי יקר זה, לבין דור התלמידים הצעיר החדש - "ילדי" ארץ-ישראל, המסתופפים בבית מדרש ראשוני כללי גאולתי מרכזי זה. עצת ה' היא. פגישה גאולתית זו הפגישה את נשמת מורנו, מטענו הגדול, עם הדור הצעיר, רוחו, צרכיו, תעודתו, מטלותיו. כאן פגש מורנו הרב אברהם זצ"ל את התלמידות היקרה הזו. ותלמידות זו - כאן פגשה את מורנו החשוב, כאן מתברכת היא, צומחת בקומתה, מתרחבת בכמותה, כאן בחסות ובמקביל ליניקה התורתית-אמונית ממורנו הרצי"ה זצ"ל, יונקת היא יניקה חיה עוצמתית ממטען תורה חיוני זה, על עושרו העיוני והמשמשיי לסעיפיו.
פגישה אלוקית פורייה זו, צמח תורה זה, מעמדו, הגאולתי-בנייניי בארץ-ישראל, חשוב, כללי מאוד. הצמיח וימשיך להניב פירות חשובים מאוד של תורה, בתי מדרשות, רבנויות, בתי-דין וענפי תורה בבניין ישראל בנחלתו - בניין התשובה-התורה הגדול.
התלמידות - חובשי בית המדרש, מכהני כהונות, ענפי תורה - מוסיפים והולכים, תלמידות מוסיפה מתברכת.
במקביל מורנו הר' אברהם זצ"ל מכאן המשיך אל כהונתיו החשובות מאוד, בראשות הישיבה ועל כס הרבנות הראשית. כהונות הממשיכות את כהונת הרב זצ"ל, הרבנים הראשיים, הרב חרל"פ, מורנו הרב צבי יהודה, זכר צדיקים לברכה.
ישיבתו זו על כס הרבנות הראשית ופעליו הברוכים בה, עצמותה היא, המפגש התורתי החיוני בין מעמד רבינו בבית מדרש גדול זה, לבין כהונה כלל ישראלית זו, לעת בניין גאולת ישראל.
מכאן, מחיל אל חיל, צמיחה פנימית תורתית, במעלות "מלכות וממשלה", אל עצם המעמד ההנהגתי את שלומי אמוני ישראל, דביקי נחלת ישראל, דבקי גאולתה בניינה.
לעת כזו, עם עליית מורינו זצ"ל השמיימה, ממשכת התלמידות, תלמידות ארץ-ישראל, במצוותה הדוריית. מעמקת הקניין, יורדת לסוף דעת רבותינו. בעריכת שפתיה מתרגמת את הקניין לשפת הדור. משכלת שומעת באוזן תלמידיית חכמה קשובה אחידה. שומעת את כל קולות התורה, הקולות האדירים לגווניהם, אשר שמענו מרבותינו, בבית מדרשו של הרב זצ"ל.
במטען תורה גאולתי זה, עולה תלמידות יקרה זו מעלה מעלה ללמוד וללמוד, ללמוד וללמד - לבנות נאמנה מערכות הוראה, מערכות תורה. בעזרת ה' עם בנינו-תלמידינו לשמור לעשות ולקיים, לבנות נאמנה בניין תורה, בנין ישראל, בניין עד. כל דברי תלמוד תורתך באהבה.

הרב אברהם שפירא זצ"ל
מתוך "קומי אורי" גיליון 23
רבנים שונים | כסלו תשס"ח

לאורו
הרה"ג דוב ליאור | כ"ב כסלו

תורה הגדולה מבניין בית המקדש
הרב יונה דברת | כסלו תשס"ח

שלושה כתרים
הרב אברהם ישראל סילבצקי | כ"גכסלו תשס"ח

הרב יצחק בן שחר
ראש ישיבת קדומים.

כהונה כלל ישראלית
כסלו תשס"ח
לדמותו של אברהם אבינו
פרשת לך לך
יא חשון ה'תשס"ג

אורחות תפילה
אלול תשפ"א
הכנה לשבועות בהתבוננות הסטורית
ד' סיון התשע"ג
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
למה תמיד יש מחלוקת??
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מי צריך את הערבה?
קילוף פירות וירקות בשבת
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
למטר השמיים
ענייני כשרות המצויים
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

האם חיות מחמד הם מוקצים?
הרב בצלאל דניאל | יד שבט תשפ"ג
שתי גישות ביחס לכפירה בדורנו
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ב' - ג'
הרב ש. יוסף וייצן | י"ד שבט תשפ"ג
חלום של שבעים שנה
ליקוטי מוהר"ן תורה סא
הרב יהודה מלמד | י"א שבט תשפ"ג
