ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה" ו"מימות אבותינו לא פסקה ישיבה בישראל".
על שני המאמרים האלה היה מרן ר' אברום זצ"ל חוזר שוב ושוב ובאופן מיוחד בשנים האחרונות. והיו שתי האמירות למעין "מרגלא בפומיה", דהיינו תמצית רוחו ונשמתו.
"זקן ויושב בישיבה" הוא תואר רב חשיבות ומשמעות. ייחוס התואר לאברהם אבינו יש בו יותר מדגש נוסף.
בפ"א מהל' ע"ז מתאר הרמב"ם את עיקר פעילותו של אברהם ביציאתו לרשות הרבים לברר ולפרסם את אמונת הייחוד. באור הזה נתפסת דמותו של אברהם בתורה ובדברי רבותינו. אם עיקר פועלו של אברהם דווקא ביציאה מבית המדרש, מה ראו חכמים לתאר את אברהם כזקן ויושב בישיבה?
מזמור כ"ג בספר תהילים "מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר..." פירשו המלבי"ם באופן מיוחד. מבאר המלבי"ם שדוד מביע במזמור זה את מלוא תודתו לקב"ה על כל החסד והטוב, "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". על הזכות העצומה להיות מלך על כל ישראל, "תערוך לפני שולחן...". אולם דוד מתגעגע לימים שהיו, עת היה רועה, מתבודד, מתייחד ומתאחד עם קונו, "מזמור לדוד ד' רועי". באותה תקופה, אומר דוד, לא היה חסר דבר, "לא אחסר". דוד מתפלל "ושבתי בבית ד' לאורך ימים", הוא רוצה לחזור, לשוב לאותם ימי התבודדות ונזירות.
פירושו של המלבי"ם מעורר תמיהה, האמנם הישגיו הרוחניים הפרטיים של דוד חשובים לו יותר מכל פעולות ומפעלי הקודש שיצר?
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר ששני מנהיגים ישראלים זכו לשני כתרים באופן שלם ומאוחד. "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו". מלכות ונבואה באישיות אחת ללא סתירה וחיכוך מצאנו אצל משה ושמואל. מלך שהוא נביא, נביא שהוא מלך. הדוגמה של משה ושמואל היא הדגם המיוחל של המלכות השלמה שתאיר את אמונת הייחוד.
דוד המלך החי וקיים, איננו מחפש הישגים רוחניים פרטיים. הסיבוכים שפקדו את מלכותו והפערים שנתגלו על-ידי הנבואה, עוררו את דוד לתביעה פנימית עצמית להעמיד ולהקים בקרבו ביתר שאת ועוז את שלמות דבקותו שממנה ימשכו מעיינות אחדות הנבואה בממלכה. "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" היא מלכות הנצח של דוד וזרעו לעולם, באחדות שלמה ומתוך "ושבתי בבית ד' לאורך ימים".
כך באותו עניין וערך שירטטו חכמינו את "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה". אברהם שיוצא להפיץ את אמונת הייחוד ואורות החסד שמהותו זקן וישב בישיבה.
מרן ר' אברום זצ"ל זכה לכתרים רבים. הרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הגבוה, ראש ישיבה, דיין, זקן ראשי הישיבות ועוד. אולם מהותו היתה זקן ויושב בישיבה. כל הפעולות והמפעלים היו בחינת "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" מתוך "ושבתי בבית ד' לאורך ימים".
"מימות אבותינו לא פסקה ישיבה בישראל" הישיבה בישראל היא נשמת האומה. הישיבה איננה מקום חיצוני המשרת את הרצון להתקדם להתגדל בלבד, היא עצמות החיים של האומה הישראלית. וכדברי מרן הרצי"ה כלפי הדיבורים, שהמדינה כביכול "שלהם" והישיבות כביכול "שלנו", הישיבות והמדינה - הכול של כלל ישראל, הכול עניין אחד שלם.
ממשיך את רציפות התורה והישיבה בישראל
"...בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה מפני טורח צבור. מה טעם... אלא א"ר יוסי בר אבין משום שכתוב בה המקרא 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו' ונאמר אותו פסוק בלבד? מקובלנו כל פרשה שפסקה משה פוסקים שלא פסקה משה איננו פוסקים" (ברכות יב).
מבאר מרן הרב זצ"ל בעין אי"ה, ש"חסנם ומעוזם ותוקפם של ישראל" הוא יסוד מיסודות התורה כמו קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות. לכן ביקשו חכמים לקבוע את פרשת בלק, שיש בה דגש והבלטה של "חוסנם ומעוזם ותוקפם של ישראל", בתוך קריאת שמע. אכן הבינו חכמים "כי לא רבים יחכמו איך ללכת בדרכי תורה ויראת ד' באמת ע"פ השקפה זו הדורשת דעה והשכל". הרעיון על-אודות חוזקם של ישראל כחלק מיסודות האמונה זוקק דעה ושכל, רמה גבוהה של הבנה, ולכן לא קבעו חכמים את כל פרשת בלק כחלק מקריאת שמע. "די לנו בידיעה זו שבקשו לקבוע שמזה נדע כשתהיה השעה דורשת יתפרשו אלה הדברים גם כן בהמון לפי ערכם של הדורות ומעמדם". עלינו ליצור דרכים ושיטות כדי להנחיל בעת של כושר את יסוד אמונה זה. מאידך גיסא שללו חכמים את הפרדתו של היסוד הנעלה על-אודות "תוקפם של ישראל" משאר יסודות האמונה, ולכן לא קבעו את הפסוק "כרע...", שמא ייחשב הוא כעומד לעצמו. "הלאומיות שבישראל בהתחברה עם ההשקפה הגדולה והקדושה של עול מלכות שמים ועול מצות הרי יסודתה בהררי קודש אבל בהפרדה ותצא רק לגבול חול של אהבה לאומית גסה כדרך כל עמי הארץ... היא תוליד דברים רעים ודעות רעות המרחיקות את שם ד' מליבות עם ד'" - אם חלילה קורעים את היסוד הלאומי מחיבורו לקודש, מרחיקים את עם ישראל מאמונתו.
מרן ר' אברום זצ"ל זכה להיות נוטע וקובע את חוסנם, תוקפם ועוזם של ישראל בתוך האמונה הישראלית בשלמות החיבור והקשר עם קבלת עול מלכות שמים, עול תורה ועול מצוות.
ממעמקי רום השקפה זו הדורשת דעה והשכל של קדושת הלאומיות הישראלית שיסודותיה בהררי קודש, בקעה הקביעה הברורה והבהירה על-אודות האיסור הכפול החמור של מסירת ארץ חיינו לידי נכרים וכל שותפות גדולה וקטנה ישירה או עקיפה עם פשע גירוש יהודים מאדמתם.
זקן ויושב בישיבה היה מרן ר' אברום זצ"ל וממשיך את רציפות התורה והישיבה בישראל בהר הקודש בירושלים לעולמים.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך עושים קידוש?
סודו החינוכי של חודש שבט
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו בצד של החזקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
