ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
התחושה היא תחושה של יתמות. יתום, בהסתלקות אביו או אמו, חש כי נקודת הכובד שעליה סמך, נשען והתרפק לא קיימת עוד. מעתה הוא נע ונד נטול נקודת משען. זוהי תחושתנו. העמוד הימיני שעליו נשענו, עליו נשען הציבור כולו, איננו אתנו. אנו צריכים להבין כי אנו עוסקים בדמות אשר מושגינו קצרים מלהעריכה. מושגים של התמדה בתורה, של יגיעה בתורה ושל ידיעה בתורה בהיקף של מורנו ורבנו, לא שייכים אלינו כלל.
זכורני שפעם סיפר לנו שכאשר ישב בישיבת "חברון" במשך שנים על אותו ספסל, לא הכיר כלל את אלה שישבו לימינו ולשמאלו. התמדה כגון זו בלימוד, יגיעה כזאת בתורה שאדם מנותק לגמרי מהסביבה, לא רק חיצונית אלא אף מסביבו בבית המדרש, איננה שייכת להבנתנו הרגילה. הוא הדין ביחס לידיעותיו בתורה. הרי שבדרך לימודו עם התלמידים ההרגשה היתה שהפגישה שלו עם הסוגיה היא כאילו בפעם הראשונה, מתוך רצון ללמד שהכול צריך להתיישב עם השכל הישר, וגם את כל ידיעותיו הרבות ניסה להעלים. הוא גם לא הראה את בקיאותו הגדולה וכמעט ולא ציין לסברות שהובלעו בתוך מהלך השיעור מדבריהם של גדולי האחרונים, אבל פעם בשיחת חולין פלט כבדרך אגב שאת הספר "דבר אברהם" ידע על-פה כבר בגיל נעורים. וגם את זה אמר כדי לומר לנו למה אנו צריכים לשאוף.
הנאה מיוחדת היתה לנו כבחורים צעירים בישיבה לבוא במוצאי-שבת לביתו לאחר הסעודה שלישית אצל הרצי"ה זצ"ל. לפני הלימוד בספר "קצות החושן" היה מספר את אחד מאותם מאות ואלפי הסיפורים על גדולי ישראל, עם הכשרון המיוחד לספר ועם הנעימות המיוחדת, ומכל סיפור הוציא מוסר השכל. בתוך הדברים שילב את יסודותיו ההשקפתיים, הערכות לכל דבר במציאות שאתה נפגשנו באותן השנים ומהן רכשנו את היכולת להעריך כל דבר בעיניים של תורה, כי זה היה אצלו קנה המידה היחיד לקבוע ערך של דבר - איך התורה מעריכה את הדבר. והוא, כאיש של תורה, שלט בכל מכמניה, העריך והסביר, והכול כביכול בשיחת חברים ליד השולחן כשכל אחד מקבל את ההרגשה שהרב הוא חברו הקרוב.
כל קמט במוח - תורה
זכורני שבזמן מחלתו של הרב ר' נתן רענן זצ"ל, כששכב בביה"ח "ביקור חולים", באתי לבקרו וכשנכנסתי לחדרו יצא משם רבינו זצ"ל, שהיה גיסו. ר' נתן אמר לי בהתפעלות: "דע לך שבמוחו של ר' אברהם כל קמט וקמט תורה", ור' נתן זצ"ל, כידוע, היה ממעט במילים והכיר הרבה מגדולי ישראל.
הגמ' במס' סנהדרין דף קא. מביאה ברייתא: ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. נענה ר' טרפון ואמר: טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה ורבי בעולם הבא ובעולם הבא וכו'. והסבירו המפרשים ששלושת הדימויים הללו של הרב הם שלוש נקודות מבט, וכולן יחד הן הראייה השלמה והכוללת. דהיינו הגשם הוא המזון של הצמח, אבל בכך לא די, יש צורך בשמש, באור. הרב נותן מזון, טל חיים, אבל הרב וכן רבינו לא רק הזין, הוא גם האור. הוא התווה דרך, אבל גם המזון וגם האור אינם מספיקים כשאין מי שדואג שהצמח יקבל את כל מה שהוא צריך, וזה תפקיד האב והאם, והרב משמש גם כאב וכאם הדואגים לכן שהילד, ובמקרה זה התלמיד, יוכל לקבל את המזון ואת האור. כך היה רבינו - גם לאחר שעזבנו את מקום גידולנו לא חדל להתעניין, לתמוך, להדריך ולהשפיע מקור חיים. וכמו שאומרת הגמ', כל אלה הם בעולם הזה, אבל רבינו בעולם הזה ובעולם הבא.

איך ללמוד גמרא?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אנחנו קודש למענך

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הקשר אל ה' – תפילה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אי אפשר לבד!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















