ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים ;">

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ח

ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים

ע"פ פסקו של הרב ברוך יצחק לוין



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד

תיאור המקרה:
התובע השכיר דירה לנתבע. בזמן חתימת החוזה נתן הנתבע לתובע צ''קים לכל חודשי השכירות. אלא שקודם שמסר התובע לנתבע את החוזה, דרש התובע שהנתבע יתן בידו צ''ק ביטחון. כיוון שהנתבע לא נתן צ''ק, סירב התובע למסור את החוזה לנתבע, וגם לא נתן לו מפתח לדירה. לאחר שעברו כמה ימים הודיע הנתבע לתובע, שהוא רוצה לבטל את השכירות.

התביעה: התובע טוען, שבחתימת החוזה ומסירת הצ''קים התחייב הנתבע לשכור את הדירה, ושוב הנתבע אינו יכול לחזור בו משכירת הדירה
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהיות שלא נמסר לידו החוזה, והתובע סירב למסור לו את המפתח, בטלה השכירות.
פסק הדין: בית הדין פסק שהנתבע אינו יכול לבטל את השכירות.
הנימוקים: הש"ך (חושן משפט סימן קצ סק"א) כותב, שאי אפשר לקנות קרקע בשטר חוב שיש לקונה על אדם אחר, כיוון שהמוכר אינו סומך על שטר החוב, משום שירא שמא הנתבע ימחל את החוב לאחר שימסור את השטר. אבל קצות החושן (שם סק"א) ונתיבות המשפט (שם סק"א) חולקים עליו, וסוברים שאין חוששים לסברא ''שמא ימחל הנתבע את החוב'', משום שהמוכר יחזור ויתבע את הנתבע, ולכן שטר חוב מועיל מדין קנין כסף.
היות שגם בצ''ק הדין כן, שאם יבטל כותב הצ''ק את הצ''ק יצטרך לחזור ולשלם למוטב, הרי שניתן לקנות קרקע בכסף. על כן, מסירת הצ''קים ליד התובע הרי היא קנין שעשו התובע והנתבע על שכירות הדירה.
אלא שיש לדון, האם העובדה שהמשכיר לא איפשר לשוכר להיכנס לדירה, גורמת לביטול השכירות. בתשובת הרשב"א (חלק א סימן אלף כח) נאמר, שאם אדם שכר דירה לשנה ומת באמצע השנה, היורשים יצטרכו לשלם את דמי השכירות, משום ששכירות היא כקנין. אמנם, הש"ך (חושן משפט סימן שלד סק"ב) כותב שהתוספות חולקים על הרשב"א וסוברים ששכירות אינה קנין, אלא התחייבות הדדית בין המשכיר לשוכר.
על פי דברי הרשב"א יש לומר, שהיות שהקנין חל, היה אסור לתובע למנוע מהנתבע להיכנס לבית, אלא שאין הנתבע יכול לבטל בגלל זה את השכירות, אלא יכפה את התובע לתת לו מפתח. אמנם, לשיטת התוספות נראה, שהיות שהשכירות היא התחייבות הדדית, אם המשכיר אינו עומד בהתחייבותו, ומונע מהשוכר לגור, יש מקום לומר שגם השוכר אינו צריך לעמוד בהתחייבותו ולשלם.
בית הדין ציין, שכל מחלוקת הרשב"א והתוספות היא כאשר השוכר משלם בסוף תקופת השכירות. אולם, כאשר השוכר משלם מראש, לכולי עלמא שכירות הרי היא כקנין, ואם אין המשכיר מאפשר לשוכר לגור, השוכר יכול רק לכפות את המשכיר, אבל אינו יכול לבטל את השכירות מחמת זה.
ואמנם, בנתיבות המשפט (סימן שיב סק"ה) הסביר, שעל המשכיר מוטלת חובת הגוף להעמיד את הבית ביד השוכר, ולכן אם מכר המשכיר את הבית לגוי אחרי שהשכיר אותו לישראל, חייב המשכיר להעמיד לשוכר בית אחר, ואם כן, גם בנדון דידן היה מקום לומר, שכיוון שהמשכיר אינו רוצה לתת לשוכר את הבית, יוכל השוכר לבטל את השכירות, כיוון שהמשכיר אינו עומד בהתחייבותו. למרות זאת, בית הדין קבע, שאין לדמות את הדברים. במקרה של נתיבות המשפט, אין השוכר יכול לעשות דבר. אולם, כאשר הבית ראוי למגורים, אלא שהמשכיר לא מאפשר לו להיכנס, השוכר צריך לעמוד על זכותו, ולהיכנס לבית בכח, ואינו יכול לבטל את השכירות בגלל זה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זו שנית