ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
"אמר ר' יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על המקרא הזה: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". אמר: וכי יש מנמנם שבעים שנה בחלום?
פעם אחת היה מהלך בדרך. ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה, לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותי לי, כך אטע אני לבני".
פעם אחת היה מהלך בדרך. ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה, לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותי לי, כך אטע אני לבני".
על כך אנו שואלים: כיצד פירש חוני המעגל את הפסוק? ומה היתה התשובה שקיבל מנוטע החרוב?
גלות בבל נמשכה, כידוע, שבעים שנה. חוני פירש את הביטוי "היינו כחולמים" על תקופת הגלות, ואמר: כאשר ישיב ה' את שיבת ציון, נגלה שכל הגלות לא היתה אלא כמו חלום. והדבר היה תמוה בעיניו: האם אדם יכול לחלום במשך שבעים שנה? הרי במשך אותו זמן מתרחשים מאורעות רבים העוברים על כל אדם כפרט ועל העם בכללו!
את התשובה לכך קיבל ממי שנטע את החרוב. החרוב נותן פירות רק לאחר שבעים שנה. הנוטע עצמו, סביר להניח שלא יזכה לאכול מפירותיו, ואף על פי כן הוא עמל ונוטע. מתשובתו של אותו אדם למד חוני המעגל שזמן הגלות אינו זמן של המתנה גרידא. יש לראותו כמו הזמן שעובר בין נטיעת החרוב לבין הבשלת הפירות. במשך כל הזמן הזה צומח עץ החרוב עוד ועוד: שולח שרשים למעמקי האדמה מכאן ומושיט ענפים איתנים אל השמים משם. תהליכים בוטניים מורכבים מתרחשים בתוכו עד שהוא מגיע לשלב בו הוא יכול לשאת פירות. אז מתברר שכל מה שאירע במשך אותן שבעים שנה נדרש היה כשלב מעבר המוביל אל המטרה הסופית. מתשובתו של הנוטע למד חוני שיש ערך לנטיעה גם כלפי אדם שלא יזכה ליהנות מפירותיה. עצם קיומו של תהליך הצמיחה המוביל אל הפירות - יש לו ערך גדול. כך גם זמן הגלות. לא שינה יש בה. לא חלום בלהות הוא, שצריך לדלג במהירות על פניו כדי להגיע אל היעד הנכסף. תקופת הכנה היא, שכל חלק מחלקיה מכשיר את העם כולו אל גאולתו. וכל הנושא בעולה של הגלות ובחבלי הגאולה - זכות גדולה נפלה בחלקו, גם אם לא יזכה לראות בעצמו את הגאולה השלימה, כדברי רב יוסף, שאמר: הלוואי ואזכה לישב בצל גלליו של חמורו של משיח.
מאחר שגם תשובה זו לא סיפקה את חוני המעגל, קיבל תשובה נוספת מן השמים. הוא ישן שבעים שנה. כשקם, מצא לפניו עולם אחר. הוא לא הכיר את אותו עולם, והעולם לא הכיר בו. אפילו בית המדרש, בו למד לפני כן, לא היה מסוגל לקבל אותו כראוי. אז למד חוני את חשיבותם של התהליכים המובילים אל הגאולה. אי אפשר לדלג על אף אחד מהם. מי שמנסה לדלג על תהליכים ולהגיע במישרין אל המציאות שתתממש רק בעוד שבעים שנה, ימצא את עצמו בלתי שייך אל אותה מציאות. רק אותו דו-שיח מתמיד, בין החלומות הגדולים לבין הדרכים האיטיות והפתלתלות המגשימות אותם במציאות, הוא היכול להביא אותם למימוש אמיתי.
את גבורת הסבלנות, לשאת בעולם של התהליכים, גם אם הם מתמשכים - בידיעה שהם הם המחברים את החזון אל המציאות - זאת למדנו מעץ החרוב של חוני המעגל.
וברשותכם, הקוראים, נסיים במספר חרוזים:
אל מול החרוב על לבנו נחרוט
את בני עמנו מכל הדורות:
כי בליל ראש השנה לאילנות,
היו יהודים, בגלויות שונות -
אוכלים חרובים בכליון עיניים
ובערגה לארץ ציון וירושלים
ויום יבוא, נהיה כחולמים,
ושבי ציון בשירה עולים
לעיני כל גויים ועמים,
כשטף מים באפיקי נחלים.
וא-להינו אשר הביאנו הלום
יזכנו לראות בהגשמת החלום
מקדשו יבנה, ספיר ויהלום
ובעוזו יברך את עמו בש-לום.
חרוב זה, השתיל הרך,
על גביו עומד מלאך,
לגדלו, עד יהא רם ונישא
רב פארות ופירות למשא.
שרשיו יעמיק בכל פינה,
וענפיו למחסה מחמה וצינה;
אך פריו - לא לנו יהא למנה,
אותו יתן רק לשבעים שנה.
ממנו יאכלו אך נכד ונינה,
ולא תפגע בו שיבה וזקנה.
פרי החרוב - מאכל בהמה,
הסתפקות במועט מפרי אדמה;
כרבי אלעזר ורבי שמעון,
אשר במערה דרו במעון:
עוסקים והוגים בתורת א-ל
ועטופים באדמת ארץ ישראל.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לבדוק את החמץ שבלב
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
