ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
מספר הפעמים המועט של מתן צדקה בסקר עומד בניגוד חריף למצב שקיים בחוגים יהודיים דתיים בישראל וגם בתפוצה. ביום ראשון ממוצע במונסי, לפי מיטב זיכרוני, אנשים נתנו עשר תרומות ביום אחד. בקהילות שביקרתי בהן בארה"ב בזמן האחרון, אני יכול להעיד שהמצב לא השתנה כלל וכלל.
התלמוד אומר לנו "צורכי עמך מרובין". התורה עצמה מזהירה אותנו ש"לא יחדל אביון מקרב עמך". לכן ברור שמתן צדקה הוא מאפיין קבוע בחיים של כל יהודי דתי. מי ייתן וכולנו נזכה להימנות על הנותנים ולא על המקבלים.
באלפי שנות ההיסטוריה שלנו הפך מתן קבוע של צדקה לנורמה ולערך מרכזי בחיינו. שוב, אני לא מדבר על הסכומים שנתרמים לצדקה. הסכומים האלה משתנים, ובצדק, מאדם לאדם וממטרה למטרה. אני מתייחס לתדירות מתן הצדקה, להרגל לתת שוב ושוב ושוב. בהשקפת העולם היהודית זה המבחן האמיתי של הצדקה ושל הנתינה.
על אף שאין לי הוכחה בדוקה לכך, אני משוכנע שהיכולת לתרום באופן סדיר קשורה לקיום מצוות התורה. הניסיון האישי שלי מחזק את הטענה הזאת. אנשים שזקוקים לעזרה פונים תמיד לחפש אותה בשכונות של יהודים דתיים. העולם היהודי הדתי יצר מערכת מורכבת של ארגוני צדקה וגמילות חסדים לנזקקים. המערכת הזאת כוללת מאות אגודות שמשאילות ציוד בחינם, שמספקות סיוע רפואי, שמקיימות תוכניות לרווחה חינוכית, שמסייעות לזוגות צעירים להינשא ועוד אינספור שירותים ומעשי חסד אחרים. על אף שלא פעם יש גם סיוע ממשלתי במצבים כאלה, רוב רובם של ארגוני הצדקה האלה ממומנים על ידי אנשים פרטיים ועל ידי הקהילה כולה, לא רק העשירים שבה.
ראיתי קבצנים שחלקו את התרומות הדלות שהם קיבצו עם אנשים אחרים שמזלם האיר להם פנים פחות. התלמוד מצדיק אפילו מתן צדקה לרמאים ולנוכלים שמנצלים את נדיבות לבנו באומרו "בואו ונחזיק טובה לרמאים שאלמלא הם, היינו חוטאים", מפני שאלמלא היו אנשים שהיינו חושדים שהם רמאים, לא היה לנו תירוץ להימנע מלקיים את חובתנו ולתת צדקה. התורה תמיד תובעת מאתנו לטעות לצד הטוב והחמלה. אסור לנו להתחרט או להצטער על מתן צדקה או סיוע.
בחברה המאורגנת מדי שלנו, אנשים רבים לא נותנים צדקה ישירות לנזקקים. הם תורמים בעיקר לארגונים גדולים שאחראים לחלוקתה. הארגונים האלה חיוניים וחשובים, ומרביתם עושים את עבודת הצדקה שלהם בתבונה, ביושר וביעילות. עם זה, למתן צדקה מסוג זה אין פנים ואין רגש, ואין בו פן אישי, במידה רבה. נתינה כזאת גם מגבילה את מספר הפעמים שאדם נותן. הרמב"ם מציין שמוטב לתת חמישה שקלים לעשרה עניים מלתת חמישים שקלים לאדם אחד. סכום הצדקה לא משתנה, אבל כשאדם נותן עשר פעמים, הוא מאמן את ידו בנתינה, ולכן שריר הצדקה שלו לא יתנוון עם הזמן.
התורה גם רצתה שיהיה לנו קשר אישי עם העני והנצרך. ההלכה דורשת מאתנו לא רק לתת צדקה אלא גם אומרת לנו איך לתת צדקה. מילה טובה או חיוך גם הם חלק ממעשה הצדקה. לאנשים שנותנים צדקה כחלק משגרת חייהם קל יותר להתגבר על רגש טינה או תחושת ניצול. כדי שמתן הצדקה יועיל לנותן לא פחות מאשר למקבל, הוא צריך להיות חלק קבוע ומתמשך בחייו ובמעשיו של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
