ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קביעות עיתים לתורה - מדוע? מה ללמוד? ;">

דף הבית בית מדרש תורה ולימודה מצוות לימוד תורה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבט תשס"ח

קביעות עיתים לתורה - מדוע? מה ללמוד?


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

תשע בבוקר. הרב הרמן מסתגר בחדרו לשעת הלימוד הקבועה שלו. לפתע, דופק על דלת ביתו סוחר ידוע, ומבקש לסגור עימו בדחיפות עסקה גדולה ורווחית. הרבנית, שמודעת למצב העסקי הקשה של בעלה, דופקת על דלת החדר בהיסוס. הרב מפסיק לרגע מלימודו, אולם כשהוא שומע על סיבת ההפרעה, הוא שב מיד ללימודו והסוחר עוזב את הבית כלעומת שבא. בתום שעת הלימוד - מסביר הרב לרעייתו, שלא מפסידים את הזמן הקבוע, אפילו לשם רווח שבזכותו אפשר ללמוד מספר חודשים. קביעות עיתים לתורה - מה? כמה? ולמה?


מה לבחור ללמוד
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן, ורב קהילה בגבעתיים

אחת השאלות החשובות, שעומדות בפני הקובע עיתים לתורה היא - מה ללמוד בזמן הקצוב העומד לרשותו?
לכאורה התשובה היא פשוטה: אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. מה שתחפוץ תלמד. יש בכך הגיון רב, מפני שלימוד שמתחברים אליו נותן מוטיבציה, והקשר הנפשי לנושא הנלמד עוזר להתגבר על מכשולים שונים וטרדות העלולות להפריע לקביעות.
אך נראה שיש מספר שיקולים נוספים שעלינו לקחת בחשבון. האחד הוא מידת המעורבות של שאר בני הבית בנושא הנלמד. אם אדם בא הביתה ויכול לשתף את אשתו וילדיו לפחות בחלק מהדברים שלמד, תהיה לכך משמעות גדולה על מידת התמיכה והעידוד שיקבל ממשפחתו להמשיך ולהתמיד. שהרי לעתים הם נדרשים לויתור על עניינים מסוימים כדי שהלומד יוכל להתמיד, וודאי ששיתופם בנלמד יעזור להם להמשיך ולעודד את הלומד. וזאת בנוסף לכך שגם בני הבית מעשירים את עולמם הרוחני, וכך הלימוד מבטא את העיקרון, שהתורה איננה רק עניינו האישי של הלומד, אלא של כל השותפים למצוה ולשכרה.
השיקול השני שיש לקחת בחשבון הוא המשמעות של הנושא הנלמד בחלק של היום לשאר הדברים שאדם עוסק בהם במשך היום. למשל, מי שעיקר עבודתו היא בקשר עם לקוחות ולימודיו מסייעים לו להתנהג עימם בצורה מוסרית, או שבלימודו מתחדשים לו רעיונות אותם הוא משבץ במסגרת שיחותיו עם אנשים - הרי ששאר היום גם כן מתקשר ללימוד, ונמצא האדם שייך גם בשאר היום ללימוד התורה.
השלישי, מתבסס על אמרה חריפה המיוחסת לר' ישראל סלנטר מחולל תנועת המוסר: כשנשאל ר' ישראל, מה יעשה אדם שיש לו רבע שעה בלבד ללימוד תורה? ענה להפתעת השומעים: ילמד מוסר.
הללו ציפו שיאמר ללמוד הלכה, שהרי בכך ניצול אדם מעברות ויודע כיצד לקיים מצוות, או שימליץ ללמוד משנה שהיא הבסיס לתורה שבעל פה וירכוש בכך ידיעות רבות בנושאים רבים ומגוונים בתורה. כששאלו אותו לפשר התשובה המוזרה, ענה להם - כשאדם ילמד רבע שעה מוסר, הוא יבין שיש לו ביום הרבה יותר מרבע שעה... אין ספק שגם זה שיקול שיש לקחת בחשבון - לימודנו צריך לגרום לנו להערכה מחודשת של סדר העדיפויות בחיים, וכך הוא יגרור בעקבותיו הקדשת זמן נכבד יותר ואיכותי יותר ללימוד תורה, בבחינת "מצוה גוררת מצוה".


אשת חיל מי ימצא

הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו

לאישה יש חלק גדול בקביעת העיתים לתורה של בעלה. וכך מצינו את הפרק 'אשת חיל' במשלי, שהגר"א מסביר: אשת היא התורה, ונקראת אשת חיל (בגימטריא 48) שהיא נקנית ע"י מ"ח דברים המפורשים במס' אבות.
ואמנם - אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואשת חיל היא האישה שעושה חיל עם בעלה. וכפי שהוא בונה איתה את עולמו התורני דרך ארבעים ושמונה דברים, כך היא בונה איתו את ביתם דרך אותם ארבעים ושמונה דברים, ונפרט כמה דוגמאות:
בְּתַלְמוּד - זו הדרך הראשונה, והיא מתייחסת ללימוד מהחיים, ובעיקר לימוד אחד מהשני.
בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן - הקשבה אחד לשני.
בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם - אחר ההקשבה של אחד לשני באה ההבנה, והבנה באה דרך הבעת הדברים בקול רם.
בְּבִינַת הַלֵּב - עשה לאשתך טוב על הלב הבע את רגשותיך כלפיה.
בְּאֵימָה - התבטלות של אחד כלפי השני.
בְּיִרְאָה - יראת כבוד הדדי.
בַּעֲנָוָה - דיבור בנחת מדרכי הענוה.
בְּשִׂמְחָה - 'מצוה להיות בשמחה תמיד', ודאי בין שני בני הזוג.
בְּטָהֳרָה - טהרת המחשבה, טהרת העיניים, טהרת המשפחה - תרתי משמע.
בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים - "איזהו חכם הלומד מכל אדם", חשוב מאוד אצל בני זוג בעיקר בתחילת דרכם לראות וללמוד מזוגות אחרים, לאו דווקא בדברים שבין אדם למקום, אלא בדברים פשוטים כגון סידור הבית, בישול וכדו'.
בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים - לכל אחד מבני הזוג יש לו חברים ברווקותו, כאשר "בונים בית" חשוב מאוד לשמור על קשר עם אותם חברים.
בארבעים ושמונה דברים קונה האדם את תורתו. לעומת הכהונה והמלכות שנקנים ב" מעלות ", שינתה המשנה את לשונה בדברה על קניין התורה "ארבעים ושמונה דברים ". ניתן לומר שכוונתה של המשנה לומר לנו את ההבדל בין קניין התורה ע"י אדם כשהוא בגפו, לבין קניין התורה הבא עם קניין הבית. זו תורה אחרת. רק אצל בעל ואישה אלו הם ארבעים ושמונה מעלות, זה סולם הערכים של בני הזוג וזה סולם הערכים של המשפחה היהודית, הפסגה היא כדברי שלמה המלך "אשת חיל" אישה הבונה את ביתה ב"חיל" ע"י ארבעים ושמונה מעלות אלו "מי ימצא" מי -חמישים שערי בינה, "ימצא". אם זכה הבעל ימצא את אותה אישה שעליה אמרו חז"ל בינה יתרה ניתנה באישה, ונזכה שע"י "בניין בתים" כאלה תבוא גאולה לעולם.


קביעות לבני הנעורים
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים' איתמר

ביום הראשון למחזור הקודם של לימוד הדף היומי, הודעתי בישיבתנו, שמדי לילה בשעה 22:00 יתקיים בעז"ה שיעור קבוע בדף היומי. באותו לילה התייצב לומד אחד בלבד, אני כבר חשבתי לוותר, אך הוא הקדימני וסיפר על מורו ורבו הרב קרול זצ"ל, רבו של מושב חמד, שהייתה לו קביעות עם חבורת לומדים, ולא ביטל אותה בכל מצב, גם כאשר היה לומד אחד בלבד.
קביעות לא מבטלים ! כמובן, שלאחר הקדמה כזו, נמלכתי בדעתי והתחלנו בלימוד.
חלפו כ-10 שנים. ל"דף היומי" נוספו תלמידים רבים, ותמיד הדברים הללו עומדים לנגד עיני, ומדרבנים אותי לעמוד במשימת הקביעות.
מדוע קביעות העיתים לתורה חשובה כל כך? האם לא חשוב יותר להדגיש את ההספק, או את איכות הלימוד?
"אמר רבה בר בר חנה... בא וראה ... דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן" (ברכות ל"ה). חז"ל לא מדגישים כאן את כמות לימוד התורה או את איכות הלימוד שהיה בדורות הראשונים מול הדורות האחרונים, אלא את הקביעות בלימוד.
יש ערך לעצם הקביעות בתורה, כי בכך אנו מבטאים שזהו הציר שמסביבו סובבים חיינו. העובדה ש"על הלימוד הקבוע אני לא מוותר" הופכת את היחס לתורה ליחס המכובד ביותר, ומכיוון שלימוד תורה אינו רק אוסף של ידיעות, אלא הוא קודם כל קרבת ה' ודביקות בה', העיקר הוא היחס הבסיסי לתורה, וזה נבנה ע"י הקביעות.
לכן, עדיף ללמוד פחות, אבל באופן קבוע, מללמוד הרבה, אבל ב-"פּוּלסים". גם כאשר מסיבות שונות לא ניתן לקיים את הלימוד הרגיל, חשוב להקפיד לקיימו, לפחות, באופן סמלי "בשביל הקביעות".
הרגלים טובים נקנים בגיל צעיר . נער המתרגל בקביעות ללימוד תורה מרצונו, גם אם מדובר בזמן לימוד קצר ובאיכות העמקה שאינה מן המשובחות, מסמן בכך את מרכז חייו. המרכז סובב סביב הקבוע. כל השאר רק מתלווה.
נער! רכוש לך קביעות בתורה: משנה יומית, פרק תנ"ך יומי, ואם אפשר - דף יומי. זה ייתן עומק לחייך. אל תוותר, באף יום, בשום מצב, על הקביעות, ואם בטעות פספסת - השלם מיד.
זה יאיר את ימיך, ייתן להם משמעות. גם אם אתה בישיבה תיכונית, ולומד רוב היום תורה - קבע לך תוספת לימוד, אפילו קטנה - אבל שתהיה קבועה, ותהיה שלך . כך תהפוך גם את לימוד התורה שבמערכת לימודי החובה בישיבה, ללימוד בעל ערך גבוה יותר, משום שעצם בחירתך מרצונך בדבקות בתורה, מורה על כך שגם שאר הלימוד במשך היום, נובע בעומקו מתוך רצון לדביקות בה'.
וכאשר תגדל בעז"ה, ותשמור כאיש משפחה על מנהגך הטוב לקבוע עיתים לתורה, ישפיע הדבר על כל הבניין החינוכי של ילדיך, שידעו שלקביעות של אבא בתורה אסור להפריע!
ואל תשכח - השאלה השנייה שישאלו אותך בשמים היא - האם קבעת עיתים לתורה? (שבת ל"א) דאג עכשיו לכך, שתהיה לך תשובה הגונה לשאלה זו.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il