קביעות עיתים לתורה - מדוע? מה ללמוד? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
תורה ולימודה
מצוות לימוד תורה

10250

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תשע בבוקר. הרב הרמן מסתגר בחדרו לשעת הלימוד הקבועה שלו. לפתע, דופק על דלת ביתו סוחר ידוע, ומבקש לסגור עימו בדחיפות עסקה גדולה ורווחית. הרבנית, שמודעת למצב העסקי הקשה של בעלה, דופקת על דלת החדר בהיסוס. הרב מפסיק לרגע מלימודו, אולם כשהוא שומע על סיבת ההפרעה, הוא שב מיד ללימודו והסוחר עוזב את הבית כלעומת שבא. בתום שעת הלימוד - מסביר הרב לרעייתו, שלא מפסידים את הזמן הקבוע, אפילו לשם רווח שבזכותו אפשר ללמוד מספר חודשים. קביעות עיתים לתורה - מה? כמה? ולמה?

מה לבחור ללמוד
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן, ורב קהילה בגבעתיים

אחת השאלות החשובות, שעומדות בפני הקובע עיתים לתורה היא - מה ללמוד בזמן הקצוב העומד לרשותו?
לכאורה התשובה היא פשוטה: אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. מה שתחפוץ תלמד. יש בכך הגיון רב, מפני שלימוד שמתחברים אליו נותן מוטיבציה, והקשר הנפשי לנושא הנלמד עוזר להתגבר על מכשולים שונים וטרדות העלולות להפריע לקביעות.
אך נראה שיש מספר שיקולים נוספים שעלינו לקחת בחשבון. האחד הוא מידת המעורבות של שאר בני הבית בנושא הנלמד. אם אדם בא הביתה ויכול לשתף את אשתו וילדיו לפחות בחלק מהדברים שלמד, תהיה לכך משמעות גדולה על מידת התמיכה והעידוד שיקבל ממשפחתו להמשיך ולהתמיד. שהרי לעתים הם נדרשים לויתור על עניינים מסוימים כדי שהלומד יוכל להתמיד, וודאי ששיתופם בנלמד יעזור להם להמשיך ולעודד את הלומד. וזאת בנוסף לכך שגם בני הבית מעשירים את עולמם הרוחני, וכך הלימוד מבטא את העיקרון, שהתורה איננה רק עניינו האישי של הלומד, אלא של כל השותפים למצוה ולשכרה.
השיקול השני שיש לקחת בחשבון הוא המשמעות של הנושא הנלמד בחלק של היום לשאר הדברים שאדם עוסק בהם במשך היום. למשל, מי שעיקר עבודתו היא בקשר עם לקוחות ולימודיו מסייעים לו להתנהג עימם בצורה מוסרית, או שבלימודו מתחדשים לו רעיונות אותם הוא משבץ במסגרת שיחותיו עם אנשים - הרי ששאר היום גם כן מתקשר ללימוד, ונמצא האדם שייך גם בשאר היום ללימוד התורה.
השלישי, מתבסס על אמרה חריפה המיוחסת לר' ישראל סלנטר מחולל תנועת המוסר: כשנשאל ר' ישראל, מה יעשה אדם שיש לו רבע שעה בלבד ללימוד תורה? ענה להפתעת השומעים: ילמד מוסר.
הללו ציפו שיאמר ללמוד הלכה, שהרי בכך ניצול אדם מעברות ויודע כיצד לקיים מצוות, או שימליץ ללמוד משנה שהיא הבסיס לתורה שבעל פה וירכוש בכך ידיעות רבות בנושאים רבים ומגוונים בתורה. כששאלו אותו לפשר התשובה המוזרה, ענה להם - כשאדם ילמד רבע שעה מוסר, הוא יבין שיש לו ביום הרבה יותר מרבע שעה... אין ספק שגם זה שיקול שיש לקחת בחשבון - לימודנו צריך לגרום לנו להערכה מחודשת של סדר העדיפויות בחיים, וכך הוא יגרור בעקבותיו הקדשת זמן נכבד יותר ואיכותי יותר ללימוד תורה, בבחינת "מצוה גוררת מצוה".

אשת חיל מי ימצא
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו

לאישה יש חלק גדול בקביעת העיתים לתורה של בעלה. וכך מצינו את הפרק 'אשת חיל' במשלי, שהגר"א מסביר: אשת היא התורה, ונקראת אשת חיל (בגימטריא 48) שהיא נקנית ע"י מ"ח דברים המפורשים במס' אבות.
ואמנם - אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואשת חיל היא האישה שעושה חיל עם בעלה. וכפי שהוא בונה איתה את עולמו התורני דרך ארבעים ושמונה דברים, כך היא בונה איתו את ביתם דרך אותם ארבעים ושמונה דברים, ונפרט כמה דוגמאות:
בְּתַלְמוּד - זו הדרך הראשונה, והיא מתייחסת ללימוד מהחיים, ובעיקר לימוד אחד מהשני.
בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן - הקשבה אחד לשני.
בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם - אחר ההקשבה של אחד לשני באה ההבנה, והבנה באה דרך הבעת הדברים בקול רם.
בְּבִינַת הַלֵּב - עשה לאשתך טוב על הלב הבע את רגשותיך כלפיה.
בְּאֵימָה - התבטלות של אחד כלפי השני.
בְּיִרְאָה - יראת כבוד הדדי.
בַּעֲנָוָה - דיבור בנחת מדרכי הענוה.
בְּשִׂמְחָה - 'מצוה להיות בשמחה תמיד', ודאי בין שני בני הזוג.
בְּטָהֳרָה - טהרת המחשבה, טהרת העיניים, טהרת המשפחה - תרתי משמע.
בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים - "איזהו חכם הלומד מכל אדם", חשוב מאוד אצל בני זוג בעיקר בתחילת דרכם לראות וללמוד מזוגות אחרים, לאו דווקא בדברים שבין אדם למקום, אלא בדברים פשוטים כגון סידור הבית, בישול וכדו'.
בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים - לכל אחד מבני הזוג יש לו חברים ברווקותו, כאשר "בונים בית" חשוב מאוד לשמור על קשר עם אותם חברים.
בארבעים ושמונה דברים קונה האדם את תורתו. לעומת הכהונה והמלכות שנקנים ב" מעלות ", שינתה המשנה את לשונה בדברה על קניין התורה "ארבעים ושמונה דברים ". ניתן לומר שכוונתה של המשנה לומר לנו את ההבדל בין קניין התורה ע"י אדם כשהוא בגפו, לבין קניין התורה הבא עם קניין הבית. זו תורה אחרת. רק אצל בעל ואישה אלו הם ארבעים ושמונה מעלות, זה סולם הערכים של בני הזוג וזה סולם הערכים של המשפחה היהודית, הפסגה היא כדברי שלמה המלך "אשת חיל" אישה הבונה את ביתה ב"חיל" ע"י ארבעים ושמונה מעלות אלו "מי ימצא" מי -חמישים שערי בינה, "ימצא". אם זכה הבעל ימצא את אותה אישה שעליה אמרו חז"ל בינה יתרה ניתנה באישה, ונזכה שע"י "בניין בתים" כאלה תבוא גאולה לעולם.

קביעות לבני הנעורים
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים' איתמר

ביום הראשון למחזור הקודם של לימוד הדף היומי, הודעתי בישיבתנו, שמדי לילה בשעה 22:00 יתקיים בעז"ה שיעור קבוע בדף היומי. באותו לילה התייצב לומד אחד בלבד, אני כבר חשבתי לוותר, אך הוא הקדימני וסיפר על מורו ורבו הרב קרול זצ"ל, רבו של מושב חמד, שהייתה לו קביעות עם חבורת לומדים, ולא ביטל אותה בכל מצב, גם כאשר היה לומד אחד בלבד.
קביעות לא מבטלים ! כמובן, שלאחר הקדמה כזו, נמלכתי בדעתי והתחלנו בלימוד.
חלפו כ-10 שנים. ל"דף היומי" נוספו תלמידים רבים, ותמיד הדברים הללו עומדים לנגד עיני, ומדרבנים אותי לעמוד במשימת הקביעות.
מדוע קביעות העיתים לתורה חשובה כל כך? האם לא חשוב יותר להדגיש את ההספק, או את איכות הלימוד?
"אמר רבה בר בר חנה... בא וראה ... דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן" (ברכות ל"ה). חז"ל לא מדגישים כאן את כמות לימוד התורה או את איכות הלימוד שהיה בדורות הראשונים מול הדורות האחרונים, אלא את הקביעות בלימוד.
יש ערך לעצם הקביעות בתורה, כי בכך אנו מבטאים שזהו הציר שמסביבו סובבים חיינו. העובדה ש"על הלימוד הקבוע אני לא מוותר" הופכת את היחס לתורה ליחס המכובד ביותר, ומכיוון שלימוד תורה אינו רק אוסף של ידיעות, אלא הוא קודם כל קרבת ה' ודביקות בה', העיקר הוא היחס הבסיסי לתורה, וזה נבנה ע"י הקביעות.
לכן, עדיף ללמוד פחות, אבל באופן קבוע, מללמוד הרבה, אבל ב-"פּוּלסים". גם כאשר מסיבות שונות לא ניתן לקיים את הלימוד הרגיל, חשוב להקפיד לקיימו, לפחות, באופן סמלי "בשביל הקביעות".
הרגלים טובים נקנים בגיל צעיר . נער המתרגל בקביעות ללימוד תורה מרצונו, גם אם מדובר בזמן לימוד קצר ובאיכות העמקה שאינה מן המשובחות, מסמן בכך את מרכז חייו. המרכז סובב סביב הקבוע. כל השאר רק מתלווה.
נער! רכוש לך קביעות בתורה: משנה יומית, פרק תנ"ך יומי, ואם אפשר - דף יומי. זה ייתן עומק לחייך. אל תוותר, באף יום, בשום מצב, על הקביעות, ואם בטעות פספסת - השלם מיד.
זה יאיר את ימיך, ייתן להם משמעות. גם אם אתה בישיבה תיכונית, ולומד רוב היום תורה - קבע לך תוספת לימוד, אפילו קטנה - אבל שתהיה קבועה, ותהיה שלך . כך תהפוך גם את לימוד התורה שבמערכת לימודי החובה בישיבה, ללימוד בעל ערך גבוה יותר, משום שעצם בחירתך מרצונך בדבקות בתורה, מורה על כך שגם שאר הלימוד במשך היום, נובע בעומקו מתוך רצון לדביקות בה'.
וכאשר תגדל בעז"ה, ותשמור כאיש משפחה על מנהגך הטוב לקבוע עיתים לתורה, ישפיע הדבר על כל הבניין החינוכי של ילדיך, שידעו שלקביעות של אבא בתורה אסור להפריע!
ואל תשכח - השאלה השנייה שישאלו אותך בשמים היא - האם קבעת עיתים לתורה? (שבת ל"א) דאג עכשיו לכך, שתהיה לך תשובה הגונה לשאלה זו.

רבנים שונים

שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פרה פרה ז משנה ה-ו
כח אייר תשפ"א
לימוד יומי במשנה
מסכת פיאה פרק ו משנה ה-ו
יג אדר א תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת ביצה פרק א משנה ח,ט
ו אב תשפ"ג

בימה תורנית

בימה תורנית
תאריך עברי - למה ומתי?
רבנים שונים | כד אדר תשס"ט
בימה תורנית
חקלאות בימינו?
גליון 219
רבנים שונים | שבט תשע"א
בימה תורנית
העלמת מס
רבנים שונים | י"ב בחשוון תשס"ז
בימה תורנית
קרירה ומשפחה
מתוך קוממיות גליון 224
רבנים שונים | אדר תשע"א

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד חי הכהן
הרב יהודה מלמד
הרב ינון גרוסברג
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב שמואל אליהו
הרב מרדכי גרינברג
הרב אליקים לבנון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו