ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- ספריה
- קומי אורי
- כד - דתלשי"ם וט"ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב משה לייב שחור זצ"ל
הברכה "מעין שלוש" כשמה כן היא, מעין שלוש הברכות הראשונות שבברכת המזון.
אולם כשנתבונן בהקבלה בין נוסח ברכת "רחם נא", שבברכת המזון, לנוסח הברכה "מעין שלוש" נגלה הבדלים. במקום "ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית הגדול והקדוש" נאמר "ועל מזבחך והיכלך".
הבדל נוסף הוא בתוספת "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה", מה שלא הוזכר בברכת המזון.
נראה להסביר על-פי המשנה בסוטה "מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות". הגמרא מבארת: "תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר טהרה ביטלה טעם וריח" ומסביר רש"י: "טהרה, שפסקה מישראל, ביטלה טעם הפירות וריחם, שמתוך שהיו טהורים ונוהגים בטהרה אף הקב"ה מטהר פירותיהן מריח רע ומטעם רע".
הגמרא שם מספרת: "רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא, שקלה ככרכה בסודריה, אתיא רבה בריה, אמר לו - מוריחנא ריחא דחינוניתא, אמר לו בני, טהרה יש בך" (רבה בנו של רב הונא הריח ריח פרי שהיה עטוף בסודר והדבר מראה על טהרה שיש בו). בפירות ארץ-ישראל מצוי ריח מיוחד שאנשי מעלה זוכים להריחו.
"מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות". הטעם והריח המיוחדים, שכל אדם היה יכול לחוש בהם, אינו מורגש מעת החורבן אלא לאנשי מעלה.
נראה לומר, כי אותו ריח מיוחד שבפירות נובע ממצוות הביכורים שמביאים מהפירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. הפירות המובאים לפני המזבח גורמים לשפע מיוחד שחל בפירות, קיום המצווה מעניק להם את הטעם והריח המיוחדים. ומה שאמרה הגמרא כי משחרב הבית בטל ריח הפירות, כוונתה משחרב המזבח (כמו שמצאנו בזבחים ס' ע"ב "מה בכור שאינו אלא בפני הבית", וביארו התוספות שהכוונה למזבח ולא לבית). (להרחבה על מציאות המזבח לאחר חורבן בית שני ומשמעותו עיין העמק דבר, דברים ט"ז, ג' ד"ה למען תזכור וגו').
זהו פשר שני השינויים בברכה "מעין שלוש".
ברכה זו נתקנה על פירות ועל מזונות שמעורבים בהם מי פירות.
עיקר חובת ברכה אחרונה הוא מה שנשאר טעם בפה אחר גמר האכילה, כמבואר בספרים הקדושים (ראה חובת הלבבות) ואלו הם הטעם והריח שלמדנו עליהם.
לכן מודגש בברכה "מעין שלוש" המזבח , שבו מתקיימת מצוות הביכורים, והטהרה המרוממת את ישראל להריח את ריח פרות ארץ-ישראל.
אנו מתפללים שנזכה לחזור לעבודת המזבח ולהריח את ריח הפירות.
ארץ זבת חלב ודבש
"תניא ר' אלעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו".
ותמה בספר כפתור ופרח (פרק עשירי) - "למה לא הצריכו זבת חלב ודבש גם כן?"
נראה לומר כי הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" הופיע פעמיים במקרא על-ידי אנשים שהתמרדו במשה וניסו לתאר את ארץ מצרים בשבח זה ולהמעיט בשבח ארץ-ישראל. דתן ואבירם אמרו "המעט כי העליתונו מארץ זבת חלב ודבש" כלומר שארץ מצרים מכונה בפיהם "זבת חלב ודבש". עוד הוסיפו ואמרו "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו".
גם המרגלים אמרו "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא" "גם" לרבות מצרים שיצאו ממנה, וייתכן עוד כי כיוונו בדברם לומר כי בארץ-ישראל ישנם אזורים המכונים "זבת חלב ודבש", אך לא כולה זבת חלב ודבש (ולפנינו יבואר עוד), ופירוש דבריהם - " גם זבת חלב ודבש" וגם לא . אמנם יהושע וכלב התנגדו לדברי המרגלים ואמרו "והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו, ארץ אשר היא זבת חלב ודבש". "היא" - ולא מצרים. "היא" - כולה ולא חלקה.
אכן, המתח בין הבנת טובה של הארץ לטוב ארץ מצרים מפורש במקרא "וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים", ומבואר בחז"ל כי חברון עולה פי שבעה בטובתה מצוען.
את שאלת ה"כפתור ופרח" יש לישב, אם כן, כך: בברכת הארץ אנו מזכירים ביטויים שמייחדים את ארץ-ישראל ללא כל אפשרות לדמותה למקום אחר. "ארץ חמדה, טובה ורחבה" - "למה נקרא שמה חמדה ? שבית המקדש נתון בתוכה" (שמות רבה) ו רחבה נקראת על שם שמתרחבת כצבי. (גיטין נז ע"א) "ארץ זבת חלב ודבש" הוא ביטוי שאפשר, בטעות, לשייכו למצרים.
עוד יש לומר כי ברכת הארץ, שנתקנה על-ידי יהושע, באה לשלול את דעת המרגלים ולכן היות שהם לא כפרו בהיותה של הארץ זבת חלב ודבש לכן לא נכנס הביטוי הזה לברכה אלא רק ביטויים שעליהם לא היתה הסכמה - מאסם בארץ חמדה , באמרם ארץ אוכלת יושביה כפרו בטובה (רמב"ן, שם) ובאמרם "ערים בצורות" כפרו ברוחבה .
הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתפרש על-ידי רמי בר יחזקאל (כתובות קיא ע"ב) בתיאור של עזים האוכלות תאנים. התאנים הננגסות על-ידי העזים זבות את חלבן והוא נשפך ונוזל ומצטרף לחלב העזים הזב גם הוא. כך, בתמונה אחת, מתמצה איכותה של ארץ-ישראל.
אולם אליה וקוץ בה. הציור הזה מבטא גם חיסרון. אין מגדלים בהמה דקה בארץ-ישראל בגלל השחתת עציה. איך ייתכן שהציור של עז האוכלת עץ תאנה יהיה סמלו של טוב הארץ?
בגמרא במגילה (דף ו ע"א) משמע ש"ארץ חלב ודבש" הוא איזור מוגדר וידוע. חכמים היו יודעים כי באזור נחלתו של שבט מסוים יש שטח בעל גודל מסוים שנקרא "ארץ זבת חלב ודבש". ובארץ-ישראל כולה יש שטח מסוים הנקרא "זבת חלב ודבש" כלומר "ארץ זבת חלב ודבש" היא ארץ שיש בה אזורים שראויים לתואר "זבת חלב ודבש" (כמו שכל ישראל בני נביאים ויש שזוכים לנבואה ממש).
חז"ל (עירובין יז) מוסרים לנו שיהושע התנה עם ישראל שיהיו רועים את בהמתם ביערות. כלומר שיהיו מקומות מוגדרים שבהם יוכלו בעלי העזים לרעות את בהמותם. זאת תקנה שנועדה, באופן פשוט, לאפשר את גידול העזים בארץ-ישראל. היא עזרה לבעליהן להתפרנס ואפשרה לציבור ליהנות מחלב העזים ומצמרן.
אולם עכשיו אנו מבינים כי תקנה זו אפשרה לארץ לבטא את מעלתה. באותם יערות מוגדרים נתגשמה ברכת "ארץ זבת חלב ודבש".
אלו, כנראה, אותם מקומות שהיו ידועים כ"זבת חלב ודבש", אותם יערות שמימי יהושע נקבעו לגידול עזים (אמנם יהושע בבית ראשון והאמוראים אחרי בית שני, אבל הצורך בתקנה במקומו עומד, ואם לא אותם יערות אז תחליפיהם).
אכן, "ארץ זבת חלב ודבש" היא חרב פיפיות - אם נשתמש בארץ שלא כדין יהיה בזה השחתתה וכמו שנאמר בדברים - "כי אביאנו אל האדמה... זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן", כעזים המכלות את עציה, ואם נשכיל נדע לבטא את רום מעלתה.
הכופרים בטובתה של הארץ ראו את היותה זבת חלב ודבש, אולם לא השכילו לראותו בכל עומקו. אם נשמור את התורה ודרכיה, סברו, לא תהיה הארץ כולה זבת חלב ודבש, ואם נרצה שכולה תהיה זבת חלב ודבש עלינו לעסוק גם בגזל והשחתה וזו נחלת בני מצרים. הם לא הבינו כי אותם אזורים זבי חלב ודבש הם המבטאים את מעלתה של הארץ כולה ודוקא השמירה מפני ההשחתה מחדד את טובה של הארץ.
(עייו עוד ברמב"ן על התורה שמות יג שלא כל הארץ זבת חלב ודבש ושהדבר תלוי בעם משבעת העממין היושב שם. לפי דבריו אזורי הפריזי והגרגשי אינם "זבת חלב ודבש", עוד ראה ברמב"ן שמות ג כי הביטוי ארץ זבת חלב ודבש מכיל הפכים - בד"כ אזורים הנוחים למרעה אינם טובים לגידולי פירות וכאן משתלבות המעלות).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
