- פרשת שבוע ותנ"ך
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
קשיים שאחרי ההצלחות
אחרי ניצחונות והישגים, באופן בלתי-נמנע באים תסכולים ולפעמים גם אכזבות. נקודת השיא בסיפור היציאה של בני ישראל ממצרים מתועדת בפרשת השבוע בשירת הים הנצחית של משה ובני ישראל.
אחרי ניצחונות והישגים, באופן בלתי-נמנע באים תסכולים ולפעמים גם אכזבות. נקודת השיא בסיפור היציאה של בני ישראל ממצרים מתועדת בפרשת השבוע בשירת הים הנצחית של משה ובני ישראל.
ההתעלות שחשו בני ישראל למראה השמדת האויב המצרי המדכא והשנוא לא ידעה גבולות. נדמה היה שחלומותיהם הפרועים ביותר על הצלחה והישגים מתגשמים עכשיו והופכים למציאות. אך כמעט מיד בני ישראל נאלצים להתמודד עם הבעיות של העולם האמיתי, שנדמה שאינן נעלמות לעולם, ולא משנה כמה גדולה הייתה האופוריה קודם, ולכן הם הופכים לאנשים זעפנים ומרדנים.
מזון, מים, מחסה - כל אלה חסרים. אפילו כאשר משה מספק להם את הנסים הנחוצים לקיום מינימלי במדבר סיני, תחושת הפסימיות והקדרות איננה מתפוגגת בקלות. מצב הרוח הזה מתגבר על ידי המתקפה המפתיעה של עמלק על בני ישראל. גם הפעם עמלק מובס על ידי משה ויהושע, אך עצם העובדה שמתקפה כזאת התרחשה זמן קצר כל כך אחרי האירועים של יציאת מצרים מרפה את ידיו של העם ומערערת את ביטחונו.
הרגע של ניצחון גשמי מוחלט איננו חוזר שוב בסיפור של בני ישראל במדבר סיני. אך אם מדברים על צד הגשמי, החוויה של מדבר סיני היתה רחוקה מלהיות ניסיון נעים לבני ישראל. זה נכון לגבי כל הניצחונות האישיים והלאומיים. ברגע שהאופוריה מתפוגגת, הבעיות והתסכולים מתחילים.
כשהתורה מספרת על נס המתקת המים במרה, היא אומרת "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". יש הרבה פירושים במדרש, בתלמוד ובספרות הרבנית בדבר טיבו של אותו "חוק ומשפט" שהקב"ה שם לבני ישראל שם. אך בוודאי יהיה נכון לומר שה"חוק ומשפט" העיקרי שבני ישראל למדו במרה היה שהבעיות בחיים לא נעלמות גם אחרי ניצחונות נסיים והישגים גדולים. ניצחון מביא אתו ציפיות גבוהות ולעתים בלתי-מציאותיות. יש צורך בתגובה מציאותית שקולה ובהערכה ריאלית של המצב כדי ליהנות מפירותיהם של ניצחונות כאלה.
ככל שהציפיות שלנו גדולות פחות כן פוחתת מידת האכזבה והכאב. הצאצאים של הדור שיצא ממצרים, שכבר התרגלו לאתגרים המפרכים של המדבר ושלא היו שותפים לאופוריה של השמדת המצרים המדכאים, ידעו להתמודד טוב יותר עם המציאות שכרוכה בכיבוש ארץ כנען וביצירה של מדינה ריבונית וחברה יהודית.
גם בימינו היינו עדים להישגים גדולים ומפתיעים בארץ ישראל. אך דווקא בגלל אותה הצלחה, לעתים אנחנו נוטים לחוש אכזבה ותסכול לנוכח בעיות שלא נפתרו עדיין. כולנו רוצים לשיר שירה של התעלות וניצחון על האויבים ועל הקשיים. בעזרת ה' עוד נזכה לעשות כן. אבל עד אז נעשה בתבונה אם ננסה להתמודד עם המציאות שלנו ועם הבעיות שלנו בצורה מתונה, מעשית ושקולה.
ההתעלות שחשו בני ישראל למראה השמדת האויב המצרי המדכא והשנוא לא ידעה גבולות. נדמה היה שחלומותיהם הפרועים ביותר על הצלחה והישגים מתגשמים עכשיו והופכים למציאות. אך כמעט מיד בני ישראל נאלצים להתמודד עם הבעיות של העולם האמיתי, שנדמה שאינן נעלמות לעולם, ולא משנה כמה גדולה הייתה האופוריה קודם, ולכן הם הופכים לאנשים זעפנים ומרדנים.
מזון, מים, מחסה - כל אלה חסרים. אפילו כאשר משה מספק להם את הנסים הנחוצים לקיום מינימלי במדבר סיני, תחושת הפסימיות והקדרות איננה מתפוגגת בקלות. מצב הרוח הזה מתגבר על ידי המתקפה המפתיעה של עמלק על בני ישראל. גם הפעם עמלק מובס על ידי משה ויהושע, אך עצם העובדה שמתקפה כזאת התרחשה זמן קצר כל כך אחרי האירועים של יציאת מצרים מרפה את ידיו של העם ומערערת את ביטחונו.
הרגע של ניצחון גשמי מוחלט איננו חוזר שוב בסיפור של בני ישראל במדבר סיני. אך אם מדברים על צד הגשמי, החוויה של מדבר סיני היתה רחוקה מלהיות ניסיון נעים לבני ישראל. זה נכון לגבי כל הניצחונות האישיים והלאומיים. ברגע שהאופוריה מתפוגגת, הבעיות והתסכולים מתחילים.
כשהתורה מספרת על נס המתקת המים במרה, היא אומרת "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". יש הרבה פירושים במדרש, בתלמוד ובספרות הרבנית בדבר טיבו של אותו "חוק ומשפט" שהקב"ה שם לבני ישראל שם. אך בוודאי יהיה נכון לומר שה"חוק ומשפט" העיקרי שבני ישראל למדו במרה היה שהבעיות בחיים לא נעלמות גם אחרי ניצחונות נסיים והישגים גדולים. ניצחון מביא אתו ציפיות גבוהות ולעתים בלתי-מציאותיות. יש צורך בתגובה מציאותית שקולה ובהערכה ריאלית של המצב כדי ליהנות מפירותיהם של ניצחונות כאלה.
ככל שהציפיות שלנו גדולות פחות כן פוחתת מידת האכזבה והכאב. הצאצאים של הדור שיצא ממצרים, שכבר התרגלו לאתגרים המפרכים של המדבר ושלא היו שותפים לאופוריה של השמדת המצרים המדכאים, ידעו להתמודד טוב יותר עם המציאות שכרוכה בכיבוש ארץ כנען וביצירה של מדינה ריבונית וחברה יהודית.
גם בימינו היינו עדים להישגים גדולים ומפתיעים בארץ ישראל. אך דווקא בגלל אותה הצלחה, לעתים אנחנו נוטים לחוש אכזבה ותסכול לנוכח בעיות שלא נפתרו עדיין. כולנו רוצים לשיר שירה של התעלות וניצחון על האויבים ועל הקשיים. בעזרת ה' עוד נזכה לעשות כן. אבל עד אז נעשה בתבונה אם ננסה להתמודד עם המציאות שלנו ועם הבעיות שלנו בצורה מתונה, מעשית ושקולה.
מתי באמת יצאנו ממצרים?
הרב מאיר גולדויכט | שבט תשפ"ג
קפיצה נחשונית
הרב יצחק בן יוסף | י שבט תשפ"ב
עבודת ה' ושירה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג שבט תשס"ח
שלשת הכוחות שבאדם
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל | ט"ו שבט תשס"ח
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פרשת השבוע - שופטים
תשע"א
זכויות שבאות עם הזקנה
תשע"ד
המשפחה היהודית - הערובה לקיום העם היהודי
תשע"ג
בא תשע"ד
תשע"ד
טעינה למחשבה
עבודת ה' לחופש
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
דיני קדימה בברכות
שלושה שותפים באדם
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הבדלה ומוצאי שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

מסכת עירובין פרק ג משנה ה-ו
רבנים שונים | יד שבט תשפ"ג

רק יצאנו לחירות! כבר חוק ומשפט?
הרב יוסף כרמל | יג שבט תשפ"ג
שירת הים וט"ו בשבט
הרב אליעזר מלמד | יד שבט תשפ"ג
