ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
בהקשר לכך קיים דיוק מעניין בפסוק החיתום של עשיית המשכן: "ככל אשר ציווה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבודה: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' כן עשו ויברך אותם משה" (שמות לט, מב). מהו ההבדל בין "עבודה" ל"מלאכה", ומדוע שינתה התורה את לשונה בשני פסוקים סמוכים אלו?
בספר בית גנזי (למו"ר הרב משה לוריא זצ"ל, פר' ויקהל עמ' תתשפב) מבואר כי המילה "עבודה" כוונתה לאופן בניית הכלים והמבנה, ואילו המילה "מלאכה" משמעותה המהות והתוכן הפנימי של המלאכה. לאור דבריו יש לומר כי המשכן, ולאחריו גם המקדש, אינם מבנים דוממים בלבד אלא יש בהם גילוי רוחני. המקדש מורכב ממבנה, הוא ההיכל, אשר לפניו חצר (הנקראת בשם עזרה). במרכז העזרה ניצב מזבח העולה, אשר עליו מקריבים קורבנות, והוא מבטא את פן התיקון הבהמי של כלל הבריאה. בתוך היכל בית ה' קיימים כלים שעניינם מורה על תיקון הבחינה הרוחנית של הבריאה.
נתבונן במהות הכלים אשר בהיכל:
קודש הקדשים : מקום כמוס וחתום, שאליו נכנס רק הכהן הגדול ביום הכפורים. בו ניצבים בתקופת הבית הראשון ארון הברית שעליו כרובים וכן זוג כרובים ענקיים. לדברי הרמב"ן הכרובים שעל הארון, העשויים מקשה אחת זהב, הם המשך לאש של מתן תורה בהר סיני.
במדרש (בראשית רבה פר' נ"ה, ז) מבואר ששמו של הארון נגזר מהמילה אור. האור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם גנוז כביכול בארון הברית. זהו מקור הקדושה והרוחניות של עם ישראל, מעין המשך הברית של מעמד הר סיני. לדברי הרשב"ם, בעבור הארון נצטוו בני ישראל לעשות את המשכן, שכן הוא עיקר הציווי של "ועשו לי מקדש".
הכרובים, הסוככים בכנפיהם על הכפורת, מבטאים את השראת הקדושה בקרב ישראל. לגבי הכרובים הגדולים, שניצבו בקודש הקודשים, מתואר בדברי חז"ל כי הם היו מעורים זה בזה כדבר חי, וכאשר ישראל היו עושים רצונו של מקום פניהם היו איש אל אחיו. מכאן, שקודש הקודשים עניינו שורש הקדושה המתגלה בבריאה, בבחינת האור הגנוז השוכן בין כנפי הכרובים.
כוחם של הכלים
הקודש - בו ניצבו שלושה כלים:
מנורת הזהב , שמהותה גילוי אור הארון, גילוי הקדושה בבריאה. עליה אומרים חז"ל: "עדות היא לבאי עולם ששכינה שרויה בישראל" (שבת כב, ב). חז"ל מספרים כי היה פלא בנר המערבי של המנורה אשר דלק לעתים מעל לדרך הטבע.
שולחן לחם הפנים ניצב כנגד המנורה. הרשב"ם (במדבר ח, ב) מבאר כי נרות המנורה מאירות אל עבר השולחן, דבר המלמדנו כי השולחן הוא מקור השפע הגשמי בבריאה, והוא יונק את מהותו הרוחנית מנרות המנורה. על השולחן מונחות י"ב חלות, שהוחלפו מדי שבת. החלפת החלות נעשתה כך שהשולחן לא יישאר בלי חלות, שכן נאמר בתורה "לחם פנים לפניי תמיד", ללמדנו ששפע הברכה הגשמית נובע באופן תמידי דרך השולחן לעולם כולו. לדברי חז"ל החלות נשארו חמות משבת לשבת.
מזבח הקטורת , עליו מקטירים פעמיים ביום קטורת, שהריח שלה התפשט באופן מופלא בירושלים וסביבותיה. הקטורת היא ביטוי לפן הרוחני של עבודת המקדש.
בעזרה : שם ניצב מזבח העולה אשר עליו שלוש מערכות אש, כאשר על הגדולה שבהן הקטירו את איברי הקרבנות. על מערכת זו ירדה בזמן חנוכת הבית הראשון אש מן השמיים, אשר לדברי חז"ל הייתה רבוצה על המזבח כמעט כל ימי הבית הראשון. אדם שהביא קרבן מתוך דבקות ותשובה, זכה לראות ארי של אש שיורד ושורף את קרבנו.
מתיאורי חז"ל אלה מבואר כי במקדש ובכלים שבו קיימת חיות רוחנית, והוא אינו בבחינת מבנה דומם רגיל. לאור זאת יתבארו הפסוקים דלעיל: ישראל הביאו את העבודה, שאילו הכלים הבנויים, אל משה רבנו. על משה נאמר בפסוק "וירא משה את כל המלאכה" – משה רבנו רואה את היסוד הרוחני אשר במשכן, את כוונת הלב של כל חכמי הלב אשר היו שותפים לבניין, והיא תואמת את הכוונה האלוקית העליונה. בעקבות זאת נאמר בפסוק "ויברך אותם משה". ראייתו של משה רבנו הכניסה כביכול ממד של נשמה בתוך הבריאה. הברכה האלוקית חלה על המשכן, שהוא "כלת משה", כפי שתיארנו לעיל.
מכאן מבוארת אריכות לשון התורה, הן בציווי על כל פרט ופרט והן בפירוט העשייה. לאור דברינו, שתי עשיות היו שם: בניית החומר ובניין הנשמה. מהותו הייחודית של המקדש הוא חיבור העולם החומרי אל שורש קדושת הבריאה, וגילוי קדושה זו בעבודת המקדש.
יהי רצון שנזכה במהרה לבניין המקדש, להשראת השכינה ולגילוי השלם של הקדושה בבריאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
