ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
בהקשר לכך קיים דיוק מעניין בפסוק החיתום של עשיית המשכן: "ככל אשר ציווה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבודה: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' כן עשו ויברך אותם משה" (שמות לט, מב). מהו ההבדל בין "עבודה" ל"מלאכה", ומדוע שינתה התורה את לשונה בשני פסוקים סמוכים אלו?
בספר בית גנזי (למו"ר הרב משה לוריא זצ"ל, פר' ויקהל עמ' תתשפב) מבואר כי המילה "עבודה" כוונתה לאופן בניית הכלים והמבנה, ואילו המילה "מלאכה" משמעותה המהות והתוכן הפנימי של המלאכה. לאור דבריו יש לומר כי המשכן, ולאחריו גם המקדש, אינם מבנים דוממים בלבד אלא יש בהם גילוי רוחני. המקדש מורכב ממבנה, הוא ההיכל, אשר לפניו חצר (הנקראת בשם עזרה). במרכז העזרה ניצב מזבח העולה, אשר עליו מקריבים קורבנות, והוא מבטא את פן התיקון הבהמי של כלל הבריאה. בתוך היכל בית ה' קיימים כלים שעניינם מורה על תיקון הבחינה הרוחנית של הבריאה.
נתבונן במהות הכלים אשר בהיכל:
קודש הקדשים : מקום כמוס וחתום, שאליו נכנס רק הכהן הגדול ביום הכפורים. בו ניצבים בתקופת הבית הראשון ארון הברית שעליו כרובים וכן זוג כרובים ענקיים. לדברי הרמב"ן הכרובים שעל הארון, העשויים מקשה אחת זהב, הם המשך לאש של מתן תורה בהר סיני.
במדרש (בראשית רבה פר' נ"ה, ז) מבואר ששמו של הארון נגזר מהמילה אור. האור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם גנוז כביכול בארון הברית. זהו מקור הקדושה והרוחניות של עם ישראל, מעין המשך הברית של מעמד הר סיני. לדברי הרשב"ם, בעבור הארון נצטוו בני ישראל לעשות את המשכן, שכן הוא עיקר הציווי של "ועשו לי מקדש".
הכרובים, הסוככים בכנפיהם על הכפורת, מבטאים את השראת הקדושה בקרב ישראל. לגבי הכרובים הגדולים, שניצבו בקודש הקודשים, מתואר בדברי חז"ל כי הם היו מעורים זה בזה כדבר חי, וכאשר ישראל היו עושים רצונו של מקום פניהם היו איש אל אחיו. מכאן, שקודש הקודשים עניינו שורש הקדושה המתגלה בבריאה, בבחינת האור הגנוז השוכן בין כנפי הכרובים.
כוחם של הכלים
הקודש - בו ניצבו שלושה כלים:
מנורת הזהב , שמהותה גילוי אור הארון, גילוי הקדושה בבריאה. עליה אומרים חז"ל: "עדות היא לבאי עולם ששכינה שרויה בישראל" (שבת כב, ב). חז"ל מספרים כי היה פלא בנר המערבי של המנורה אשר דלק לעתים מעל לדרך הטבע.
שולחן לחם הפנים ניצב כנגד המנורה. הרשב"ם (במדבר ח, ב) מבאר כי נרות המנורה מאירות אל עבר השולחן, דבר המלמדנו כי השולחן הוא מקור השפע הגשמי בבריאה, והוא יונק את מהותו הרוחנית מנרות המנורה. על השולחן מונחות י"ב חלות, שהוחלפו מדי שבת. החלפת החלות נעשתה כך שהשולחן לא יישאר בלי חלות, שכן נאמר בתורה "לחם פנים לפניי תמיד", ללמדנו ששפע הברכה הגשמית נובע באופן תמידי דרך השולחן לעולם כולו. לדברי חז"ל החלות נשארו חמות משבת לשבת.
מזבח הקטורת , עליו מקטירים פעמיים ביום קטורת, שהריח שלה התפשט באופן מופלא בירושלים וסביבותיה. הקטורת היא ביטוי לפן הרוחני של עבודת המקדש.
בעזרה : שם ניצב מזבח העולה אשר עליו שלוש מערכות אש, כאשר על הגדולה שבהן הקטירו את איברי הקרבנות. על מערכת זו ירדה בזמן חנוכת הבית הראשון אש מן השמיים, אשר לדברי חז"ל הייתה רבוצה על המזבח כמעט כל ימי הבית הראשון. אדם שהביא קרבן מתוך דבקות ותשובה, זכה לראות ארי של אש שיורד ושורף את קרבנו.
מתיאורי חז"ל אלה מבואר כי במקדש ובכלים שבו קיימת חיות רוחנית, והוא אינו בבחינת מבנה דומם רגיל. לאור זאת יתבארו הפסוקים דלעיל: ישראל הביאו את העבודה, שאילו הכלים הבנויים, אל משה רבנו. על משה נאמר בפסוק "וירא משה את כל המלאכה" – משה רבנו רואה את היסוד הרוחני אשר במשכן, את כוונת הלב של כל חכמי הלב אשר היו שותפים לבניין, והיא תואמת את הכוונה האלוקית העליונה. בעקבות זאת נאמר בפסוק "ויברך אותם משה". ראייתו של משה רבנו הכניסה כביכול ממד של נשמה בתוך הבריאה. הברכה האלוקית חלה על המשכן, שהוא "כלת משה", כפי שתיארנו לעיל.
מכאן מבוארת אריכות לשון התורה, הן בציווי על כל פרט ופרט והן בפירוט העשייה. לאור דברינו, שתי עשיות היו שם: בניית החומר ובניין הנשמה. מהותו הייחודית של המקדש הוא חיבור העולם החומרי אל שורש קדושת הבריאה, וגילוי קדושה זו בעבודת המקדש.
יהי רצון שנזכה במהרה לבניין המקדש, להשראת השכינה ולגילוי השלם של הקדושה בבריאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
