"א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית, שנאמר: (דברי הימים א ב') ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב, וכתיב: (שופטים א') ובני קיני חתן משה)
(סוטה דף יא ע"א)

"מכאן את למד, שכל מי שקבל על עצמו לעשות מצוה אין אותה מצוה פוסקת מביתו. יתרו קבל בתוך ביתו גואל (משה) שברח מפני השונא (פרעה), עמד מביתו (יעל) שקבל לשונא (סיסרא) שברח מפני הגואל (ברק) והרגו. ואיזה זה - זה סיסרא, שנאמר: וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני (שופטים ד')"
(שמות רבה פרשה ד ד"ה ד, ב דבר)

"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם"
(שמות י"ח י).

"תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ד' "
(סנהדרין דף צד ע"א).

"אמר יהושע באותו שעה, יודע אני שבית הבחירה עתידה לקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכלה כל אותן השנים בני קני חותן משה שנאמר ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א' ט"ז). אמרו כשיגלה הקב"ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו"
(מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לה ד"ה כתוב אחד).

"מה אני מקיים לא יכרת איש ליונדב (בן רכב מצאצאי יתרו) אלא שלא יפסקו ממנו יושבי סנהדרין לעולם. מה אם מי שהיה מגויי הארצות וממשפחות האדמה על שעשה מאהבה נתן לו המקום מאהבה על אחת כמה וכמה אלו היה מישראל" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יח פסוק (כז) וישלח)