ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אנחנו רואים בכל דברי הנביאים המאוחרים אזהרה קבועה שלא להתבלבל בין האמצעי - המקדש לבין המטרה שהיא חיי קדושה. אל הקדושה מגיעים מתוך פנימיותו של האדם, ממעמקי הנשמה והאישיות, ולאו דווקא בעזרת כוחות חיצוניים, אפילו לא באמצעות המקדש והמשכן.
כשבונים מבנה דתי או רוחני, תמיד קיימת סכנה שהבניין עצמו יתפוס מקום מרכזי ואילו הדת והרוחניות שהביאו לבנייתו יידעכו ויקבלו תפקיד משני בלבד.
סכנה נוספת שפרשת השבוע מציגה היא שגיוס התרומות - הזהב, הכסף, הנחושת, הבדים וכו' - והצורך בפריטים האלה, יכול להשחית את הקדושה של המבנה ושל המטרה שלשמה נבנה. אולי דווקא בתחום הזה יותר מכל, כשמגייסים תרומות למען מטרה דתית, יש סכנה גדולה מאוד של נפילה למלכודת של "המטרה מקדשת את האמצעים".
לפיכך פרשת תרומה וכל סיפור המשכן הם אתגר מתמיד בתרגום החומרי לרוחני והזמני לנצחי, והדגשה של הצורך לעשות זאת רק בהתאמה לאקסיומה שמטרה קדושה יש להשיג רק באמצעים קדושים.
המשכן נבנה על ידי אדריכלים צעירים מאוד. המדרש מלמד אותנו שבצלאל עצמו היה בן 13 בלבד כשהתחיל במשימה העצומה הזאת. אולי התורה רצתה שנבין שרק הצעירים, אנשים שהם עדיין טהורים ולא מושחתים, ראויים לבצע משימה כזאת. אצל הצעירים, האידיאלים עוד לא נפגעו מהקשיים והצדדים המעשיים של החיים. משום כך הגישה שלהם לבניית המשכן היא בהכרח פחות מוכתמת ומסוכסכת מזו של המבוגרים, שהם אמנם חכמים יותר אבל גם חבוטים יותר.
אחד הדברים המרעננים ביותר שחוויתי בעשרות שנותיי בהוראת התלמוד הוא חוסר הציניות וניגוד העניינים שחוויתי כשלימדתי ילדים ונערים. כשמלמדים מבוגרים, ולא משנה כמה הם טובים וחסודים, תמיד הגישה שלהם שונה לגמרי.
הניתוח העצמי של האדם הוא שקובע איך הוא רואה את המשכן, את המשכן האישי ואת המשכן הלאומי. אנשים שמסוגלים להכיר בחולשות האופי שלהם ומתכוונים לתקן אותן, אלה שיכולים להכיר במניעים האמיתיים שלהם ובסכסוכים שיש בקרבם, הם אלה שיוכלו לבנות משכן שבו אלקים עצמו, כביכול, ישכון. אבל בלי ניתוח עצמי, כל משכן שייבנה יהיה זמני ופגום.
העבודה והחומרים הדרושים לבניית המשכן צריכים להיות ישרים וטהורים ככל האפשר והם צריכים להילקח בשביל "לי", למען הקב"ה עצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
