ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
תיאור המקרה: התובע עבד אצל הנתבע ושכרו הולן.
התביעה: התובע תובע את פיצויי הלנת השכר הקבועים בחוק, העומדים על שיעורים של 5%-10% לשבוע.
תשובת הנתבע: הנתבע אינו כופר בעצם החיוב, אבל טוען, שאסור לו לשלם את הפיצויים הנ"ל משום שיש בכך איסור ריבית.
פסק הדין : בית הדין אינו יכול לכפות את הנתבע לשלם את פיצויי הלנת השכר הקבועים בחוק, אבל הנתבע רשאי לשלם, על מנת לצאת ידי שמים, עבור ההפסדים שנגרמו לתובע וממשיכים להיגרם עקב הלנת השכר.
הנימוקים: באור זרוע (פסקי בב"מ סי' קפא) כתב, שהראבי"ה פסק לחייב בעל בית שהלין שכר פועל שלו בפיצויים על הלנת השכר. אבל האור זרוע עצמו חולק עליו, וכן היא מסקנת הב"י (יו"ד סימן קס) והש"ך (יו"ד סי' קעו סק"ח). וכן כתב בפתחי תשובה (יו"ד סי' קסא סק"א) בשם החוות יאיר (סי' קצ), שגם בעיכוב שכר פעולה יש משום ריבית. אמנם, הב"ח (יו"ד סי' קס) כתב שאם תפס הפועל, אין מוציאים מידו.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
82 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
83 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
84 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
ויש להסביר, שדעת מהרשד"ם היא, שבאופן עקרוני אין איסור ריבית בתשלום פיצויים אלו. אלא, שהחולקים על הראבי"ה סוברים, שאף על פי שריבית גמורה אין כאן, הרי זה נראה כאבק ריבית. ולכן, המעכב עצמו, שחטא בזה שעיכב את השכר, יוכל לשלם מרצונו כשבא לצאת ידי שמים, ואין בזה אפילו אבק ריבית.
האבני נזר עצמו חולק על המהרשד"ם, משום שהוא הבין שהראבי"ה דיבר במקרה שבו המלין עשה זאת באונס, ולא מרצון. אבל גם הוא כותב בפירוש, שאם המלין הלין בכוונה, הרי הוא נעשה כגזלן, ולא שייך בזה איסור ריבית.
כל האמור לעיל, מתייחס לתשלומים על ההפסדים שנגרמו למעוכב מחמת עיכוב התשלומים. אולם, הקנסות המפורשים בחוק על הלנת שכר הינם גבוהים בהרבה. ואמנם, יש לכאורה מקום לחייב את הנתבע גם בפיצויים אלו, משום שהיות ועל פי החוק הוא חייב לשלם אותם, ממילא הרי זה כאילו התנו כל מעביד ועובד, לשלם את הקנסות הקבועים בחוק, במקרה של הלנת שכר.
ביחס להתחייבות זו קבע בית הדין, על סמך דברי השו"ע (יורה דעה סימן קנז סעיף טז), שבכל קנס המתרבה לפי שיעור הזמן, יש איסור ריבית. והביא את מחלוקת האחרונים, אם איסור ריבית זה הוא מדרבנן או מדאורייתא.
מסקנתו של בית הדין היא, שעיכוב הכספים בנדון דידן, היות והוא אינו מחמת הלוואה, אלא מחמת שכירות פועלים, יהיה אסור מדרבנן בלבד.
אמנם, יתכן שיש מקום לומר שאין כאן איסור ריבית, משום שהתובע המשיך לעבוד אצל הנתבע. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף עג:) נאמר, שרבא אסר להוסיף שכר לשומרי השדות, על מנת שיסכימו לדחות את תשלום שכרם עד גמר הקציר, משום שזוהי ריבית. אמנם, מבואר בגמרא, שאם השומרים יעבדו עוד מעט עד גמר הקציר, אפשר להוסיף בשכרם כמה שרוצים (גם שלא באופן יחסי לעבודה שעבדו) משום ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, ואין כאן המתנת מעות.
על כן, אם העובד ממשיך לעבוד אצל המעביד, יש מקום לומר שמשמעותו של החוק הקובע קנסות פיגורים הוא בעצם הגדלת שכרו של העובד מכאן ולהבא, וממילא אין כאן בעיית ריבית. אולם, בית הדין דחה טענה משום שדברי רבא נאמרו דווקא כאשר השינוי בגובה השכר הוא חד פעמי. אולם, אם מדובר בשינוי הגדל ביחס לאיחור, יש לאסור זאת משום ריבית.
ואמנם, מצינו בשולחן ערוך (יורה דעה שם סעיף טו) שאדם שהתחייב לתת נדוניא לחתנו, והתחייב שאם יתעכב מלשלם ישלם בכל חודש יותר, אין בזה משום ריבית. ואם כן היה מקום לומר שזהו אופן ההתחייבות של המעביד לשלם לעובד, דהיינו שישלם סכום מסויים, ואם יתעכב מלשלם, יגדל הסכום שהתחייב בכל שבוע בכך וכך, אבל בית הדין דחה גם טענה זו וקבע שרק במקום שהמתחייב התחייב מראש בדבר שאינו חייב בו, כמו נדוניא, או כמו מזונות לילדים מעל גיל 6, נאמר שאם הסכים לשלם יותר כשמעכב, אין זה ריבית, אלא רק הגדלת המתנה. אבל במקרה של עובד ומעביד, שבו החיוב של המעביד לשלם לעובד הוא ביסודו של דבר חיוב מן הדין, ברור שבתוספת עבור העיכוב יש משום שכר המתנת מעות.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
