ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
התובע שימש באופן מזדמן כנהג בעסק של הנתבע. באחת הפעמים שנהג התובע, הוא יצא לעקיפה, ונגרמה תאונה. הוא נתבע בתביעה פלילית בבית משפט, וכמו כן, הוא חויב לשלם חלק מהנזקים, במסגרת תביעה אזרחית מצד הנהג השני. הרכב אינו מבוטח בביטוח מקיף או צד ג''.
הוצע לתובע להודות באשמה, כדי שיגיע לעסקת טיעון בתביעה הפלילית. הודאה כזו תגרום להגדלת הפיצויים שהוא יצטרך לשלם לנהג השני.
הוצע לתובע להודות באשמה, כדי שיגיע לעסקת טיעון בתביעה הפלילית. הודאה כזו תגרום להגדלת הפיצויים שהוא יצטרך לשלם לנהג השני.
התביעה : התובע טוען, שמקובל שהמעסיק מבטח את כלי הרכב של העסק לכל הפחות בביטוח צד ג''. אילו היה יודע שאין ביטוח, לא היה מסכים לנהוג ברכב. מסיבה זו, הוא תובע מהנתבע לשלם את הנזקים שהוא גרם.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, כי היות שהרכב היה מבוטח בביטוח חובה, היה מותר לתובע לנהוג ברכב. הוא אינו חייב לבטח בביטוח צד ג'' את הרכב. יתר על כן, התובע היה צריך לנהוג בזהירות, ואם האשמה מוטלת עליו, אין הנתבע צריך לשלם במקומו.
גם במידה שהנתבע צריך לשלם, הוא אינו מוכן שהתובע יודה באשמה כדי להמעיט בעונשו הפלילי, ובכך יגדיל את התשלום שיצטרך הנתבע לשלם.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
83 - פיצויים עבור הלנת שכר עבודה
84 - חובת מעסיק בנזקים שגרם עובד שלו
85 - טענת בר מצרא בין עמותות
טען עוד
הנימוקים: המשנה במסכת בבא קמא (צח:) אומרת: "הבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל ושיבר את האבנים או שהזיקן - חייב לשלם".
מלשון המשנה משמע, שהדיון הוא לגבי האבנים שנשברו. על פי זה פסק הרמ"א (חושן משפט סימן שו סעיף ב): "הבנאי שקבל עליו לסתור הכותל ושבר האבנים או הזיק, חייב לשלם".
אמנם, המאירי ורבנו יונתן מלוניל מסבירים, שהדין במשנה נאמר אף לגבי אחרים שניזוקו על ידי אבני הכותל. ואף שהבנאי הזיק תוך כדי עבודתו, הוא חייב, משום ש''אדם מועד לעולם''.
ומוסיף רבנו יונתן מלוניל: "אבל בעל הבית פטור, שהרי כל המלאכה על האומן, ובעל הבית מסולק משם. ומשום הכי נקט דוקא קיבל, אבל אם היה שכיר יום, שלא נסתלק בעל הבית משם, השמירה מוטלת על שניהם, ושניהם משלמים".
מדבריו עולה, שאם פועל שכיר הזיק לצד שלישי, בעל הבית חייב, וחיובו הוא מדין שומר ולא מדין מזיק.
אמנם, כל האמור בסוגיא שם הוא כאשר האומן גרם נזק תוך כדי עשיית המלאכה שאליה נשכר. בנדון דידן, התובע הזיק בדבר שלא נשכר אליו. תאונת הדרכים נבעה מאשמתו של התובע, ולכן לכאורה, אין האשמה יכולה ליפול על הנתבע.
התובע טען, שמקובל שהמעסיק מבטח את רכבו בביטוח צד ג'', ואילו היה יודע שאין ביטוח שכזה, לא היה מסכים לנהוג.
לדעת הרוב, טענת התובע מתקבלת, שכן אכן מקובל שהמעסיק מבטח את רכבו, וטענת התובע שלא היה מסכים לנהוג ללא ביטוח, נראית סבירה ביותר.
בשו"ת המבי"ט (ח"ג סי'' קנו) כתב: "ראובן שלח את שמעון שיקנה לו בית ידוע מגוי, והלך שמעון ונתפשר בסך מעות, ובין כך וכך נתחרט ראובן מלקנותו, והגוי הוליך את שמעון לערכאות, וטען שהוא היה אמצעי בין ראובן ובינו ושהיה שלוחו וגם שלא היה ביניהם כי אם דברים בעלמא, והגוי נתחזק והביא עדים שבעדו היה מדבר ושלא זכר איש אחר, וגזר הדיין שיקח שמעון הבית ויפרע לו המעות לגוי. ועתה תובע השליח ההפסד שהגיע לו מראובן, וראובן טוען שמזלו גרם".
המבי"ט מסיק, שאילו העסקה היתה מתבטלת באשמת השליח, היה השליח חייב, אבל היות שהנזק נגרם באשמת המשלח שביטל את העסקה, חייב המשלח.
בנדון דידן, אילו הנתבע היה עושה ביטוח לרכב, כמקובל, לא היה התובע צריך לשלם. ואם כן, הנזק נגרם לתובע באשמת הנתבע, ועליו לשלם אותו.
לדעת המיעוט, טענת התובע אינה מתקבלת. ראשית, לא הוברר מספיק לבית הדין שאכן המנהג הוא שהמעסיק מבטח את רכבו. כיוון שמדובר במנהג שאיננו ברור, אין הוא מחייב. זאת על פי דברי הרמב"ם (הלכות אישות פרק כג הלכה יב): "הנושא סתם, כותב ונותן כמנהגה מדינה... ובכל הדברים האלו וכיוצא בהן, מנהג המדינה עיקר גדול הוא ועל פיו דנים, והוא שיהיה אותו מנהג פשוט בכל המדינה".
כדברים האלו נפסק גם בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סו סעיף יא) ושם כתב הגר"א (אות מח): "דטעם דמנהגא דכל דנסיב אדעתא דמנהגא. לכן צריך שיהיה ידוע המנהג ההוא לכל".
בנדון דידן, אין מדובר במעסיק מסודר, וגם התובע איננו עובד בקביעות, ולכן אין לומר שמדובר בהתרשלות של הנתבע.
עד כה עסקנו, בחיובו של הנתבע בנזקים שגרם התובע לצד ג''. מה הדין בנזקים שנגרמו לרכבו של הנתבע עצמו?
לדעת הרוב, היות שעל הנתבע היה מוטל לבטח את הרכב, הרי הוא צריך לשאת בנזקים שנגרמו לרכבו.
לדעת המיעוט, אמנם הנתבע לא היה אמור לבטח את רכבו, אלא שיש מקום לומר, שהתובע לא צריך לשאת בנזקים אלו גם כן, משום שחשב שהרכב מבוטח. שכן, בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רצא סעיף ד) נאמר: "אפילו כשקבל עליו, אינו חייב אלא כפי שווי החפץ שקבל
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
