ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אחת השאיפות המרכזיות של הצבור הדתי בישראל, היא שמשפט התורה יהיה משפט המדינה היהודית במדינת ישראל. "ואלה המשפטים" - ולא משפטים נוכרים וזרים. התורה קבעה סדרי חוק ומשפט גם בדברים שבין אדם לחברו וגם בענייני ממונות, ולא הניחה את התחום הממוני לשיקול דעת הצבור. אמנם מבחינת התורה רשאי הצבור לתקן תקנות והסכמות בענייני ממונות, ואפילו לתקן תקנות שמנוגדות לתורה, כמו שאמרו חכמים כל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון - התנאי קיים. לדוגמא: התורה קבעה מה הם חיובי הממון בין בני הזוג, מה הבעל מחויב לאשה ומה אשה מחויבת לבעלה. ואולם אם בני הזוג התנו ביניהם בשעת הנישואין לוותר על חיובי ממון אלו - התנאי קיים.
לאור זאת, צריך להבין מדוע התורה קבעה דינים ומצוות בדברים שבממון, ולא השאירה את כל עניני הממון לשיקול דעת הצבור? מדוע קבעה התורה מצוות והלכות בענייני נזיקין, שומרים, הלוואה, קניינים, ירושות, מתנות, ולא השאירה זאת להנהגת הצבור, אם בכוחו של הצבור לקבוע ולהחליט אפילו בניגוד לתורה, והחלטתו בענייני ממון תקפה מבחינת התורה?
התשובה לכך שמשפטי הממון שבתורה תפקידם לא רק להסדיר את חיי החברה, ולפתור את הבעיות הממוניות שבין הבריות, אלא למשפטי התורה יש תפקיד רוחני.
עלי ידי קיום המצוות חלה השראת השכינה בישראל, על ידי המצוות חל העניין האלוקי על ישראל. על ידי המצוות חל שפע אלוקי. כך הדבר גם במצוות שבין אדם לחברו כמו במצוות שבין אדם למקום (דרשות הר"ן).
ואמנם התירה התורה להתנות תנאים בדברים שבממון אף על פי שהם מבטלים את חיובי התורה. זאת מפני שיכול אדם לוותר על ממונו, למחול עליו ולתת אותו במתנה. אדם בעלים על ממונו, ויכול לעשות בו כל מה שהוא חפץ. אך כל האפשרות להתנות על מה שכתוב בתורה זה רק בפרטים - בפרט זה או אחר. אבל לעקור את כל דיני התורה בדברים שבממון, ולקבוע במקומם חוקים ומשפטים אחרים, חוקי נוכרים, או אפילו לא נוכרים, אלא חוקים שכל בסיסם הוא על פי השכל האנושי ולא על פי התורה - אסור. כנגד זה בדיוק אמרה תורה ,ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
"ו אלה המשפטים", 'ואו' מוסיף על עניין ראשון, מה עשרת הדברות מסיני אף אלה מסיני. אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני מי שאינו ראוי להיות דיין על פי התורה. גם המשפטים צריכים להיות לפי התורה וגם השופטים. ועל זה אנו מתפללים השיבה שופטינו כבראשונה. "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















