ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אחת השאיפות המרכזיות של הצבור הדתי בישראל, היא שמשפט התורה יהיה משפט המדינה היהודית במדינת ישראל. "ואלה המשפטים" - ולא משפטים נוכרים וזרים. התורה קבעה סדרי חוק ומשפט גם בדברים שבין אדם לחברו וגם בענייני ממונות, ולא הניחה את התחום הממוני לשיקול דעת הצבור. אמנם מבחינת התורה רשאי הצבור לתקן תקנות והסכמות בענייני ממונות, ואפילו לתקן תקנות שמנוגדות לתורה, כמו שאמרו חכמים כל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון - התנאי קיים. לדוגמא: התורה קבעה מה הם חיובי הממון בין בני הזוג, מה הבעל מחויב לאשה ומה אשה מחויבת לבעלה. ואולם אם בני הזוג התנו ביניהם בשעת הנישואין לוותר על חיובי ממון אלו - התנאי קיים.
לאור זאת, צריך להבין מדוע התורה קבעה דינים ומצוות בדברים שבממון, ולא השאירה את כל עניני הממון לשיקול דעת הצבור? מדוע קבעה התורה מצוות והלכות בענייני נזיקין, שומרים, הלוואה, קניינים, ירושות, מתנות, ולא השאירה זאת להנהגת הצבור, אם בכוחו של הצבור לקבוע ולהחליט אפילו בניגוד לתורה, והחלטתו בענייני ממון תקפה מבחינת התורה?
התשובה לכך שמשפטי הממון שבתורה תפקידם לא רק להסדיר את חיי החברה, ולפתור את הבעיות הממוניות שבין הבריות, אלא למשפטי התורה יש תפקיד רוחני.
עלי ידי קיום המצוות חלה השראת השכינה בישראל, על ידי המצוות חל העניין האלוקי על ישראל. על ידי המצוות חל שפע אלוקי. כך הדבר גם במצוות שבין אדם לחברו כמו במצוות שבין אדם למקום (דרשות הר"ן).
ואמנם התירה התורה להתנות תנאים בדברים שבממון אף על פי שהם מבטלים את חיובי התורה. זאת מפני שיכול אדם לוותר על ממונו, למחול עליו ולתת אותו במתנה. אדם בעלים על ממונו, ויכול לעשות בו כל מה שהוא חפץ. אך כל האפשרות להתנות על מה שכתוב בתורה זה רק בפרטים - בפרט זה או אחר. אבל לעקור את כל דיני התורה בדברים שבממון, ולקבוע במקומם חוקים ומשפטים אחרים, חוקי נוכרים, או אפילו לא נוכרים, אלא חוקים שכל בסיסם הוא על פי השכל האנושי ולא על פי התורה - אסור. כנגד זה בדיוק אמרה תורה ,ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
"ו אלה המשפטים", 'ואו' מוסיף על עניין ראשון, מה עשרת הדברות מסיני אף אלה מסיני. אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני מי שאינו ראוי להיות דיין על פי התורה. גם המשפטים צריכים להיות לפי התורה וגם השופטים. ועל זה אנו מתפללים השיבה שופטינו כבראשונה. "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
