ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אחת השאיפות המרכזיות של הצבור הדתי בישראל, היא שמשפט התורה יהיה משפט המדינה היהודית במדינת ישראל. "ואלה המשפטים" - ולא משפטים נוכרים וזרים. התורה קבעה סדרי חוק ומשפט גם בדברים שבין אדם לחברו וגם בענייני ממונות, ולא הניחה את התחום הממוני לשיקול דעת הצבור. אמנם מבחינת התורה רשאי הצבור לתקן תקנות והסכמות בענייני ממונות, ואפילו לתקן תקנות שמנוגדות לתורה, כמו שאמרו חכמים כל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון - התנאי קיים. לדוגמא: התורה קבעה מה הם חיובי הממון בין בני הזוג, מה הבעל מחויב לאשה ומה אשה מחויבת לבעלה. ואולם אם בני הזוג התנו ביניהם בשעת הנישואין לוותר על חיובי ממון אלו - התנאי קיים.
לאור זאת, צריך להבין מדוע התורה קבעה דינים ומצוות בדברים שבממון, ולא השאירה את כל עניני הממון לשיקול דעת הצבור? מדוע קבעה התורה מצוות והלכות בענייני נזיקין, שומרים, הלוואה, קניינים, ירושות, מתנות, ולא השאירה זאת להנהגת הצבור, אם בכוחו של הצבור לקבוע ולהחליט אפילו בניגוד לתורה, והחלטתו בענייני ממון תקפה מבחינת התורה?
התשובה לכך שמשפטי הממון שבתורה תפקידם לא רק להסדיר את חיי החברה, ולפתור את הבעיות הממוניות שבין הבריות, אלא למשפטי התורה יש תפקיד רוחני.
עלי ידי קיום המצוות חלה השראת השכינה בישראל, על ידי המצוות חל העניין האלוקי על ישראל. על ידי המצוות חל שפע אלוקי. כך הדבר גם במצוות שבין אדם לחברו כמו במצוות שבין אדם למקום (דרשות הר"ן).
ואמנם התירה התורה להתנות תנאים בדברים שבממון אף על פי שהם מבטלים את חיובי התורה. זאת מפני שיכול אדם לוותר על ממונו, למחול עליו ולתת אותו במתנה. אדם בעלים על ממונו, ויכול לעשות בו כל מה שהוא חפץ. אך כל האפשרות להתנות על מה שכתוב בתורה זה רק בפרטים - בפרט זה או אחר. אבל לעקור את כל דיני התורה בדברים שבממון, ולקבוע במקומם חוקים ומשפטים אחרים, חוקי נוכרים, או אפילו לא נוכרים, אלא חוקים שכל בסיסם הוא על פי השכל האנושי ולא על פי התורה - אסור. כנגד זה בדיוק אמרה תורה ,ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
"ו אלה המשפטים", 'ואו' מוסיף על עניין ראשון, מה עשרת הדברות מסיני אף אלה מסיני. אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני מי שאינו ראוי להיות דיין על פי התורה. גם המשפטים צריכים להיות לפי התורה וגם השופטים. ועל זה אנו מתפללים השיבה שופטינו כבראשונה. "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מסירות או התמסרות?
כשר קצר ולעניין!
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
