ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ליל שבת פרשת תרומה. קבוצת מבקרים מסיירת ברובע היהודי. במדרגות המובילות לכותל, הקבוצה נעצרת ליד מנורת המקדש, והמדריך מסביר: "השבת ימלאו עשרים שנה למכון המקדש. מנורת זהב זו יוצרה במכון המקדש, והיא שחזור של המנורה, שהייתה בבית המקדש השני. אולם, חשוב לדעת, המכון לא הוקם כמוזיאון לכלים שהיו בבית המקדש השני, אלא כמקום לבניית כלי שרת לבית המקדש השלישי".
"יודעים אתם", הוסיף המדריך, "בית המקדש השלישי יפתור את בעיות דורנו".
כמה מבני הקבוצה הופתעו ושאלו - כיצד?
"יודעים אתם", הוסיף המדריך, "בית המקדש השלישי יפתור את בעיות דורנו".
כמה מבני הקבוצה הופתעו ושאלו - כיצד?
ריפוי הלב
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש
עצם הצגת השאלה מהווה בעיה. הראית מימיך יהודי המאמין בתורה מסיני, ששואל: איך תפתור שמירת השבת את בעיות דורנו?!
הבעיה היא - אנחנו, לא המקדש. נהיה כנים: השאלה שעלינו לשאול היא - איך נפתור את הבעיה, שהר הבית נעזב בחורבנו ארבעים שנה. איך נפתור את חילול השם הנורא! הכל, כולל עולם התורה, מנהלים מלחמת חורמה ברעיון, שמא יקום מישהו חס ושלום ויבנה את המקדש. זו הבעיה!
ניטול לדוגמה קטע ממאמר שהופיע בעיתונות בעצם הימים האלה, על ידי רב בישראל, הכותב בעניין הר הבית והמקדש: "עוד ארוכה הדרך... עוד הרבה חסד... עוד הרבה אהבת ישראל... עוד הרבה מחוסרי עבודה... עוד הרבה עניים... עוד הרבה רעבים". אכן, מחלות קשות יש לרפא בדורנו: בעיות מוסר, שחיתות, ושאר עוברי עבירה, אך כיצד נפתור אותם?
עונה על כך הכוזרי (ב', ל"ב): "אנחנו, כאשר נפגע לבנו - הוא בית מקדשנו, נחלינו, וכאשר ישוב 'ליבנו' לאיתנו - נירפא גם אנו". הכוזרי איתר את סיבת המחלה: הלב! המקדש! לכן המקדש הוא גם הפתרון למחלות הדור, לא הרגל חולה, לא העין, לא האוזן! - הלב חולה! "נפגע ליבנו!" והטיפול בלב ירפא את שאר המחלות.
הבה נראה, כיצד מטפלת התורה במחלות מן הסוג האמור - כשישראל קמים לצחק מול העגל, ומשה שובר את הלוחות, מהו התיקון לחטא? - 'ועשו לי מקדש'! וכדברי הספרי (דברים א'): "עבדו ישראל עבודה זרה? - הרי הם חייבים כליה! - יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב עגל!" וטעם הדבר מבואר ביומא (נ"ז) "'השוכן אתם בתוך טומאותם' - אפילו בזמן שהן טמאין - שכינה שרויה ביניהן!" המקדש משרה שכינה בישראל, וזו 'השתלת הלב' הבטוחה והמוצלחת ביותר.
אי אפשר לרפא את הלב ב'אקמול', ואי אפשר לרפא את חורבן המקדש זה אלפיים שנה - בסנדוויץ' לעני. משייבנה המקדש, וכל ישראל יעלו לרגל בשירה והלל לעבוד לפני ה' במקדשו, יבואו גם 'אהבת ישראל' וכל השאר. כשיש לב רחב נמצא הפתרון לעניים ולסובלים. הלב הבריא יזרים לכל הגוף הישראלי את כל הערכים שנרמסו.
דומה, שאז יימצא גם פתרון פשוט למחוסרי העבודה: בנין המקדש יספק עבודה למאות אלפים מישראל. הכל יעסקו בבניין הבית והכלים: חוצבים, סתתים, נהגים ועוד. הנשים יעסקו באריגת פרוכות ובגדים... והרי לנו פתרון פשוט לבעיית העניים והרעבים.
נהיה כנים! נפסיק להתחמק בתירוצים. נרפא את 'ליבנו'! נבנה את המקדש ובכך יבוא מזור לא רק לתחלואי דורנו אלא לתחלואי העולם כולו.
הפתרון הכלכלי
הרב יהודה קרויזר שליט"א - רב היישוב מצפה יריחו
הנביא חגי בדברי תוכחתו לעם (פרק א') אומר, שהמצב הכלכלי הקשה שהיה באותם ימים, הוא עונש על כך שעם ישראל נמנע מלבנות את בית המקדש - "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב... זרעתם הרבה והבא מעט".
דברי התוכחה של חגי השפיעו, והמקדש נבנה. ואכן, לאחר בניין הבית, החלה צמיחה כלכלית בארץ, כפי שמציין הנביא זכריה (פרק ח') - "כי לפני הימים ההם (לפני בניין המקדש) שכר האדם לא נהיה... ועתה (לאחר בניין הבית) הגפן תיתן פריה והארץ תיתן את יבולה". בנוסף, בניין המקדש חולל גם מפנה לטובה במצב הביטחוני - לפני שנבנה הבית נאמר: "וליוצא ולבא אין שלום מן הצר", ואילו לאחר הבניין נאמר: "והנחלתי את שארית העם... והייתם ברכה".
ונשאלת השאלה - מדוע הנביאים מדגישים את הברכות הגשמיות הכרוכות במקדש ולא את השפע הרוחני שיושפע ממנו?
לצערנו, התשובה היא, שכאשר מעוררים את העם לבניין המקדש מסיבות רוחניות, קיימת נטייה לדחות את דברי התוכחה בתירוצים שונים - קודם עלינו לתקן את עצמנו ועוד. אולם, כנראה, כשמבטיחים לעם שפע כלכלי בזכות המקדש, הרי שהדבר נוגע לכיס של כל אחד ואחד, וממילא הדברים משפיעים יותר. על כן, נלך בעקבות הנביאים, ונראה כיצד יפתור המקדש את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל:
ראשית, בזכות המקדש, תתחיל השקעה כספית גדולה של כל היהודים בעולם , שתגיע למקדש בכל שנה - מחצית השקל. אמנם כסף זה מופנה רק לצורכי המקדש ולא להשקעות אחרות, אך המקדש הוא צרכן גדול המְפתח את סביבתו.
על ממדי הצריכה של המקדש, ניתן ללמוד מהתיאור המופיע במסכת פסחים (דף ס"ד) של הפסח בימי אגריפס, שבו הוקרבו מליון ומאתיים אלף קורבנות פסח! ובנוסף, קורבנות חגיגת ארבעה עשר, עולת ראיה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. לכל הקורבנות הללו עלינו להוסיף גם נסכים ומנחות בשיעור של ליטר יין, ליטר שמן ושני ליטר וחצי סולת לכל קרבן. בחשבון כולל (שנעשה בספר חצרות בית ה') - כמות הנסכים הגיעה באותו הפסח לנפח של 670 אוטובוסים!
בנוסף - המקדש יביא לפריחה עצומה בענף התיירות . קשה לשער את כמות בתי המלון, חדרי האירוח ומפעלי המזון שיוקמו בירושלים כדי לתת מענה לעולי הרגל היהודים הרבים שינהרו לעיר שלוש פעמים בשנה, ולא נשכח גם את הנהירה העצומה של תיירים גויים שיבואו מכל העולם, כפי שניבא ישעיהו (פרק ב'): "והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב".
ויהי רצון, שבזכות ההתעוררות לבניין המקדש תתקיים בנו נבואת זכריה - "כן אושיע אתכם והייתם ברכה".
המקדש - מקום החתונה
הרב יוסי פלאי שליט"א - מראשי אגודת 'אל הר המור'
השאלה אינה נכונה: בית המקדש הוא לא הפתרון הישיר לכל בעיות דורנו. הבעיות שלנו הם אלו שמהוות מכשול לבניין המקדש, וכאשר נתקדם בפתרון הבעיות הללו - אז יבנה המקדש, שהוא הפתרון לבעיה החמורה שאין לנו בית מקדש, שאין השראת שכינה בישראל.
המכשול הגדול בדרך לבניין המקדש, הוא חוסר ההבנה למה אנו צריכים אותו. כיון שלא ברור לנו מה עניינו של המקדש, אנחנו לא תובעים אותו כראוי, וממילא הוא מתעכב - שהרי המקדש תלוי בכך שאנו נדרוש אותו: אם " לשכנו תדרשו " אז " ובאת שמה ". ואם לא תדרשו...
לפיכך, כדי שנרצה ונדרוש את המקדש, נכתוב מספר מילים על עניינו של המקדש:
כיום, קל לנו להבין למה צריך תורה - בתורה אנחנו יורדים אל המציאות מלמעלה למטה, משפיעים ומעצבים אותה, כשליחי ה' נותן התורה. אך זהו קשר חלקי עם ה', מפני שבתורה איננו מנהלים 'דו-שיח' עם ה', יש רק צד אחד.
לעומת זאת, המקדש הוא מקום עבודת ה'. בעבודת ה' אנחנו מנהלים עם הקדוש ברוך הוא 'דו-שיח', אנו פונים אל הקב"ה, מלמטה למעלה, והוא נענה אלינו ומשיב לבקשותינו. את הנושא הזה עלינו להרחיב, ללמוד ולחיות, מפני שזהו תחום שכיום אינו מפותח מספיק בעולם הרוחני שלנו.
בעבודה אנחנו לא פונים אל העולם אלא פונים אל הקב"ה, כמו שני הכרובים שפניהם איש אל אחיו. מי שעסוק רק בתורה, הוא כמו בחור רווק שאינו מבין למה להתחתן... ועליו נאמר "כל האומר אין לי אלא תורה - אפילו תורה אין לו". אבל ברגע שמבינים שאי אפשר לחיות בלי לבנות בית - מוכרחים להתחתן. כך גם ברגע שאנו מבינים שבלי תקשורת עם הקב"ה, בלי עבודת ה' והשראת שכינה חיינו אינם חיים - אנחנו חייבים בית מקדש, בית שבו אנחנו נהיה הכלה והקב"ה החתן.
למעשה כיום, אחת הדרכים החשובות לעורר את הדרישה למקדש היא לבוא ולהשתתף בסיבוב השערים , שבו אנחנו מחדירים לעצמנו את ההכרה בכך שאכן יש לנו מחסור עמוק שחייב להתמלא בבניין המקדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
