ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מה הילד רוצה באמצע הלילה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות אדני הבית חינוך ילדים Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

א אדר א תשס"ח

מה הילד רוצה באמצע הלילה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יהודה בן הדסה

שאלה:
יש לנו בן כבן שנתיים, ובת כבת חצי שנה. עד שנולדה הבת היינו רגילים להרדים את הבן בלילה, והיינו קמים אליו, לפעמים לתת לו שתיה או אוכל, ולפעמים כדי להרדים אותו שוב. חשבנו שזה יגמר, אבל למעשה, אנו קמים גם אליו וגם אל הילדה וזה ממש סוחט מאיתנו את כל הכוחות. במשך היום לפעמים אנחנו עצבניים מרוב עייפות, ולכן כועסים אחד על השני וגם על הילדים. אמרו לנו לנסות, לא לקום, ולתת לילד לבכות, אבל זה נראה לנו כאכזריות כלפיו. אנו אובדי עצות.

תשובה:
אתם כהורים אוהבים ודאי מתכוונים לטובת ילדיכם. אולם, הסברות שלנו, כמבוגרים, לא תמיד נכונות לגבי הילדים. בעקרון, יש שני כללים הנראים כסותרים בחינוך הילדים: האחד הוא, שילד, תינוק, הוא בעצם אדם מבוגר, בקטן. כל מה שאדם מבוגר צריך, גם ילד צריך, ומה שמבוגר אינו צריך, גם ילד אינו צריך. כלל זה נכון, למשל, ביחס ללבוּש חם. אין צורך להלביש את הילדים בלבוש חם יותר מהמבוגרים. זו כמובן דוגמא אחת. לעומת זאת, כלל אחר אומר לנו, שהחשיבה הילדותית אינה תואמת את החשיבה הבוגרת. למשל: מבוגר הקם בלילה, יש לו סיבה לכך, אם מפני שקר לו, או שהוא צמא וכדומה. לעומת זאת, ילד הקם בלילה, אין לו סיבה לקום, אלא יש לו מטרה אותה הוא רוצה להשיג.
שני הכללים הללו נכונים, אלא שצריך להקפיד ולהשתמש בכל אחד מהם, לפי האמת, ולא להחליף ביניהם. ציינתם בשאלתכם, שאתם מרדימים את בנכם בן השנתיים. ואני שואל אתכם: האם לדעתכם גם אדם מבוגר צריך שירדימו אותו, האם לא די באנרגיה העצומה שילד מוציא במשך היום, כדי שיישן רגוע כל הלילה? כאן יש לפעול לפי הכלל השני: החשיבה הילדותית שונה מהחשיבה הבוגרת. אין שום סיבה לקימתו בלילה, הוא לא רעב ולא צמא, והוא מאד עייף. אבל יש לו מטרה, אותה הוא רוצה להשיג. המטרה היא: תשומת הלב שההורים מעניקים לו. ילד חי ומתפתח על בסיס הידיעה, שיש לו בית חזק, הורים חזקים האוהבים אותו ומתייחסים אליו. ילד הגדל ללא חום ואהבה של הבית, יש לו חסך ביסוד, הדורש השלמה במשך הזמן.
אולם, בהיותו ילד, לעיתים הוא דורש יחס זה בצורת שלילית, תשומת לב שלילית. לשם כך הוא מוכן לעשות מאמצים כבירים, כדוגמא, להתעורר בלילה, למרות שהוא מאד עייף ורוצה לישון, אך הוא מתאמץ שלא לישון כדי להשיג את יחס ההורים אליו. כאמור, זהו יחס שלילי, המושג בצורה לא נכונה. אם אנו כהורים נבין זאת, נדע, שאם נלך לפי דרישותיו של הבן, אנו מרגילים אותו הרגל גרוע, לא לטובתו ולא לטובתנו. לעומת זאת, אם נעניק לו תשומת לב חיובית במשך היום, הוא יקבל את הדבר האמיתי שהוא זקוק לו. כאמור, כאשר אדם מבוגר קם בלילה, ודאי צריך להתייחס אליו ולבדוק מה חסר לו. אולם כאשר בנכם קם, אתם צריכים לחשוב ולדעת, שלא חסר לו מאומה, והוא מתעורר רק כדי לאלץ אתכם להתייחס אליו. התוצאות השליליות של הנהגה זו, ניכרות לעין. הנה כתבתם שאתם עצבניים במשך היום, כועסים ביניכם וגם על הילדים. הדרך הנכונה היא, לדבר עם עצמכם, ולשכנע את עצמכם שהילד מנסה להשיג מטרה שלילית, אבל אתם חכמים יותר ממנו, ותעניקו לו הכל באופן חיובי.
למעשה : שימו לידו בקבוק עם שתיה, כדי שיהיה ברור שאינו צמא בלילה, והתעלמו מבכיותיו, נסו להמשיך לישון רגועים. במשך כמה ימים הבן ינסה אתכם, ויגביר את הבכי והצעקות בלילה, כאשר יהיה משוכנע שלא תתנו לו את תשומת הלב השלילית, יבין שאין טעם לבכיו בלילה, ויישן רגוע עד הבוקר.
במקביל, אמצו גם את הכלל הראשון: ילד עייף הולך לישון ואינו צריך שירדימו אותו, בדיוק כמו שאדם מבוגר אינו צריך שירדימו אותו. ובעז"ה, תגדלו את ילדיכם בשמחה ונחת.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il