ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום, ונתן אליך אות או מופת. ובא האות והמופת אשר דיבר אליך, לאמור: נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם, ונעבדם. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, או אל חולם החלום ההוא. כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם" (דברים יג, ב-ג).
פסוקים אלו תמוהים. הא כיצד יצליח נביא שקר לעשות נס ומופת? עונה התורה כי הקב"ה הוא שמסייע בידו לעשות נס זה. כלומר, תהיה באפשרותו גם להחיות את המת, או גם לעצור את מהלך השמש! ולא מדובר כאן רק על נכרי המתעתע בנו לעבוד עבודה זרה, אלא גם אם יהודי יעשה כך, ומוליך אותנו לנהוג הנהגות בלתי תורניות, אין להיות מושפע מנסיו ונפלאותיו.
וכך לשון הגאון ר' יעקב עמדין: "כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם, לפיכך ודאי מסייעין לפעמים מן השמים להצליח מעשה שטן, לנסות בו ליבות הישרים והתמימים. ולא זו בלבד בעבודה זרה ונביא שקר, אלא אפילו בנסים גמורים הנעשים ע"י חכם וחסיד מחכמי התורה הקדושים, העוסקים בבניינו של עולם וכל מעשיהם לקיום וחיזוק הדת, לא השגיחו חז"ל לבטל בשביל כך [בשביל נסים ונפלאות שפעלו] אפילו דבר קל מהסכמת הרבים [כמו שחז"ל לא נטה לבם אחרי ר' אליעזר בן הורקנוס כאשר נעשו אותות ומופתים, בבבא מציעא נט ע"ב] וכו'. מכאן אתה דן קל וחומר לדברים הנוגעים בעיקרי האמונה ויסודי התורה, התחזק אל תרף, ולבך לא יחרף ולא יירך, מבעל הנס ולא מבעל השם ולא מבעל החלום. ולא אפילו ממלאך או ממלך, לא תירא ולא תיחת וכו'. ואמר, אל תיראי תולעת יעקב (ישעיה מא,יד), מי את ותיראי מאנוש ימות? (ישעיה נא, יב) הן גור יגור אפס מאותי (ישעיה נד, טו). כי מוראו של הקב"ה באמת מבריח כל מורא זולתו" ("מגדל עוז", עלית היראה, מהד' ברדיצ'וב, עמ' קלט).
על מה הדברים אמורים בימינו? ישנם כמה זוגות שלפני נישואיהם החתן והכלה הולכים אל "מקובלים" לבדוק אם יש התאמה בשמותיהם. והללו לפעמים שוללים את הזיווג, מפני שב"רוח קדשם" חשים הם שהשמות אינם ראויים זו לזו. ויש אנשים המחליפים דירה מפני שאיזה "מקובל" ראה פסול מסויים (וע"פ רוב איננו פסול ע"פ הלכות רמב"ם ושו"ע) באותיות שבמזוזה שהביאו לו. ויש זוגות שאין בין בני הזוג "שלום בית" ובמקום לחפש ייעוץ מקצועי, הם מסתמכים על "בודקי הכתובה". וכאשר הללו מצאו בו איזה שהוא פגם, פוסלים את הכתובה, ובמחיר אשר יושת על בני הזוג עורכים "כתובה" חדשה. וכמובן, בהרבה מקרים הבעיות בינו לבינה חוזרות, כי לא נעשה בכך שום טיפול. ויש "מקובל" שכאשר אחד מבני הזוג מביא (או מביאה) לפניו תמונה של בת הזוג, הוא על פי "רוח קדשו" מחליט אם פניהם לגירושין או להמשיך בנישואיהם. ויש "מקובלים" שבאים אליהם לקבל ייעוץ אם לערוך ניתוח רפואי שהרופא ממליץ עליו, או להמנע ממנו. או לייעץ אם להתנתח בארץ או לנסוע לחו"ל. וכמובן, בדיני נפשות נוראים מחליטים הללו לפי איזה "חוש" עליון שכביכול שורה עליהם. קצרה כאן היריעה לפרט כל הקלקולים הנעשים בשם "קבלה".
והנה שמענו על דורות רבים של מקובלים עצומים, רמ"ק, אר"י ז"ל, רמח"ל, גר"א, מחבר לשם שבו ואחלמה ועוד ועוד. מכולם לא שמענו שהלכו אליהם לשמוע עצות "מיסטיות" מהסוג הנ"ל. יתרה מזאת, בדורנו שאין נביא, אין טעם לשאול בדברים שאין להם מבוא לשכל פשוט. ידועה סמכותו העליונה של רבי שניאור זלמן מלאדי. כך הוא כותב בספר "תניא" (עמ' קלד): "לכו נא וניווכחה, איה איפה מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי? אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים, אשר כל רז לא אניס להון, ונהירין להו שבילין דרקיע. [וגם מהם לא היו שואלים מהם שאלות גשמיות] כי אם לנביאים ממש, אשר היו לפנים בישראל כמו שמואל הרואה אשר הלך אליו שאול לדרוש בענין האתונות שנאבדו לאביו. כי באמת כל עניני האדם, לבד מדברי תורה ויראת שמים, אינם מושגים רק בנבואה וכו'. ומה שאמרו חז"ל (אבות ו') ונהנין ממנו עצה ותושיה, היינו בדברי תורה הנקרא תושיה" עכ"ל לעניננו.
אבל עומד לנגדנו כאן שחלק מהמזוייפים הנ"ל הינם בכל זאת יודעים להגיד עתידות. וכן הם מסתכלים בפרצופו של אדם ויודעים גם מה שהוא חושב עכשיו [טלפתיה], ויתארו כמה פרטים ממה שעבר עליו בימים שהיו. כלום אין מכך ראיה ששורה עליהם רוח הקודש? והרי לפעמים הם מנבאים עתידות, ולפעמים קורה בדיוק כמו שהם אמרו? האם אין מכאן ראיה שלדבריהם יש סייעתא דשמיא?
שני דיחויים לדבר. ראשית כל, גם לגוים יש יכולת על טבעית זו. כתב על כך רמב"ן (דברים, פרק יג) וכתב על זה הרמב"ם (בהקדמתו למשנה, ברכות, מהד' הגר"י קאפח עמ' ו). לא מרוח הקודש באה להם ידיעה מופתית זו, אלא מרוח הטומאה. וזו תופעה ידועה אצל האומות גם בימינו. לפני כמאה שנה מפני התגנשות בקרחון טבעה בים הצפון אטלנטי אניית נוסעים בשם "טיטניק". וניספו אלף וחמש מאות נוסעים. אבל ארבעה עשרה שנה לפני זה כבר הזהיר על כך חוזה עתידות בשם מורגן רוברטסון, בספרו "פוטיליטי". שם קבע התאריך, המקום, וממדי האסון בדייקנות מדהימה. וכן לענין רציחת נשיא ארה"ב קנדי, צפתה זאת מראש מגידת עתידות בשם ג'ין דיקסון. קבעה את החודש, סוג המארב, תיאור הרוצח ועוד. וזאת פירסמה ארבע שנים לפני הרצח! וכן יש עוד תעודות רבות מגויים אחרים. יודעים אנו שלא שרתה עליהם רוח הקודש. ובארצנו ישנם חילונים גמורים בעלי כוחות על טבעים כמו אורי גלר והדומים לו. [חכמי האומות חקרו במאות מקרים מתועדים של "ידיעות בלתי חושיות", באוניברסיטה דוקס (מחלקה לפארא-פסיכולוגיה), בארה"ב. ע"ע ספרו של השופט יעקב בזק, "למעלה מן החושים", הוצ' דביר, עמ' 19-27].
על כל אלו, ועל הפונים לאותם "מקובלים" העוסקים בהגדת עתידות או צפונות, ציוה אותנו הקב"ה "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" (דברים יח, יג). מבאר רש"י "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות". אבל יש בזה גם נזק קרוב ח"ו. כיון שהללו רק לפעמים צודקים, ולא בכל מה ששואלים מהם, הרי פעמים רבות הם גורמים נזקים עצומים. הם מפרקים זיווגים בין הבאים לשאול עצתם, או מחברים יחד מה שאין לחבר, וגורמים לאנשים להסב מקצוע בטרם הוכשרו לכך, או לעבור דירה (אפילו בהפסד גדול בערך הדירות) או מונעים מאנשים טיפול רפואי מתאים. הכל בגין אמונה "תמימה" בכח ברכותיהם במלל פיהם. ויש בזה סרך עבודה זרה.
וכבר בימי ה"אור שמח" הוא נתקל בתופעה מוזרה זו, של האמונה שהעם רוחש לאיש בעל כריזמה. וכך הוא כותב: "הנה ידוע התהוות הכבוד בעם, ישנו משני פנים. או מעוצם החכמה של הנכבד, ומדותיו האלוקיות והנהגתו הנפלאה [וזה טוב]. או מפעולות זרות בלתי מושגות, ופלאים יוצאים מגדר ההרגל הטבעי, עד שיחשבוהו לאלוקי [וזה רע] וכו'. (ואחר שמתאר את הכבוד של הסוג הראשון, עובר לתאר הסוג השני:) אולם האיש המכובד מצד פעולותיו הזרות והנפלאות, הוא יהולל [משבחים אותו] תחילה מן ההמון [העם] וכו' ויטפלו עליו שקרים ופליאות זרות בסיפורים מפליאים, עד כי יתפרסם שמו אצל ההמון. וגודל הפרסום יעשה כנפיים גם בליבות הנבונים בעם, להטיל ספק בליבם לאמר, לא לחינם יתפרסם שמו אצל ההמון. עד כי גם הם יכבדוהו, והנסיון יוכיח על כך! [כלומר, מחבר "אור שמח" תמה על פתיותם של ה"נבונים" הללו] וכו' וכו'. כי המופת, אם יעשהו אדם פחות המעלה, לא יתפעלו ממנו הנבונים [האמתיים] ומבקשים להם סיבות וטענות לדחות". ("משך חכמה", שמות יא, ג).
וכבר כתב הגר"א: "כי דרך הצדיקים, הכל באתכסיא" [בהצנע] (על משלי יב, כח) ובורחים מהפרסום. כל שכן שחלק גדול מה"מקובלים" המזוייפים הנ"ל עוד מקבלים "פדיונות", כספים רבים על ברכותיהם. אמנם ע"פ רוב הם מנהלי מוסדות תורה וחסד, ובחיפוי זה נחשבו הכספים ל"צדקה". אבל אין שום פיקוח על חלוקת הכספים, וחלק גדול הולך להחזקתם ושל המקורבים להם.
לכן בימינו, למרות שלפעמים אנו נראה כיצד אנשים שאינם תלמידי חכמים, ויש מהם הרחוקים מדרכי החסידות האמתית, והם פועלים "מופתים", עלינו לזכור את הפסוקים בהם התחלנו מאמר זה. "כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם". יש ללכת בדרכי אבותינו שלא חקרו בעניני גשמיות אצל "מקובלים". קבלה אמתית היא לימוד עיוני, חקירות נשגבות. צר לנו שבאו אנשים המייעצים לאנשים בשאלות גורליות ביותר, ועושים זאת בשקר, כביכול בשם "קבלה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
