ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרנסה המכבדת את בעליה ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי פרנסה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ז

פרנסה המכבדת את בעליה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט

שאלה:
אנו נשואים ארבע שנים, ויש לנו ילד אחד. עד לפני שנה הייתי אברך ורוב היום למדתי. צרכי המשפחה גדלו, וכנראה יגדלו עוד בקרוב, בעז"ה, ולאחר התלבטות, החלטנו אשתי ואני שאלך ללמוד מקצוע. בפועל, בשנה האחרונה נפל עול הפרנסה בעיקר על אשתי, מפני שאני עובד רק בעבודות מזדמנות, יש לי הרגשה מאד גרועה, כבעל, מכך שאינני מפרנס, ואני מתלבט אם להפסיק את הלימודים ולעבוד או להמשיך כך עוד שנתיים לפחות.

תשובה:
מתוך שאלתך אני מבין שבשנים הראשונות שאחר החתונה לא היתה לך הרגשה גרועה, ורק בשנה האחרונה נולדה הרגשה זו. סוגיא זו חשובה להבהרת העניין הכללי, שמתוכו ייגזר גם הפתרון. בזהירות אני מרשה לעצמי לשער, שבשנים בהם המשכת בלימודיך בישיבה או בכולל, הרגשת יותר שלם עם עצמך, למרות שאולי גם אז חלק מעול הפרנסה הוטל על אשתך. הסיבה היא, מפני שלימוד התורה היה חשוב דיו, כדי להצדיק את עבודתה של אשתך. היציאה ללימוד מקצוע אין בה, כלפיך, את אותו הערך של לימוד תורה. ממילא צף ועלה הצורך הנכון והאמיתי, להיות המפרנס במשפחה. למען האמת, הכל נכון, אולם חייבים לעשות סדר בדברים. חכמים מלמדים אותנו, שאב חייב ללמד את בנו אומנות, בנוסף לחובה ללמדו תורה (קידושין כ"ט). מכאן, שהעיסוק במלאכה, לשם פרנסה, גם הוא מצוה. על המשנה (פאה א'): אלו דברים שאין להם שיעור ובכללם גם תלמוד תורה, מבאר הגר"א (בספר שנות אליהו) ש"אין להם שיעור" הכוונה היא שאדם יוצא ידי חובתו בכל שהוא, אולם יכול להקדיש גם את כל יומו לתלמוד תורה. ולכן, אם הוא נדרש לעבוד לפרנסתו, אין זה ביטול תורה כלל, אלא יכול לצאת ידי חובתו לתלמוד תורה בקריאת שמע של שחרית וערבית. ככל שתהיה שלם יותר עם עצמך, ועם החלטתכם, כך תוכל בעתיד להיות מוכשר לפרנס, וגם לשלב לימוד תורה.
אמת, שבאופן זמני, הנך מרגיש את ההרגשה הגרועה, אולם זה בגדר ירידה לצורך עליה. אין לי ספק שאם תשוחחו, אתה ואשתך, על הנושא, ולשניכם יהיה ברור שהמצב כיום הוא זמני, ובעז"ה ישתנה בעוד שנה או שנתיים, יקל על שניכם לעבור פרק זמן זה מתוך הסכמה ושלמות הלב.
ועוד נקודה: הרגשה טבעית של "ראש משפחה" היא, כאשר הוא מסוגל להנהיג את הבית, להתוות דרך ולשמש כמי שעומד בראש הפירמידה. כאשר עסקת בלימוד תורה היתה הרגשתך טובה, משום שאכן הנהגת את משפחתך בתחום הרוחני. בשנה האחרונה כאילו איבדת את המנהיגות הרוחנית, ואל ההנהגה הכלכלית והמעשית עדיין לא באת. לכן, אצה לך הדרך, עד כדי מחשבה להפסיק את הלימוד המסודר, המכשיר אותך לפרנס בכבוד, ולהשיג את ההישג המיידי באמצעות עבודות מזדמנות. אולם, לא זו הדרך. ודאי שכבעל מקצוע תוכל גם לפרנס וגם להנהיג את משפחתך באופן מסודר ונכון. אם כן, גם בתחום זה, עליך ללכת בדרך הארוכה שהיא קצרה, ולהשלים את לימודיך, מתוך סבלנות והשקעה, עד לקצירת הפרי.
"הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו"!
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il