ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
מאיר הרים בתרועת ניצחון את בקבוק מי ים התיכון, שסחב על גבו בשלושת הימים האחרונים, ושפך את תכולתו לתוך הכינרת. אחר רכן, שלה אבן מקרקעית הימה, והניחה בתרמילו ליד האבן שנטל מחוף הים התיכון. שני האבנים יהיו המזכרת שלו ממסע ה"מִיָם אל ים".
שלמה, חברו הטוב, התבונן במעשיו, ושאל: "תגיד, אתה לוקח מהטיול גם 'משהו רוחני' למזכרת"?
שלמה, חברו הטוב, התבונן במעשיו, ושאל: "תגיד, אתה לוקח מהטיול גם 'משהו רוחני' למזכרת"?
קשר נשמתי לאדמת הארץ
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת 'לך-לך'
לחפש תועלת בטיול בארץ ישראל זה כמו לחפש תועלת באהבת אשתך. אנחנו קשורים בנשמה שלנו לאדמה הזאת, ולכן זה רק טבעי שנטייל בה. כל חיפוש של תועלת רק ממעט את הערך העצמי של הטיול לצורך עצמו.
מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (ישעיהו מ"ב), לומדת הגמרא: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (כתובות קי"א). ואפשר לדקדק שבמיוחד המטייל בארץ ישראל זוכה לחיי עולם הבא, שהרי הגמרא אומרת כל המהלך ולא כל ההולך, מפני שההולך יש לו מטרה להגיע ואילו המהלך מטרתו לטייל בלבד.
המימרא הזאת אף נפסקה להלכה, והטיול בארץ ישראל נחשב למצוה המצדיקה הפלגה באוניה גם סמוך לשבת (שו"ע רמ"ח, ד' במגן אברהם). וכך פוסק גם הרב צבי יהודה זצ"ל בתשובה לשאלה וזה לשונו: "אם הטיול בארץ ישראל הוא בכלל מצוה? בודאי שכן, שהרי לימדונו רבותינו ז"ל שהמהלך ד' אמות בארץ ישראל הנהו בן עולם הבא. ומכאן שזה בודאי בכלל מצוה, אמנם במצוות יש קלות ויש חמורות, ולימדונו רבותינו ז"ל הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" (תחומין ג' עמוד 385).
וכן כותב הרמב"ם (מלכים ו'): "גדולי החכמים היו מנשקים על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". (אני ממליץ על מערת חריטון בכדי לקיים את הרמב"ם הנ"ל - הזחילה הארוכה בנבכי המערה עוזרת להתגלגל בעפרה ולנשק את אבניה בהידור רב.)
נסיים בדברי ר' ישראל משקלוב באגרת - "אמת מה נפלא חיבת ארצנו! אמת מה נאה קודש זיו הדר ישיבתה והליכתה. גם בחורבנה אין דמיונה, בשממותה אין כמותה, בשלוותה אין דכוותה, טוב עפרה ואבניה, טוב תבואתה ופירותיה וירקותיה, טוב זכות אויריה, טוב השגת תורתיה, טוב ריבוי מצוותיה, טוב טהרת קדושתיה, טוב הליכות ד' אמותיה, מצלת אנשים ומביאם לחיי עולם הבא בדרכיה... התורה שיבחה ברבת שבחיה, התורה ריממה ברוב רוממותיה, ומי יכול לפאר גודל פאר המלכה בכל חלקיה"!
להתאהב בארצנו הקדושה
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר 'אלון מורה'
ה' מצווה את אברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג). מכאן לומד ר' אליעזר שהילוך בקרקע קונה (=מלשון קניין) אותה, אבל חכמים חולקים וסוברים שהילוך אינו דרך לקנות קרקע. שואלת הגמרא: אם הילוך לא מועיל, מדוע מצווה ה' את אברהם להתהלך בארץ? ומשיבה הגמרא: אברהם הצטווה ללכת בארץ, כדי שתהיה נוחה להיכבש לפני בניו (בבא בתרא ק').
לכאורה מדובר במחלוקת טכנית-הלכתית אודות קניין קרקע. אך אפשר ללמוד ממנה יסוד פסיכולוגי רוחני - מה יוצרת הליכה בארץ בנפש האדם ההולך. בנושא זה לא חולקים חכמים עם ר' אליעזר - עניין זה הוא מוסכם על דעת הכל.
כל פעולה שאדם עושה מורכבת משני גורמים, האחד הוא הגורם הטכני והשני הוא הגורם הנפשי. למשל, בכדי ללמוד צריך תנאים מתאימים: צריך ספרים, כלי כתיבה וכתה נוחה, אבל צריך גם רצון ועניין בלימוד. הצד הרוחני חשוב ומועיל יותר להשגת המטרה מן הגורמים הטכניים. מי שלא רוצה ללמוד, לא יצליח ללמוד גם עם ספרים דיגיטאליים בתוך כתה ממוזגת, ומי שרוצה ומשתוקק ללמוד יצליח ללמוד גם בתנאים לא תנאים.
עצם ההליכה בארץ ישראל יוצרת קשר נפשי מיוחד בין האדם לבין הקרקע . מי שהלך ברגליו, התאמץ הזיע והגיע לפסגת הר שומם יאהב את ההר, ישמח לחזור אליו שוב ויתרפק על רגביו. תיקון המאיסה בארץ חמדה של המרגלים הוא להתאהב בארץ . כיצד יכול אדם לאהוב את ארץ ישראל? ראשית עליו ללמוד על הארץ, על המיוחדות שלה, על קדושתה, על המצוה החשובה של ישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות.
אבל בכך לא די - אם לא ילך בשביליה, אם לא יעפיל בהריה, אם לא יטבול במעיינותיה וישתכשך בנחליה, יחסר לו מימד עיקרי באפשרות לקיים הלכה למעשה את מצוות ישוב הארץ . רק על ידי הטיול המעשי נוצרת אינטראקציה - קשר גומלין מיוחד בין האדם לבין הארץ, קשר שלא יוכל להיווצר בשום אופן אחר. בשפה של יומיום אנו קוראים לזה אהבת הארץ. כשיש קושי אמיתי ליישב את הארץ, רק האוהב אותה יוכל להתרומם מעל כל הצרות והקשיים, ולדבוק ברגבי אדמת קודשה. באהבתה ישגה תמיד.
יתרונות החופש הגדול
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר 'רמת גן'
בתשובתי אתייחס לרווחים הרוחניים, שיכולים לצמוח מכלל החופש הגדול ולא רק מהטיולים. אמנם יש מחנכים רבים שטוענים, בצדק, שהחופש הגדול בעייתי במיוחד, ומביא נסיונות רבים ואף מכשולים קשים. אך בכל זאת יש בחופש כמה צדדים חיוביים :
עבודת ה' מרצון - עיקר גדול וראשון הוא השחרור מכפיה חיצונית בעשיית מעשים טובים. הנער אינו מתפלל כיון שביה"ס או הישיבה מכריחים אלא כיון שהוא רוצה. הוא קם בבוקר לתפילה לא מאימת העונש והאיחור אלא מחמת שהתפילה בציבור חשובה לו. במלים מסורתיות זו עבודת ה' מאהבה ולא רק מיראה. הוא הדין בלימוד התורה שאינו נעשה על מנת להיבחן אחר כך אלא מאהבת הלימוד.
התמודדות - מי שמצליח בהתמודדות עם הניסיונות השונים מרוויח אישיות חזקה יותר וחיסון מהשפעות זרות.
מנוחה - השחרור מעול עושה טוב לנפש הנלחצת מהמטלות בזמן הלימודים, ומקבלת את סיפוקה במנוחה ורגיעה.
מעשים טובים - בחופש יש זמן גם למעשים טובים שבמשך השנה קשה לבצעם, אם בעזרה לבני משפחה קשישים או בפעילות חסד והתנדבות שמארגנות תנועות הנוער ורכזי הנוער.
חיזוק הקשר המשפחתי - בחופש יש זמן גם לרענון וחיזוק הקשר המשפחתי בין בני דודים וקרובים נוספים, שהלחץ במהלך השנה לא תמיד מאפשר אותו.
אוורור - הרמב"ם הבחין בצורך הנפשי שבאוורור המזדמן דווקא למי שמתמיד בלימודו וכתב: "כי הנפש תלאה והמחשבה תעכר בהתמדת העיון בדברים הקשים, כמו שיתעייף הגוף בהתעסקו במלאכות המייגעות עד שינוח וישקוט. כן תצטרך הנפש גם כן להירגע ולעסוק במנוחת החושים כמו ההסתכלות בציורים ובדברים הנאים. כמו שאמרו כי חלשו רבנן מגירסא..." (הקדמה למסכת אבות פרק ה).
ישיבת הארץ - ילדים רבים ומשפחותיהם מנצלים את החופש לטיול במרחבי ארץ ישראל וזוכים בזה לקיים חלק נוסף ממצות ישיבת הארץ והחיבור אליה, ועל זה נאמר : "כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (כתובות קי"א).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













