מצוות שילוח הקן

סיפורה של מצוה
חשיבות מרובה נתן הגאון רבי עזרא עטיה לשיעור בגמרא שהעביר לקבוצה של בעלי בתים בירושלים. למרות גדלותו העצומה ותלמידיו המרובים, הקפיד ללמד את אותה קבוצה של אנשים פשט גמרא תוך שהוא מנסה לשלב בשיעור דברי אמונה ומוסר, מתוך ידיעה ששיעור זה הוא עיקר עיסוקם בתורה של המשתתפים.
באחד השיעורים הגיע הרב למסכת חולין (דף קל"ט), שם דנה הגמרא מה הדין של ציפור שקיננה על ראשו של אדם, האם יש בקן זה דין של שילוח הקן. אחד השתתפים בשיעור התחיל לצחוק, ואמר: "האם לגמרא לא היו נושאים יותר רציניים לעסוק בהם עד שהתחילה לעסוק בשאלות שלא יתכנו במציאות"? הרב בניסיון לבאר, החל בהסבר על גדלותם העצומה של חז"ל ועל כך שאין להרהר אחריהם ועוד. אולם כשראה שהדברים לא התיישבו על ליבו של האיש, נשא עיניו לשמים והתפלל חרישית לרבש"ע שיאיר את עיני השואל להבין את גדלותם של חז"ל.
לאחר מספר דקות בהם נמשך השיעור, נפתחה הדלת ואל החדר נכנס אחד ממשתתפי השיעור הקבועים שמזה זמן רב נעדר. הרב שאל אותו היכן היה, והוא ענה כי היו לו עסקים רבים בהודו והוא נאלץ לנסוע לשם לתקופה מסויימת, וכעת חזר. לשאלת הרב מה ראה שם, סיפר על דברים משונים ביותר שראה, ובין היתר סיפר כי ראה אדם שיושב בכיכר העיר שלושה ימים בלי לזוז כלל, עד כדי כך שהציפורים חדלו מלפחד ממנו ואפילו קיננו בראשו של ההודי, בלי שניסה לגרשם מראשו. הנוכחים בשיעור ששמעו את הסיפור נדהמו מיד ה' שהתגלתה פה והוכיחה עד כמה חז"ל ראו למרחוק, עד שיצאה קריאה מפיו של אותו שואל: "משה אמת ותורתו אמת".

מצוה להורות
ישנה מחלוקת בין הפוסקים על מי מוטלת מצות שילוח הקן. יש אומרים שהמצוה שייכת רק אצל אדם שמעוניין בביצים או בגוזלים, ואילו אדם שישלח את האם בלי שיש לו צורך בביצים לא קיים את המצוה. ויש אומרים כי כל הפוגש קן ציפורים מוטלת עליו המצוה גם אם אינו מעוניין בביצים או בגוזלים. על פי המקובלים ראוי לכל אדם לקיים את המצוה היות ובזמן שמשלח את האם לפני שנוטל את הביצים, מעורר בכך רחמי שמים על עם ישראל שמשולים לגוזלים שנלקחו מקן אימם (ועי' פת"ש יו"ד רצ"ב א').
מצות שילוח הקן נוהגת רק בציפורים טהורות. וכן נוהגת רק בציפור הנקבה ואינה נוהגת בזכר. במיני הציפורים המצויות בימינו הזכר הוא הרובץ במשך היום על הביצים או שומר על הגוזלים, ואילו האם מגיעה רק לקראת ערב למשך הלילה.
שילוח הקן שייך רק בקן שהזדמן לפניו ולא בקן של ציפורים שגדלו ברשותו, ולכן לא שייכת מצות שילוח הקן בתרנגולים שבחצרו וכדומה.
אם שילח את האם וחזרה קודם שנטל את הביצים, חייב לשלח שוב ושוב עד שיקח את הביצים קודם לשובה של האם.
אם עבר ולקח את האפרוחים יחד עם האם, ישלח את האם גם לאחר שלקחה.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org