ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ירושלים וצדוק לנצח ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות תצוה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ו אדר א תשס"ח

ירושלים וצדוק לנצח


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט

בהפטרה שנקרא השבוע, הנביא מזכיר לטובה את בני צדוק הכהנים. וז"ל הכתוב:
"וְנָתַתָּה אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר הֵם מִזֶּרַע צָדוֹק הַקְּרֹבִים אֵלַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק לְשָׁרְתֵנִי פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת"
( יחזקאל מ"ג יט).

שמה של משפחת כהנים זו נזכר עוד פעמיים בנבואותיו של יחזקאל אודות בית המקדש השלישי.
פעם אחת לפני:
"וַיְדַבֵּר אֵלָי זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת: וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה בְנֵי צָדוֹק הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי לֵוִי אֶל יְקֹוָק לְשָׁרְתוֹ" (שם, מ' מה=מו).

ופעם נוספת אחרי:
"וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי..." (שם, מ"ד טו).

נשתדל לברר מי היא משפחת צדוק? מתי נבחרה? ומה משמעות בחירתה לדורות? נשתדל להבין גם איך בחירתה קשורה לבחירתה של ירושלים, בירת ישראל לדור דור?
לאהרון הכהן היו ארבעה בנים. נדב ואביהו, אלעזר ואיתמר. השנים הראשונים מתו בהתפרצותם אל הקודש. אלעזר קיבל את הכהונה הגדולה לאחר מות אהרון והוא הנחיל את הארץ לבני ישראל יחד עם יהושע בן נון. בנו של אלעזר, פנחס, קיבל:
"בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

הוא ליוה רוחנית את עם ישראל לאורך תקופת השופטים. בכל התקופה הזו מספר המשמרות היה כנראה שווה לשתי המשפחות. בעקבות משברים רוחניים שאירעו בתקופת השופטים ובעיקר שתי מלחמות אחים, האחת בימי "פלגש בגבעה" והשניה בימי יפתח איבד פנחס את הכהונה הגדולה.
בתפקיד זה נשאו במשך כמה דורות צאצאיו של איתמר. הראשון שבהם היה עלי הכהן ששרת במקדש/משכן בשילה. שני בניו, חפני ופנחס, נהרגו במלחמת אבן העזר-אפק (שמו"א ד'). אחרי התבוסה הרסו הפלשתים את שילה, שם נהרגו גם כהנים רבים (תהילים ע"ח ס-סז). בימי שאול שרת ככהן גדול, נכדו של עלי:
"וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן יְקֹוָק בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד" (שמו"א י"ד, ג).

אחיה הוא כנראה אחימלך (או אחיו) הכהן הגדול מנוב עיר הכהנים שנרצח בפקודתו של שאול יחד עם רבים אחרים (שם,כ"ב יח-יט). בנו של אחימלך הוא אביתר, מי שנשא את אפוד הבד, עבור דוד, כל תקופת הנדודים.
לאחר סדרת אסונות זו, אין זה פלא כי במפקד שערך דוד למשפחות הכהונה התברר כי:
"וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה" (דברי הימים א כ"ד ד).

סופו של תהליך זה התבצע בימי שלמה המלך כאשר הוא מגרש את אביתר. וז"ל הכתוב:
"וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיקֹוָק לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה" (מלכים א ב' כד).

מאז כיהנו בירושלים כהנים גדולים שכולם היו צאצאים של צדוק בן אחיטוב מבני בניו של פנחס בן אלעזר (דברי הימים א ה' ל-מא).
תהליך זה של בחירה, מזכיר לנו תהליכים מקבילים שבסופם נבחרו ארץ ישראל מכל הארצות, עם ישראל מכל העמים, ירושלים מכל הערים בארץ ישראל ומשפחת דוד מבין כל המשפחות בשבט יהודה בפרט ובעם ישראל בכלל. וז"ל המדרש:
"ועד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדיבור משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. עד שלא נבחרה ירושלם היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות משנבחרה ירושלם יצאת ארץ ישראל ... עד שלא נבחר בית עולמים היתה ירושלם ראויה לשכינה משנבחר בית עולמים יצאת ירושלם ... עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל כשרים לכהונה משנבחר אהרן יצאו כל ישראל... עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות משנבחר דוד יצאו כל ישראל" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה א ד"ה בארץ מצרים).
המעניין הוא כי בחירתו של צדוק נקשרה בבחירתה של ירושלים. עם פרוץ מרד אבשלום דוד מחליט לא לתת לאבשלום סיבה לפגוע בירושלים והוא עוזב את העיר. צדוק רוצה להצטרף אליו יחד עם ארון הברית. הצטרפותם הייתה אמורה לחזק מאוד את מחנהו של דוד. דוד מחזיר אותם לירושלים בטענה כי בחירתו ובחירת ירושלים הולכים יד ביד. אם הקב"ה בחר בשניהם הוא יחזור לכסא מלכותו דווקא שם. אז מתברר כי גם הבחירה בצדוק קשורה לכך ולכן אין שום טעם בעזיבת צדוק והארון את ירושלים.
וז"ל הכתוב:
"וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר מִן הָעִיר: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ: וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב ט"ו כד-כו).

כך גם מתפרש הביטוי "וַיַּעַל אֶבְיָתָר". אביתר מצאצאי איתמר מנסה לשאול באורים ותומים ולא נענה. וז"ל רש"י (שם):
"אותו היום נסתלק מן הכהונה ששאל באורים ותומים ולא נענה ונכנס צדוק תחתיו וכן שנינו בסדר עולם ובסדר יומא".

ההפטרה שלנו העוסקת בבנין בית המקדש השלישי מזכירה לנו כי בחירתה של ירושלים היא נצחית וממילא למדנו גם על בחירתה הנצחית של משפחת צדוק מבין כל משפחות הכהונה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il