ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
שני הצדדים הם זוג בהליכי גירושין. לטענת האשה, הבעל לוקה בהפרעות נפשיות והוא מתייחס אליה רע מאוד, מכה אותה, מעליבה ומכנה אותה בשמות גנאי בפני אחרים. התובעת ביקשה מבית הדין לחייב את הצבא להציג בפני בית הדין את התיק הרפואי של הבעל, שבו ישנה חוות דעת של הפסיכיאטר הצבאי שבדק את הבעל, הרלוונטית לעניין.
הבעל הסכים להצגת חוות הדעת, אבל נציג הצבא סירב. הוא טוען שמסמכים אלו חסויים. הטעם לכך הוא, שכדי שהאבחנה הרפואית תהיה טובה על הנבדק לתת תשובות אמיתיות, ואם יתברר לנבדקים שהמידע שהם מוסרים עלול להתפרסם, הם עלולים להימנע ממתן תשובות אמת, וממילא לצבא לא תהיה אבחנה טובה לגבי מצבם הרפואי והנפשי של חייליו.
הבעל הסכים להצגת חוות הדעת, אבל נציג הצבא סירב. הוא טוען שמסמכים אלו חסויים. הטעם לכך הוא, שכדי שהאבחנה הרפואית תהיה טובה על הנבדק לתת תשובות אמיתיות, ואם יתברר לנבדקים שהמידע שהם מוסרים עלול להתפרסם, הם עלולים להימנע ממתן תשובות אמת, וממילא לצבא לא תהיה אבחנה טובה לגבי מצבם הרפואי והנפשי של חייליו.
פסק הדין: בית הדין קבע שנציג הצבא יציג את המסמכים לבית הדין שלא בנוכחות הצדדים, על מנת שבית הדין יחליט אם חשיפת המסמכים הללו תועיל לבירור העניין הנדון.
הנימוקים: לשון השולחן ערוך (חושן משפט סימן כח סעיף א): "כל מי שיודע עדות לחברו, וראוי להעידו, ויש לחברו תועלת בעדותו, חייב להעיד אם יתבענו שיעיד לו".
החיוב האמור בשולחן ערוך מתייחס לעדות בעל פה, אבל הוא נכון גם ביחס לעדות בכתב. וכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן טז סעיף ד): "האומר לחברו שטר שיש לי בידך זכות יש לי בו... כופין אותו להוציא".
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
91 - תקלות שנמצאו ברכב שנקנה
92 - חובת גילוי מסמכים חסויים
93 - עורך דין שגבה רבית פיגורים בשם העירייה
טען עוד
למרות שישנו חיוב להעיד עדות, מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כח סעיף א) שהכובש עדותו אינו מחויב לשלם את הנזקים שנגרמו למי שהיה זקוק לעדות. והסביר הרמב"ן (קונטרס דינא דגרמי) את טעם הדבר: "וטעמא דמילתא, שאף הוא אינו חייב להעיד לו אלא מדין גמילות חסדים שחייבה תורה להעיד. ואם לא רצה לקיים אותה מצוה, אין מן הדין לחייבו ממון... אבל מי שאינו רוצה להעיד פטור, שאין עליו חיוב ממון, אלא מדרך גמילות חסדים. ואם אינו רוצה להטריח ולהצילו אינו חייב. למה זה דומה למי שרואה כיסו של חברו אבד ואינו מצילו... שאין בית דין מחייבים אותו בכך...".
דהיינו, החיוב הוא מצד גמילות חסדים בלבד, ועל כן היודע עדות לחברו, אין לו שום חיובים ממוניים כלפי הצריך לעדותו.
בשו"ת אבקת רוכל (סימן קצה) כותב הב"י, שאין אדם חייב להעיד כאשר הדבר גורם לו הפסד: "ואפילו לא היה בדבר סכנת גוף אלא סכנת ממון בלבד, היה מותר לכבוש עדותו... ואין אומרים לזה הפסד ממונך כדי שיזכה חברך בממון, שהרי אין אדם חייב להעיד אלא מדין גמילות חסדים... ואין גמילות חסד שיפסיד אדם ממונו בשבילו. דיותר הוא חייב להיות חס על נכסיו מעל נכסי חברו...".
החיד"א (שער יוסף, דף פב) דן בשאלה, מה הדין בקרובים ובפסולי עדות שקיבלו עליהם בעלי הדין את עדותם - האם יש חיוב הגדה על הקרוב או הפסול. השאלה נובעת מכך, שכיוון שהעד באופן עקרוני פסול לעדות, אין עליו חיוב הגדה, ואף שהוא יכול להעיד מחמת שקיבלו אותו בעלי הדין עליהם, סוף סוף אינו עד. החיד"א מסביר, שעל עד פסול אין חיוב להגדת העדות מחמת המצוה דאורייתא להעיד, אבל ישנו חיוב דרבנן של גמילות חסדים.
לאור זאת, יש לשאול על פסק הב"י באבקת רוכל - היות שחיוב הגדת עדות אינו רק מחמת המצוה דרבנן של גמילות חסדים, אלא מחמת מצות עשה של תורה של הגדת עדות, אם כן מניין שבמקום הפסד ממון לא קיים חיוב זה?
התשובה לכך היא, שיש פטור מחיוב הגדת עדות במקרים מסוימים כדרך שנאמרו פטורים לגבי השבת אבדה, כמבואר בגמרא בשבועות (ל:): "ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא, וזילא ביה מילתא למיזל לבי דיינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה, לא ליזיל. אמר רב שישא בריה דרב אידי, אף אנן נמי תנינא: מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול - הרי זה לא יטול".
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רסד סעיף א) נאמר: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ואבידת חברו, אם יכול להחזיר שתיהן - חייב להחזירם. ואם לא - יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת".
אמנם, בהמשך הסעיף מבואר, שאין לו לאדם לדקדק הרבה ולומר שיקדים את שלו אלא בהפסד מוכח. והסביר הסמ"ע (סק"ב): "פירוש, מפני דבכל דבר הצלת ממון חברו, יכול אדם למצוא לו צד היתר, ולומר אני קודם לילך ולטרוח על שלי, פן אפסיד חובי, או אתבטל ע"י השבה זו מעסק פלוני שיהיה לי מזה ריוח ממון, משום הכי קאמר דזה לא יעשה אם לא בהפסד המוכח והברור".
לאור זאת, גם בחיוב הגדת עדות, על היודע עדות לחברו לאמוד את מידת הסיכון אליו הוא עלול להיכנס עקב הגדת העדות.
הטעם לחיסיון המסמכים ברור מאוד, כפי שהבהיר נציג הצבא. אולם, יש להניח, כי במידה שבידי בית הדין תהיה הסמכות
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
תהיו חמים!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
