- מדורים
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת אלגרה
הפחד ומצות הביטחון
גם אם האדם לא ראוי לטובה, ומצד הדין לא מגיע לו שיהיה לו טוב, בכל זאת, אם הוא בוטח בד', נמשך אליו טוב לפנים משורת הדין, מצד החסד האלוקי
הפחד הוא דבר רע, רע מאד. אין דבר רע ממנו. מי שמפחד סימן הדבר שהוא חוטא, שנאמר "פחדו בציון חטאים" (ישעיה י"ג). בגמרא מסופר (ברכות ס') כי אדם אחד היה מהלך אחרי רב המנונא, מהלך ונאנח. אמר לו רב המנונא - האם אתה רוצה להביא על עצמך צרות? מדוע אתה נאנח? הפחד והדאגה מביאים לייסורים, שנאמר (איוב ג'): "פחד פחדתי ויאתיני". ואם תאמר, והלא נאמר לעומת זה - "אשרי אדם מפחד תמיד" (משלי כ"ח) שמשמע שהפחד הוא דבר חיובי? אך הפסוק הזה מתייחס לעניין אחר, לדברי תורה, שכן הרוצה לזכות בתורה, צריך להתמסר אליה בכל מאודו, כי התורה עליונה, אלוקית, קשה להשיגה וקל לאבדה. התורה נמשלה לכסף, לזהב, ולכלי זכוכית. קשה לקנותה כזהב וקל לאבדה ככלי זכוכית שנשברים בקלות. על כן נאמר על דברי תורה: "אשרי אדם מפחד תמיד", שהלומד תורה צריך להיזהר שלא לאבד לימודו על ידי היסח הדעת.
אם כן, יש מקום לפחד ולדאגה בדבר שרחוק מהאדם וקשה להשיגו, בדברי תורה צריך לפחד, והפחד יביא לשמירה, לזהירות ולהשתדלות. אבל בדברים אחרים, הפחד אינו מוצדק, כיון שהמציאות בכללותה היא טובה וחיובית, הצרות הן חריגות ובלתי שכיחות. הפחד הדמיוני מזיק ורע, הוא מחליש את האדם, "אנחה שוברת חצי גופו של אדם" (ברכות נ"ח ועוד), ואדם שבור, כל דבר מפיל אותו, אין לו כוח להתמודד, והוא הולך ונופל, הולך ונכשל.
לעומת זאת, הבוטח בד' מרגיש איתן ומוגן, יש לו כוח להתגבר ולדחות ממנו את היסורין והצרות. הנה כך אמרו חכמים (מנחות כ"ט) על הפסוק "בטחו בד' עדי עד כי בי-ה ד' צור עולמים" (ישעיה כ"ו): "כל התולה בטחונו בהקב"ה - הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא". משמעות הדברים היא, שכל אדם צריך לבטוח בהקב"ה, גם מי שלכאורה מזלו רע, אל לו ליפול ביאוש ולחשוב שכך נקבע גורלו, וכי אין לו כביכול מה לעשות נגד זה, אלא עליו לבטוח בד' כי הוא בורא העולמות, העולם הזה והעולם הבא; הוא שולט בהם, הוא בוראם, כמו שנאמר: "כי בי-ה ד' צור עולמים". העולמות נבראו באותיות אלו: באות יו"ד נברא העולם הבא, ובאות ה"א נברא העולם הזה. ומי ששם בטחונו בד' בורא העולמים, אפילו אם יש לו כביכול מזל רע בעולם, הקב"ה, שהוא מעל המזלות ומכוון המזלות, מחסה הוא לבוטחים בו, מגן עליהם ומשנה את מזלם לטובה.
זו גדולתה של מדת הביטחון בד', שהיא מגינה על האדם מהכול. גם אם האדם לא ראוי לטובה, ומצד הדין לא מגיע לו שיהיה לו טוב, בכל זאת, אם הוא בוטח בד', נמשך אליו טוב לפנים משורת הדין, מצד החסד האלוקי, ועל זה נאמר - "והבוטח בד' חסד יסובבנו" (תהלים ל"ב). זו הייתה מידתו של הלל הזקן, שעליו נאמר (תהלים קי"ב) "משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטֻח בד'" (ברכות ס'); כיון שהיה בטוח בד', לא היה ירא משמועה רעה. נכון לבו בטוח בד'.
אם כן, יש מקום לפחד ולדאגה בדבר שרחוק מהאדם וקשה להשיגו, בדברי תורה צריך לפחד, והפחד יביא לשמירה, לזהירות ולהשתדלות. אבל בדברים אחרים, הפחד אינו מוצדק, כיון שהמציאות בכללותה היא טובה וחיובית, הצרות הן חריגות ובלתי שכיחות. הפחד הדמיוני מזיק ורע, הוא מחליש את האדם, "אנחה שוברת חצי גופו של אדם" (ברכות נ"ח ועוד), ואדם שבור, כל דבר מפיל אותו, אין לו כוח להתמודד, והוא הולך ונופל, הולך ונכשל.
לעומת זאת, הבוטח בד' מרגיש איתן ומוגן, יש לו כוח להתגבר ולדחות ממנו את היסורין והצרות. הנה כך אמרו חכמים (מנחות כ"ט) על הפסוק "בטחו בד' עדי עד כי בי-ה ד' צור עולמים" (ישעיה כ"ו): "כל התולה בטחונו בהקב"ה - הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא". משמעות הדברים היא, שכל אדם צריך לבטוח בהקב"ה, גם מי שלכאורה מזלו רע, אל לו ליפול ביאוש ולחשוב שכך נקבע גורלו, וכי אין לו כביכול מה לעשות נגד זה, אלא עליו לבטוח בד' כי הוא בורא העולמות, העולם הזה והעולם הבא; הוא שולט בהם, הוא בוראם, כמו שנאמר: "כי בי-ה ד' צור עולמים". העולמות נבראו באותיות אלו: באות יו"ד נברא העולם הבא, ובאות ה"א נברא העולם הזה. ומי ששם בטחונו בד' בורא העולמים, אפילו אם יש לו כביכול מזל רע בעולם, הקב"ה, שהוא מעל המזלות ומכוון המזלות, מחסה הוא לבוטחים בו, מגן עליהם ומשנה את מזלם לטובה.
זו גדולתה של מדת הביטחון בד', שהיא מגינה על האדם מהכול. גם אם האדם לא ראוי לטובה, ומצד הדין לא מגיע לו שיהיה לו טוב, בכל זאת, אם הוא בוטח בד', נמשך אליו טוב לפנים משורת הדין, מצד החסד האלוקי, ועל זה נאמר - "והבוטח בד' חסד יסובבנו" (תהלים ל"ב). זו הייתה מידתו של הלל הזקן, שעליו נאמר (תהלים קי"ב) "משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטֻח בד'" (ברכות ס'); כיון שהיה בטוח בד', לא היה ירא משמועה רעה. נכון לבו בטוח בד'.
ההסטוריה של העולם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז חשוון תשע"א
בעקבתא דמשיחא האמת נעדרת
גליון 216
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | טבת תשע"א
ללמוד ממידותיו של אברהם אבינו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז חשוון תשס"ח
השיניים של עוג מלך הבשן
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד תמוז תשס"ט
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
שופר
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
סוכת עראי דיגיטלית
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
כל ההתחלות קשות
איך לא להישאר בין המצרים?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"

הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב

תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
המלך הקדוש, המלך המשפט
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ד

המַהְלְכִים או הָעֹמְדִים?
הרב יוסף כרמל | תשרי תשפ"ד

דין העוסקים בפעילות ביטחונית ביום-הכיפורים
רבנים שונים | תשרי תשפ"ד
