בית המדרש

  • ספריה
  • כא - לא שכחנו ולא סלחנו
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן גרציה

undefined
11 דק' קריאה
להתחבר למקור החיים דרך ארץ החיים
זכות וחובה גדולה היא לעסוק ולהאיר את ערכה של ארץ חיינו, ארץ-ישראל השלמה נחלת ד' נחלת אבותינו הנצחית, ובמיוחד בתקופתנו הגדולה והנוראה והמסובכת שבה אנו זוכים לחיות בחסדי השי"ת, כאשר חלקים מארץ-חיינו ניתנים לאויבים רח"ל, וישנן מחשבות זדון של היד המחומשת בהפקרות [ועיין בדברי מרן הרב זצ"ל באגרות הראי"ה ח"א עמ' קפב'] לתת ח"ו חלקים נוספים מארץ-חיינו ארץ-ישראל – והיא לא תצלח!
חז"ל מלמדים אותנו:
"אמר רבי יוחנן, [זהו] דאמר קרא [שאומר הכתוב]: 'כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ד', כי נדחה קראו לך, ציון היא דֹרש אין לה' (ירמיהו ל' יז') – 'דורש אין לה' מכלל דבעיא [מכאן שצריכה] דרישה ." (סוכה מא.)

וכן מובא בדברי מרן הרב זצ"ל: " יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם, בא רק מפני שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה." (אגרות הראיה ח"א עמ' קיב').

זאת ניתן ללמוד מפרשננו הגדול רש"י, המביא בתחילת פירושו לתורה את דברי חז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ": "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ'החודש הזה לכם', שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים' [וכדברי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל: "שלא נאמר 'כח מעשיו הגיד לעמים' כי אם'כח מעשיו הגיד לעמו' , שאם אך ישראל יודעים ומכירים את כח מעשיו , כבר מסתתמות טענותיהם של העמים..." (מי מרום חלק ה' עמ' ו')] שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא , הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ". – ורק לאחר מכן מפרש רש"י את כל פסוקי התורה.
ללמדנו, שבראשית ברא הקב"ה את כל הארץ, ולנו נתן את הארץ בה"א הידיעה – שהיא ארץ חיינו נחלת אבותינו הנצחית נחלת ד' ארץ-ישראל השלמה, והיא הבסיס לכל , כפי שמבאר מרן הרב זצ"ל: "... ארץ ישראל ודאי תשאר ותהיה הבסיס לכל ". (אגרות הראי"ה ח"א עמ' קעח'.)

הארץ – היא ארץ החיים העליונה, וכפי שמבואר בזוה"ק (ח"א דף קצג' ע"א): "אית ארץ חיים לעילא והאי איהו ארץ ישראל ". על מנת להתחבר לקב"ה שהוא מקור החיים , יש להתחבר לארץ החיים , על-פי תורת החיים שקבלנוה בסיני מפי הגבורה לכל כלליה ופרטיה, וכבקשת והודעת דוד מלך ישראל החי והקיים: "זעקתי אליך ד', אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים " (תהלים קמב' ו'). [וכפי שמבאר שם הרד"ק את המילים "חלקי בארץ החיים" – "עוד תהיה חלקי בארץ ישראל שאני בורח אליה", וכמבואר בתלמוד הירושלמי על הפסוק "אתהלך לפני ד' בארצות החיים" (שם קטז' ט'), שארץ-ישראל נקראת "ארצות החיים" כי היא "ארץ שמתיה חיין תחילה לימות המשיח" (כלאיים פ"ט ה"ג).]

להוציא את מצרים מתוכנו
וכן מלמדנו גדול העולם המהר"ל מפראג:
"...חמש מעלות אמצעיות שהם התעלות ישראל , לאחר חמש אמצעיות, זכר חמש מעלות קדושות שעל ידם הדבוק עם השם יתברך, ויותר מזה שנתן התורה הוא דבוק יותר, ויותר מזה [מהדבקות בתורה] שהכניסם לארץ ישראל , כי הארץ הזאת , היא לחלקו של השם יתברך , וכמו שאמרו ז"ל: 'כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה'. [וחוזר ומדגיש] וזהו הדבוק יותר . ויותר [לאחר הדבקות בארץ ישראל] שבנה להם בית הבחירה, והשם שוכן איתם לגמרי." (גבורות ד' פרק נט' בסופו)

וכן מלמדנו רבי יצחק ערמאה (בפרשת שלח): " ומיאוס [ומאיסת] הארץ ... הוא הענין אשר עמד עלינו לכלותנו בכל הדורות, ובעבורו גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו והיינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו, ואין שום מבוא [דרך] לשוב אל שלימותנו , כי אם בשובה [של ארץ ישראל] אלינו ." [על ידי כך שאנחנו נשוב אליה ונתיישב בה. ואין הכוונה רק בצורה מעשית, אלא ודאי גם בצורה הרוחנית, שכשם שיצאנו ממצרים כך יש חובה גם להוציא את מצרים מתוכנו. וכן מבאר הגרי"מ חרל"פ זצ"ל: "הגלות היותר נוראה, היא שישנם אנשים היושבים בה ואינם שבים אליה באמת, והיא הגלות הנוראה מכל."]
וכן כותב השפת אמת (פרשת בלק שנת תרמ"ח ד"ה "במדרש" השני): "...וארץ ישראל אשר הנחיל השי"ת לאבותינו ולנו, אינו במקרה, רק כשברא העולם והיה יסוד העולם ארץ ישראל ובהמ"ק, כמו כן בני ישראל יסוד הנפשות, וכל הציור של ארץ ישראל ובית המקדש הוא מכוון לציור של בני ישראל... ולכל גרגורי [גרגיר] עפר מארץ ישראל מיוחדים נפשות פרטיות מישראל."
וכן מלמדנו מרן הרב זצ"ל:
"אחים יקרים, הכואבים את כאב עמנו בכל מלוא נשמתם את הריסותיו ואת צרותיו ואת עלבונותיו הנוראים, היודעים ברור ששום רפואה ושום הקלה של המצב המחריד של הכלל כולו לא תתכן שתבוא זולת על-ידי תשובה אל ערש ילדותנו ארץ הקדושה , לבנותה ולהבנות בה! " ("תוספות התשובה" שבסוף אורות התשובה במהדורת אור עציון עמ' קנג', אוצרות הראי"ה במהדורת תשס"ב ח"ב עמ' 22.)

הארץ אינה תלויה במצוות
כל תרי"ג מצוות לפרטיהן תלויות בארץ, וכפי שמבאר מרן הרב זצ"ל:
"היחש הגדול של כל המצות כולם אל ארץ ישראל, מביא אותנו אל הדעה האמיתית, שהנשמה הפנימית של כל המצות כולם , אפילו של אותן שאינן תלויות בארץ, היא תלויה גם היא באמת בארץ , ומאוירה המחיה נשמות הֵנָה יונקות מרחוק כפי היכולת, לצורך העמדת חיותם גם בחו"ל... הרי היא יסוד הכל וקיום כל [הכל]... וכאשר כללות התורה והמצות תלוים בקדושת הארץ, ע"כ אגב מצות התלויות בארץ שבהם מתגלה כח הקדושה האלקית העליונה של חיי האומה היסודיים – הקרקע הרוחנית , שאגבם יש לנו תפיסה וקנין בכל המצות כולן, גם באותן שהן חובת הגוף ונוהגות בפועל גם בחו"ל." (עץ הדר עמ' ד'-ה')

וכן היה מבהיר מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל: "המצוות תלויות בארץ, אבל הארץ איננה תלויה במצוות".
ובמקום נוסף מבאר לנו מרן הרב זצ"ל:
"בעת הזאת, הננו כולנו קרואים לעבודה, כל אחד ממנו צריך ליתן יד לבנין האומה ולהחזקת מלחמתה הפנימית והחיצונה. ועיקר הכל : [מבהיר מרן הרב זצ"ל, יש לחדור אל] התוך הנשגב שבאהבת ציון [ולדעת] איך לשגב את בנין הארץ שהיא הבסיס לכל אור החיים לנו ולכל . [ממשיך מרן הרב זצ"ל לעודד ולחזק, כנגד הממעטים בערך הפעולה למען קיום מצוות העשה של יישוב ארץ-ישראל, ואומר:] שלא להתבהל מפני הרבים הנסוגים מזה ומזה [מן המשכילים ומן המחזיקים בשיטה הגלותית המתקראים "חרדים", ובימינו נתוספו עליהם המחשיבים את ה"ממשלה" וה"דמוקרטיה" וה"עם" לחשובים יותר מדבר ד' חלילה, וגורמים להחליש ולרפות ידיים וטוענים שההתנחלות הינה דבר פרטי חלילה] מהקשר הגדול לישראל וארצו . [ומבהיר את הקשר של ישראל לארץ-ישראל:] שכל צפיה וישועה וכל קדושה ואמונה וכל דחיית דופי וכפירה [קרוב לבבות פנים אל פנים, רק ] בצירופה יצלחו ." (אגרות הראי"ה ח"א עמ' רלג')

וכן מלמדנו הגרי"מ חרל"פ זצ"ל:
"… הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל , ומבלעדי ההתאחזות בה , אין שום השפעה של קדושה בעולם." (מי מרום חלק ו' עמ' קצו') "ארץ ישראל היא עצמיות החיים , היא למעלה מבחינת עץ החיים... עץ החיים היה עולה מגן עדן לארץ ישראל והיה מתעלה מבחינת עצמיות החיים הם חיי האצילות." (שם עמ' רלד')

וכפי שמבאר האדמו"ר מסלונים בספר נתיבות שלום (פרשת שלח עמ' סז'): "ארץ ישראל היא מקור הקדושה ... 'מלאה הארץ קניניך'... ארץ ישראל היא מקור הטוב ."

ובהבחנות בין שלושת הערכים, ארץ-ישראל, עם ישראל ותורת ישראל, מבארים לנו חז"ל, שארץ-ישראל היא הבסיס וממנה יש חיים וקיום לעם ישראל וממנה ובה יש התגלות וקיום לתורה.
וכך היה מלמד ומבאר מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל, בהביאו את הגמרא במסכת חגיגה (דף ה:) האומרת: "כיון שגלו ישראל ממקומן – אין לך ביטול תורה גדול מזה". ויש לשאול, הרי יש ישיבות רבות בחו"ל, ואיך ניתן לומר שלמודם הוא ביטול תורה? והתשובה היא, אמנם לומדים שם תורה, אך כל יניקת חייה של התורה בחו"ל הוא מארץ-ישראל, ואם הם מנותקים ממנה – הרי אין לך ביטול תורה גדול מזה.
וכן היה מביא את דברי הרמב"ם, בספר המצוות (מ"ע קנג'), המבאר כי מצוות העשה של קידוש החודש ניתנת להיעשות אך ורק בארץ-ישראל, ומוסיף ואומר (בתרגום מוהר"ר הרב יוסף קאפח זצ"ל): "והנני מוסיף לך בו באור, אלו הנחנו למשל, שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל – [מייד מסייג הרמב"ם את דבריו, ומבהיר ששאלתו היא רק היפותטית, מכיוון ש]חלילה לא-ל מלעשות זאת, לפי שכבר הבטיח שלא ימחה ולא ישרש את שארית האומה לגמרי ." ויש לשאול, הרי יש מיליוני יהודים בחו"ל, ואיך ניתן לומר שאם אין יהודים בארץ-ישראל, האומה איננה קיימת חלילה? התשובה היא: אמנם יהודים נמצאים בחו"ל, אך כל קיומה של האומה הישראלית היא רק מתוך החבור לארץ-ישראל , של הכלל ושל הפרטים. לו יצויר שיהיה מצב, שלא יהיו יהודים בארץ-ישראל – הרי האומה הישראלית איננה קיימת חלילה.
והמקור לדברי הרמב"ם בדברי חז"ל במסכת הוריות (דף ג.): "אמר רב אסי: ובהוראה [שהורו בי"ד הוראה מוטעית, ועשו רוב הקהל על פיהם] הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל [ואלה שבחו"ל אינם נחשבים כחלק מן המנין], שנאמר (מלכים א' ח' סה'): 'ויעש שלמה בעת ההיא [בעת חנוכת בית המקדש] את החג, וכל ישראל עמו , קהל גדול, מלבוא חמת עד נחל מצרים, לפני ד' אלקינו, שבעת ימים ושבעת ימים, ארבעה עשר יום.' – מכדי כתיב [והרי כתוב]: ' וכל ישראל עמו קהל גדול' – [והכתוב:] 'מלבוא חמת עד נחל מצרים', למה לי [מדוע נצרך להכתב]? [משיבה הגמרא:] הני הוא דאקרי [אלה – יושבי א"י – הם שנקראים] קהל , אבל הנך לא איקרי [אבל ההם – יושבי חו"ל – אינם נקראים] קהל."
וכמובא בזוהר הקדוש על הפסוק: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ " (דברי הימים א' י"ז כ"א): "ודאי בארץ הם גוי אחד – עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו" (אמור דף צג' ע"ב).
וכפי שביאר מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל בשיעוריו: "העם האלהי הזה [עם ישראל], מין בני אדם המיוחדים האלה, מופיע בצורה ממשית בעולם הזה. מובן מאליו שלכל עם בעולם הזה שייכת ארץ. לכן בד בבד עם 'כי יעקב בחר לו י-ה' (תהלים קלה' ד'), מוכרח להיות 'כי בחר ד' בציון' (תהלים קלב' יג'). קדושת הארץ מתאימה לקדושת העם. המציאות הקדושתית של הארץ היא נצחית, ושייכת לענין הופעת ד' בדורות עולם בנצח ישראל . 'אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל' (מלכים ב' ה' טו'). יש לתפוס באחדותיות את מעשה ד' התמים ואת העובדה האלהית בכדור הארץ ובעם ישראל. עם ישראל וארץ ישראל הם מציאות אחת, שלמות אחת. רבונו של עולם ברא את העולם ויצר עם אלהי מיוחד, 'עם זו יצרתי לי' (ישעיהו מג' כא'), שיש לו מציאות על פני כדור הארץ, לכן מובן מאליו שיש לו חלק מיוחד מכדור הארץ. ולחלק זה יש קדושה מיוחדת, עד כדי כך ש'אוירא דארץ ישראל מחכים' (ב"ב קנח' ע"ב)... בורא עולם הוא בורא ימות עולם ושנות דור ודור הוא בורא את ההיסתוריה, לכן הכרחי שתהיה שייכות בין עם ישראל לארץ ישראל, כ'קדירה וכסויה', כדברי חז"ל [בבראשית רבה פ"א פט"ו: "שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה"].
האם קדושת העם קודמת או קדושת הארץ קודמת?
במובן אלהי, קדושת הקרקע – קדושת ארץ ישראל וקדושת ציון וירושלים – קודמת , ועל גביה מופיעה קדושת ישראל... כשמתבוננים ב'יהי כבוד', רואים שאין זה סתם אוסף בלי סדר. יש בו שני חלקים: החלק הראשון הוא אוניברסלי קוסמולוגי כללי – 'יהי כבוד ד' לעולם, ישמח ד' במעשיו' (תהלים ק"ד ל"א)... החלק השני הוא לאומי, מיוחד לנו. מוזכרות בו ציון וירושלים, בחירת ארץ-ישראל ובחירת עם ישראל: 'כי בחר ד' בציון אוה למושב לו' (תהלים קל"ב י"ג), 'כי יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו' (תהלים קל"ה ד'). ואחרי שתי הבחירות האמתיות האלה של רבונו של עולם, יש פסוק שלישי הכולל את שתיהן גם יחד: 'כי לא יטוש ד' עמו ונחלתו לא יעזב' (תהלים צ"ד י"ד). נפגשים כאן בשתי הבחירות: בחירת העם ובחירת הארץ. כשם שבחירת העם היא אלהית... כך בחירת הארץ הזאת היא אלהית. אבל בסידור הפסוקים... בחירת הארץ קודמת לבחירת העם ... בחירת הארץ ובחירת העם, הן אחדות אלהית שלמה השייכת לבורא עולם ובורא ההיסתוריה. הן ענין חיוני אחד שלם... קודם מופיע היסוד העיקרי של הארץ הזאת והקרקע האלהית הזאת , ואחר כך מתברר ענין עם ד' בנחלתו, כקדירה וכסויה, כמו שנמצא במדרש [המובא לעיל]." (שיחות הרב צביהודה במדבר עמ' 154, 156, 159, 160).

הלב הוא הארץ
וכן הדיבור הראשון של בורא העולם אל אבות האומה, הוא בעניין ארץ-חיינו ארץ-ישראל, המגלה את ערכה העליון הראשוני היסודי והבסיסי:
אל אברהם אבינו : "ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
אל יצחק אבינו : "...וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה, וירא אליו ד', ויאמר: אל תרד מצרימה, שכן בארץ אשר אמר אליך. גור בארץ הזאת , ו[אז] אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך."
אל יעקב אבינו : "והנה ד' נצב עליו ויאמר: אני ד' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך." [וגם עיקר ההבטחה שבאה בעקבות גילוי זה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך".]
וכן הציווי הראשון של השי"ת אל מקבל התורה משה רבנו ומשרתו יהושע בן נון אשר לא ימוש מתוך האוהל, הוא בעניין ארץ-ישראל.
אל משה רבנו : "ויאמר ד': ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו, כי ידעתי את מכאביו. וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלתו מן הארץ ההיא, אל ארץ טובה ורחבה , אל ארץ זבת חלב ודבש , אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי."
אל יהושע בן נון: "ויאמר ד' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר: משה עבדי מת, ועתה קום עבר את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה, אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל . כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו, לכם נתתיו, כאשר דברתי אל משה. מהמדבר והלבנון הזה, ועד הנהר הגדול נהר פרת, כל ארץ החתים, ועד הים הגדול מבוא השמש, יהיה גבולכם."
דבר זה מסכם רבנו בחיי בארבע מילים:
"... כי הלב הוא הארץ ..." (ויקרא כו' ו' ד"ה "ונתתי שלום בארץ").
וכפי שמלמדים אותנו חז"ל: " כל הארצות מתמצית ארץ ישראל הן שותות " (תענית י.).

ומתוך מעלתה של ארץ-ישראל, למעלת המצוה ליישב אותה, אשר עליה למדונו חז"ל: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות." (תוספתא דע"ז פ"ה ה"ב, בספרי על דברים פיסקא נג')
ומבהיר לנו אביהם של ישראל הרמב"ן ז"ל (בהוספותיו לסה"מ מ"ע ד'):
"שנצטוינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה ... א"כ היא מצות עשה לדורות מתחייב בה כל אחד ממנו ..."
וכן מבהיר האוה"ח הק', כי "ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה ". (דברים ל' כ' ד"ה "ואומרו לשבת") [והיא איננה מצוה פרטית, להוציא מלבם של הטוענים שההתנחלות היא פרט חלילה, וכהבהרת מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל, שמצות ישוב א"י היא " יסוד ושורש לכל התורה כולה " (גאולת אור הצב"י עמ' 256).]
ועל כן מבהירים לנו חז"ל (גיטין ח:): "כותבים עליו [על קניית שדה בארץ-ישראל] אונו [שטר מכירה] ואפילו בשבת".
וכן פוסק הרמב"ם להלכה (הל' שבת פ"ו הי"א): " הלוקח בית בארץ ישראל מן הנכרי, מותר לו לומר לנכרי לכתוב לו שטר בשבת, שאמירה לנכרי בשבת אסורה מדבריהם ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו בדבר הזה."
וכן פוסק השו"ע להלכה (או"ח סי' שו' סעיף לא'): "מותר לקנות בית בארץ ישראל מן הגוי בשבת, וחותם ומעלה בערכאות." ומבאר הרמ"א שהכונה לערכאות "שלהם [של הגוים] בכתב שלהם [של הגוים]". ומבאר טעם הדין, "דאינו אסור [לכתוב שטר בכתב גויים ובערכאות גויים] רק מדרבנן, ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו."
עניין זה מבארו הרמב"ן בחידושיו (שבת קל.): "...הלוקח בארץ ישראל בית כותבין עליו אונו אפילו בשבת... דהתם מצוה ותועלת לכל ישראל היא שלא תחרב ארץ הקדושה ..."
וכן מבאר הריב"ש (שו"ת הריב"ש סי' קא'): " הקונה שדה מן הנכרי [בארץ ישראל], היא מצוה גדולה מן העליה [לארץ ישראל], כי העליה היא מצוה לשעתה ולעצמו לבד, אבל ישוב ארץ ישראל , אינה מצוה לשעתה, אלא מצוה המתקיימת לעולם היא, ומצוה ותועלת היא לכל ישראל, שלא תשתקע ארץ הקדושה ביד טמאים. " [וכפי שמבהיר הרה"ג עובדיה הדאיה: " ויש איסור לא תחנם אפי' בזמן שהיא בחרבנה תחת שלטון זרים, מכ"ש [ – מכל שכן] עתה שזיכנו ד' להחזיר אותה לבעליה ודאי שאין לנו להוציאה מתחת ידינו... ואין לנו להיות כפויי טובה אשר עשה לנו, ונבגוד בטובה ובמתנה אשר חננו לנו... עתה אחרי הכיבוש נפדתה מיד העשוקה הסט"א , ונכנסה לגבול הקדושה ... ואם ח"ו נחזיר אפי' שעל כל דהוא הרי בזה אנו נותנים הרב שליטה לקלי' [– לקליפות] ולסט"א ... אז תוסיף להתפשט שעל אחרי שעל, ותכבוש כל הקדושה ח"ו." (שו"ת ישכיל עבדי ח"ח או"ח סי' מג')]

ארץ ישראל היא היסוד לכל הופעת מציאות וקיום החיים שלנו כאן, ולא לחינם ביקש משה רבנו והתחנן חמש מאות וחמש עשרה תפילות, כמניין ואתחנן, להיכנס לארץ, ובסופו של דבר נתן לו הקב"ה לראות את כל הארץ, אשר בעזרתו יתברך יזכנו לראות וליישב את כולה, כל ארץ חיינו נחלת ד' נחלת אבותינו הנצחית ארץ-ישראל השלמה ולזכות לגאולה השלמה ברחמים במהרה בימינו אמן.
ובתפילה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il