ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
מספר פעמים כתבתי שלמרבה הצער, בעקבות רשלנות פושעת של משגיחים, מי שרוצה להיות בטוח שהוא מקבל אוכל כשר במסעדה צריך לאכול במקומות שיש להם כשרות למהדרין. הסיבה לכך היא שחלק מהרבנים והמשגיחים, מתוך עמדה שרווחת במגזר החרדי, חושבים כי מי שאוכל במקומות שיש להם השגחה רגילה, בעצם אינו מקפיד על כשרות, ולכן אין על אותם מקומות פיקוח ראוי. במיוחד הדברים אמורים לגבי מסעדות בשריות. בעקבות הדברים קיבלתי כמה תגובות, ואת החשובה והמועילה שבהן אביא לפניכם.
מכתב חשוב בנושא הכשרות
מי שבכל זאת רוצה לאכול במקומות שיש להם השגחה רגילה, צריך לכל הפחות לבדוק באופן יסודי את תעודת הכשרות שאכן היא בתוקף, ולבקש לדבר עם המשגיח. אם המשגיח לא נמצא במקום יש לדבר עמו בטלפון, ולשאול אותו אם אפשר להיות בטוחים שהאוכל כשר. גם אם המשגיח חלש, מן הסתם אינו רשע, ולכן סביר שלא ישקר
רביבים (810)
הרב אליעזר מלמד
233 - מדריכות, מפקדות וקדושת המחנה
234 - תעודת כשרות אמיתית
235 - על הלחם ועל הלחימה
טען עוד
לפני זמן מה הרב נשאל וכתב על הכשרויות השונות. חשבתי שכדאי לפרסם דבר שראיתי אישית, והוא נוגע מאוד לעניין הכשרויות, ובפרט לעניין כשרות למהדרין וכשרות רגילה.
בקיץ שעבר עבדתי במשך מספר ימים במסעדה בעמק רפאים בירושלים. למסעדה יש הכשר רגיל של רבנות ירושלים וגם הכשר "למהדרין מן המהדרין גלאט-בית יוסף" של בד"ץ בשם 'נזר ההידור'. בעל המסעדה, בחור חילוני, הסביר לי ולחבריו, שכדי להרחיב את מעגל הלקוחות העלה את רמת הכשרות מכשרות רגילה למהדרין של בד"ץ 'נזר ההידור', אבל לא לקח את ה'מהדרין' של רבנות ירושלים כי זה "לא משתלם כלכלית", מכיוון שהדרישות שלהם גבוהות מדי.
בימים שעבדתי במסעדה יצא לי לפגוש כמה פעמים את המשגיח של הרבנות ירושלים. הוא היה מגיע תמיד אחר הצהרים, כך שהעובדים ומנהל המסעדה ידעו שדברים בעייתיים עושים בבוקר כדי שלא יהיו בעיות. המשגיח היה מגיע, בודק את ארגזי הירקות (הוא טען שיש לו שיטה לדעת אם הם מעושרים או לא), נשאר קצת להסתכל מה עושים והולך. הפועלים במטבח היו חביבים אליו, קצת הסתלבטו איתו וידעו להציע לו את הקינוחים האהובים עליו. בדרך כלל הוא לא נמנע מלבקש ולאכול את הקינוח הספציפי שרצה. כששוחחתי איתו הוא אמר בפרוש ובלי בושה שהוא בודאי שאינו אוכל במסעדה (הקינוח היה דבר קנוי מתוך אריזה), וציין בפניי את ההכשרים הטובים שאפשר לסמוך עליהם (מתוכם הוא אוכל רק הכשרים חרדיים, מדין "אל תטוש תורת אמך").
שוחחתי איתו גם על עניין בישולי עכו"ם, והוא אמר בפשטות שהוא דרש שהבעלים ידליקו בבוקר את האש ולא הפועלים הערבים (אין אפילו יהודי אחד שעובד במטבח בבישול עצמו, רק במלצרות), ובמשך היום יעבירו מאש לאש. כמובן שהדבר לא מתבצע כך. הערבים בפרוש אמרו לי: "מה?! ברור שאנחנו מדליקים את האש בבוקר."
במשך הימים שהייתי שם ראיתי שהשתמשו בבשר מיובא מחו"ל שנכתב עליו בפתק שהוא כשר גלאט בית יוסף, אך לא היתה עליו חותמת של אף רב או גוף כשרות כלשהוא. לגבי הבשר הזה, הבעלים הזהיר את הערבי שיגמור להכין אותו מהר ויזרוק את העטיפות, כדי שלא יהיו בעיות עם המשגיח.
החמור ביותר היה שאת הכבד כלל לא צלו, אלא לפעמים טיגנו במחבת, ולפעמים אפו בתנור עם שמן, בצל, תבלינים וכדו'. כשאמרתי למשגיח שלא צולים את הכבד, הוא שוב אמר לי: "אני אגיד להם על זה, אמרתי להם כבר כמה פעמים אך אני אגיד להם שוב. טוב שאמרת לי. את יכולה לעזור לי בזמן שאת פה." באחת הפעמים הוא אמר לי "מה אני יכול לעשות, אני עושה מה שאני יכול", וגם: "הם יודעים שבסך-הכול אני אדם נח, אבל אני גם יודע לזרוק להם דברים לפח ולא לוותר כשצריך". למותר לציין שאני לא ראיתי שום פעולה אמיתית מצידו. התרעה מילולית היא חסרת משמעות במקרה שאין בצוות אף אדם ירא שמיים שאכפת לו מכשרות. כמובן שעל ניפוי קמח בכלל לא היה מה לדבר.
חשוב לציין שבמשך הימים שהייתי במסעדה לא ראיתי אפילו פעם אחת את המשגיח של בד"ץ 'נזר ההידור', וגם חברים נוספים שלי שעבדו במסעדה בזמנים אחרים לא ראו אותו.
ממה שראיתי ושוחחתי עם אנשים, מסתבר שהמסעדה נחשבת איכותית ודתיים רבים נהנים לאכול בה. חלקם סומכים בפשטות על הכשר הרבנות, וחלקם שמחו לראות שלמסעדה יש הכשר 'מהדרין' וסמכו עליו.
המסקנה שלי מכל הסיפור היא שבמצב הנוכחי אם אני רוצה לאכול כשר אין ברירה אלא לסמוך רק על הכשרי 'מהדרין' מוכרים וידועים.
הבד"צים הבעייתיים
בעקבות המכתב דיברתי עם הרב רפי יוחאי מהרבנות הראשית, מנהל היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, והוא אמר: "בד"ץ 'נזר ההידור' אינו מוסמך להעניק תעודות הכשר מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל. בביקורות שנערכו על ידי מפקחי הרבנות הראשית לישראל נמצאה רמת הכשרות שלו ירודה, ואינה מתאימה בשום אופן לציפיות הקהל מכשרות המתיימרת להיות מהדרין". וכן המצב בעוד בד"צים כדוגמת 'כתר הכשרות', 'נחלת יצחק' (ע"ש הרב כדורי), 'תפארת ירושלים', 'חומת הכשרות', 'משמר הקודש - שמן המשחה' וכן 'מור ולבונה' בצפון.
יש לציין שגם כאשר הבד"ץ נשען על רב מוכר ומוערך, לא תמיד אותו רב מעורב בענייני הכשרות, כי תחום זה דורש ניסיון והבנה מיוחדת.
ההבדלים בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין
כאן המקום להסביר את ההבדל בין כשרות רגילה לכשרות 'מהדרין' של הרבנויות המקומיות. בכשרות 'מהדרין' צריך המשגיח להיות נוכח כמעט בכל שעות העבודה, וכן המוצרים צריכים להיות תחת פיקוח מלא, וכשרותם על פי רוב ככל הפוסקים. לשם כך בעל המסעדה צריך לשלם משכורת מלאה, כדי להחזיק משגיחים שילוו את המסעדה בעבודתה במשך רוב שעות היום. מדובר בהשקעה של בין חמשת אלפים לעשרת אלפים שקל לחודש.
אולם יש מקומות שאינם יכולים או מוכנים להשקיע סכום גבוה כל כך, אבל בכל זאת רוצים תעודת כשרות. כדי לשמור בהם על רמת כשרות בסיסית, הרבנות ממנה משגיח שאמור להגיע למסעדה בשעות לא צפויות, כדי שיוכל לפקח על מוצרי המזון שמגיעים למסעדה ועל דרך הכנתם. אם המשגיח מגיע בשעה קבועה בכל יום, הוא אינו ממלא את תפקידו. וכמובן שאם ידוע לו על דבר שנעשה שלא כשורה והוא מסתפק בנזיפה, הוא אינו ממלא את תפקידו.
יש לציין כי הבד"צים החדשים גובים סכומים פעוטים עבור תעודה מפוארת של 'מהדרין מן המהדרין', וכך מסעדות שאינן מוכנות להשקיע בכשרות זוכות בתעודה מהודרת ללא שום כיסוי.
כיצד ינהג המסתפק בכשרות רגילה
לצערנו יש לא מעט משגיחים שמסיבות שונות אין בידם כוח לבצע את תפקידם כראוי. לכן הרוצה להיות בטוח שהוא אוכל כשר, נכון שיאכל רק במקומות שיש להם כשרות 'מהדרין' מרבנות או בד"ץ אמינים.
ומי שלמרות זאת רוצה לאכול במקומות שיש להם השגחה רגילה, צריך לכל הפחות לבדוק באופן יסודי את תעודת הכשרות שאכן היא בתוקף, ולבקש לדבר עם המשגיח. אם המשגיח לא נמצא במקום יש לדבר עמו בטלפון, ולשאול אותו אם אפשר להיות בטוחים שהאוכל כשר. גם אם המשגיח חלש, מן הסתם אינו רשע, ולכן סביר שלא ישקר. ואם הכשרות אינה ראויה, הוא כנראה יאמר משהוא בסגנון: "אם אתה מקפיד על כשרות, עדיף שלא תאכל שם", או שיגמגם תשובה אחרת שהשואל הנבון צריך להסיק ממנה שהמקום אינו מושגח כראוי. רק אם התשובה ברורה כשמש בצהרים, אפשר לאכול. יש להיזהר מטעות. המשגיח עלול לשאול: אתה אוכל 'גלאט'? ואם העונה ישיב שאינו מקפיד, הוא עלול לענות לו: אז מותר לך לאכול שם. וזאת משום שהמשגיח חושב שכל מי שאינו מקפיד על 'גלאט' אינו מקפיד על כשרות. ולכן השואל צריך להתעקש ולהסביר: אני לא מקפיד על 'גלאט' אבל מאוד מקפיד לאכול כשר.
המצוות הרבות הקשורות לאכילת בשר
כידוע, ככל שאנו עוסקים בדבר שהוא חשוב וחיוני יותר, כך ניתן יותר להתעלות על ידו או חס ושלום ליפול. וכדי שנתרומם ולא ניפול, נתנה לנו התורה מצוות להדריכנו. וככל שמדובר בדבר יותר חשוב, כך יש לגביו יותר מצוות. לכן למשל, מצוות רבות מלוות את חיי הנישואין ואת עבודת בית המקדש. וכך גם ביחס למזון שמקיים את האדם.
גם אכילת הבשר מלווה במצוות רבות. ראשית, רוב בעלי החיים טמאים ואסורים לאכילה. וגם כשמדובר בבהמה או חיה טהורה, הרי שצריך לשחוט אותה כהלכה. ואם זו חיה, צריך לכסות את דמה. לאחר מכן צריך להוציא את החלב והגידים האסורים באכילה. גם את הדם צריך להוציא, שגם הוא אסור באכילה. אח"כ צריך להיזהר מעירוב בשר וחלב.
ומעניין שלגבי בשר יש בעיקר איסורים, ואילו לגבי הכנת לחם, שעשר מצוות מלוות אותו, ישנן בעיקר מצוות עשה - לתת מתנות לכוהנים ולעניים. זה רומז לכך שבאכילת בשר יש צד של בדיעבד, ולכן התורה ליוותה אותו באיסורים רבים, ואילו אכילת לחם היא לכתחילה, והתורה מלווה אותו במצוות רבות.
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לקום מהתחתית של התחתית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
טעינה למחשבה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.
אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.
תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א התכונה העליונה
דרך הקודש יג - טו
יש סוגים שונים של צמאון לה' - צמאון שכלי, דמיוני, רגשי או לימודי. צריך לדעת להבחין ביניהם. לצדיקים יש תכונה עליונה, שנוה מהמון העם. ולכן הם נדרשים לתשוקה תמידית לקודש. בעלי נשמה שירית צריכים לדעת את תכונתם ואת המזון הרוחני שלהם. הם צריכים לדעת לממש את יסוד ההתלהבות שלהם בעניינים רוחניים.
מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.
מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.
אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".
"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.
