ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הקדושים ממרכז הרב
בעניינו של עמלק מנו מוני המצוות שלוש מצוות: א. זכור את אשר עשה לך עמלק. ב. לא תשכח. ג. מחיית עמלק. בנוסף - קריאת פרשת זכור חשובה כל כך, עד שיש בין רבותינו הראשונים (התוספות והרא"ש) שסבורים שקריאת פרשת זכור מתוך הספר היא מהתורה, וכך פוסק מרן המחבר בהלכות מגילה (סימן תרפ"ה סעיף ז'), אמנם שיטת הרמב"ם היא שמהתורה יש חיוב לזכור בפה אך הקריאה מתוך הספר היא רק חיוב מדרבנן.
כאן יש מקום לשאול - מה החרדה הגדולה הזו לעניינו של עמלק, עד שתורתנו הקדושה ציוותה שלוש מצוות ביחס אליו, בעוד שיש עמים שהרעו והתנכלו לעם ישראל ולגבם אין ציווי חמור כל כך כמו "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים"?
התשובה לכך היא - שעמלק בא וערך מלחמה עם ישראל סמוך ליציאתם ממצרים, ללא שום סיבה הגיונית המקובלת במלחמות בין עמים, שהרי ישראל לא באו עליו או על ארצו ולא היה להם שום סיג ושיח עמו. עמלק בא רק כדי למנוע את הופעת אורם של ישראל ועלייתם על במוֹתי ההיסטוריה האנושית. עם ישראל אמור לייצג בעולם את האמונה באל אחד, את האהבה, האמת והצדק, ובייחוד את האמונה בשכר ועונש ואת הידיעה שיש תכלית להימצאות האדם עלי אדמות. עמלק התנגד לערכים אלו, ולכן שנא ונלחם בעם שנושא על דגלו אמונות אלו. זהו השורש לציווי האלוקי למחות את עמלק, אין כאן רק התייחסות גנטית אלא זו מלחמה בהשקפה כפרנית זאת שהיא מקור הרשעות בעולם.
ישנם גדולי ישראל שכוללים במצוות מחיית עמלק גם את כל מי שחרת על דגלו את השמדת עם ישראל מעל פני האדמה. בספר משפט המלוכה על הרמב"ם מדייק בדברי הרמב"ם, שכל מי שממשיך את דרכו של עמלק יש לו את אותו הדין הנאמר על עמלק.
אנו חיים בתקופה קשה מאוד. הערבים מכריזים בריש גלי שמטרתם להשמיד את המדינה על יושביה. חשוב שנדע שלא יכול להיות שלום עימם, מפני ששום דבר לא יספק את תאוותם הרצחנית.
עלינו להתחזק באמונתנו, שאנו שבים לארצנו על מנת להקים כאן מדינה שבמרכזה עומדת האמונה באלוקי צבאות ישראל ואשר עתידה להיות לברית עם ולאור גויים. רק כאשר נפרסם מציון את יסודות אמונת ישראל יתרוממו העמים השקועים כיום בבערות, ויבוא שלום וביטחון לתושבי ארצנו. ביחד נתעודד כדי שנזכה לראות את ישועת ה' עלינו בקרוב בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
