ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אהרון נצטווה:
"קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְדֹוָד" (ויקרא ט' ב).
בני ישראל נצטוו:
"קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה" (שם, שם ג).
בכל התורה הביטוי הרגיל והנפוץ הוא "פר בן בקר" (מופיע 22 פעמים בתורה ועוד 6 פעמים בנ"ך) ולכן הביטוי היחידאי "עגל בן בקר" משך את תשומת ליבו של המדרש וז"ל:
"ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת מלמד שאמר לו משה לאהרן אהרן אחי אע"פ שנתרצה המקום לכפר על עונותיך ... שלח דורון לפניך עד שלא תיכנס למקדש שמא ישנאך בביאתך למקדש ושמא תאמר אין צריך כפרה אלא אני, והלא אף ישראל צריכים כפרה שנאמר ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת (ועגל) וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן, אלא אמר להם אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים, ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה, יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים, יבא עגל ויכפר על מעשה עגל"
(ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום).
(ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום).
כלומר, לפני תחילת העבודה במשכן, יש לכפר על שני חטאים. אהרון יביא "עגל בן בקר" לכפר על חטא העגל ובני ישראל יביאו שעיר עזים ועגל לכפר על מכירת יוסף וטבילת כותנתו בדם השעיר ולכפר על חטא העגל. המכנה המשותף של שני חטאים אלה הוא שהעונש עליהם רודף את עם ישראל גם לדורות הבאים.
על חטא העגל נאמר:
"וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" (שמות ל"ב לד) ורש"י מביא בשם המדרש "על עון העגל נאמר שהוא קיים לעולם כמו שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם (שמות לב) כל פקידות הבאות על ישראל יהיה מקצת עון העגל בהם" (ירמיהו ב' כב).
על חטא מכירת יוסף מסופר במדרש:
"ושלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחבריו ואמר להם מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו חייב מיתה, אמר להם אם כן אתם חייבים מיתה, קבלו על עצמכם דין שמים. אמרו לו למה, אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו את יוסף דכתיב וימכרו את יוסף (בראשית ל"ז כ"ח), וכתיב על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים (עמוס ב' ו'), ... ואותו קיסר הרשע היה יודע שמכרוהו בנעלים ואמר להם קבלו עליכם דין שמים. אמרו לו אם אחי יוסף מכרו אחיהם אנו מה פשענו ולמה תהרוג אותנו. אמר להם אם היו אחי יוסף היום בחיים הייתי תופשם ועושה בהם דין, עכשיו שאינם בחיים אעשה בכם דין שאתם שקולים כאחי יוסף במכירתו. אמרו לו תן לנו זמן שלשה ימים עד שנדע אם גזרה זו באה מן השמים נקבל עלינו דין שמים. נתן להם זמן שלשה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות ואלה הן: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ר' עקיבא בן יוסף ור' יהודה בן בבא, ר' חנינא בן תרדיון ור' ישבב הסופר, ר' אלעזר (נ"א ר' יהודה) בן דמא ור' חנינא בן חכינאי, ר' חוצפית המתורגמן ור' אלעזר בן שמוע. אלו הן עשרה הרוגי מלכות שנהרגו על שמכרו את יוסף" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תלט ד"ה כשברא), אנו למדים שעוון זה היה תלוי ועומד עד ימי הכבוש הרומאי.
נשאלת השאלה מה הקשר בין שני החטאים?
מסביר המלבי"ם בפירושו לתחילת הפרשה בדרך הפלפול, כי עם ישראל איננו יכול לצאת זכאי בדין על שני החטאים הללו בגלל טענת "ממה נפשך". אחד התירוצים על מכירת יוסף היה שהאחים טענו "ראינו ברוח הקודש כי ירבעם עתיד לעמוד מזרעו של יוסף והוא יהיה חוטא ומחטיא את עם ישראל בעגלי בית אל ודן" לכן יש מקום להצדיק את מכירת יוסף. אם כך, גם אם טענתם זו תתקבל ויצאו זכאים על חטא מכירת יוסף עדיין יצאו חייבים על חטא העגל. "ממה נפשך"! על שני החטאים כאחד, אינם יכולים לצאת זכאים.
המלבי"ם ממשיך ומפלפל בדרך נוספת. כאשר עמדו לדין על חטא העגל ניסה העם להצטדק ולטעון כי כוונתם הייתה רצויה אף על פי שהתוצאה הייתה נוראה, כשלון בחטא עבודה זרה והגשמה. לדבריהם, יש לבחון כל מעשה לפי הכוונה ולא לפי התוצאה. אם אכן טענתם ה"משפטית" תתקבל, הם ב"צרות" כאשר ידרשו להסביר את מכירת יוסף. על הטענה מדוע מכרתם את יוסף הם תירצו, נכון כוונתנו הייתה נוראה אבל צריך לדון על פי מבחן התוצאה. והרי יוסף שהורד מצרימה, הבטיח את המשך קיום המשפחה בימי הרעב. עכשיו צריך להחליט באיזה כיוון "משפטי" הולכים. "ממה נפשך" על שני החטאים אי אפשר לצאת זכאים.
אנו חוזרים למדרש הראשוני שמסביר לנו מדוע כדי לאפשר את העבודה במשכן, אין ברירה, יש להביא קרבנות שיכפרו גם על מכירת יוסף "בכורו שורו הדר לו" וגם על חטא העגל, עשיית "תבנית שור אוכל עשב".
בינתיים הרווחנו ולמדנו עוד עקרון יסודי ביהדות. החטא הבסיסי של "בן אדם לחברו" - חטא מכירת יוסף, קשור בטבורו לחטא הבסיסי של בן אדם למקום - חטא העגל. אי אפשר להפריד בין הדבקים. יהדות בשלמות כוללת תיקון של שני התחומים.
הבה נתפלל שנזכה לתקן ולשמוע על ידי בנין המקדש את הקב"ה מבשר"סלחתי" .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
