ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
אויבי ישראל מנצלים את רגישותו של עם ישראל בכלל ואת רגישותה של החברה הישראלית בפרט לחיי אנוש, בו בזמן שהם מנסים בכל כוחם ובכל מאודם לפגע דווקא באזרחים שלווים, בנשים ובילדים, בעיקר באמצעות שימוש בנשק תלול מסלול שכמעט ואיננו חושף את המשתמש בו לפגיעה נגדית.
אחת התופעות היותר מכוערות והשפלות שנחשפה גם לאחרונה הייתה שימוש בנשים וילדים כמגנים אנושיים ל"פושעי מלחמה" המפגיזים ומנסים "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" כמה שיותר "יְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים" בכל יום ולא רק "בְּיוֹם אֶחָד" (ע"פ אסתר ג' יג).
נציין כי גם בזמן מרדכי ואסתר מטרת השונאים הייתה כאמור השמדה טוטאלית מגדול ועד קטן. גם המלך נתן רשות ליהודים "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז" (שם ח' יא). אבל, כאשר היהודים קמו לעמוד על נפשם, הם פגעו אך ורק ב"בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (שם ט' א) ו"בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם" (שם ב), ו"בְּכָל אֹיְבֵיהֶם" (שם ה). אין זכר לפגיעה ב"זָקֵן טַף וְנָשִׁים" ההפך - תמיד ההדגשה היא על "אִישׁ".
ננסה השבוע לברר האם מותר לאדם להציל את נפשו תוך פגיעה באחר או ברכושו? והאם יש הבדל בין שעת מלחמה לשעת שלום?
השאלה: "מהו להציל עצמו בממון חברו" הועלתה בסוגיא במסכת בבא קמא (סא ע"ב, קיז ע"ב). הגמרא מספרת על דוד שנלחם בפלשתים שהסתתרו בשדות היהודים. הדרך היותר בטוחה לפתרון הבעיה הייתה להעלות את השדות באש ובכך לחסוך חיי אדם. דוד שאל את הסנהדרין היושבת בבית לחם האם הדבר מותר? להלכה נפסק כי אסור לאדם פרטי להציל עצמו בממון חברו.
לשיטת רש"י (שם) והראב"ד (שטמ"ק שם): אכן, רכושו של השני הוא בבחינת "אינו נמצא" ולכן אסור לאדם להשתמש ללא רשות, ברכוש של אחר, כדי להציל את נפשו .
לשיטת בעלי התוס' (שם) וכך נפסק גם בשו"ע (חו"מ סי שנט סע' ד): האיסור הוא לעשות זאת שלא על מנת לשלם. מה הסברא שעומדת מאחורי הלכה זו? מסביר הרשב"א: היות ואם הבעלים היו נוכחים, הם היו צריכים להשתמש ברכושם כדי להציל את חברם. גם בלא נוכחותם הדבר מותר על מנת לשלם. מה יהיה אם כך הדין כאשר האדם יכול להינצל על ידי פגיעה באדם אחר? הדבר אסור בין אם מדובר ביהודי ובין אם מדובר בנכרי, שהרי אין על השני חובה למסור את נפשו כדי להציל אחר (הגר"ש ישראלי עמוד הימיני סימן טז פרק ד סע' יד).
כל זה בשעת שלום וביחסים בין אנשים פרטיים (נוסיף קריאה נרגשת, גם למי שבקרבו בוערת "אש קודש" להימנע מכל פעילות נקמה פרטית אסורה ומזיקה כמו שנעשתה בימים האחרונים בכפרו של הרוצח השפל)
מה הדין בשעת מלחמה? כאשר הצבא בשליחות המלך=הממשלה, יוצא ל"עזרת ישראל מיד צר", מה הן המגבלות המוטלות עליו בתחום זה?
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי קבע כמה כללים ברורים בנושא (במאמרו שם):
1. אין לפגע לכתחילה בנשים וילדים (ע"פ הרמב"ם פ"ו מה' מלכים ה"ד).
2. יש להזהיר מי שאינו מעורב בלחימה (אם האזהרה לא תגרום לאי יכולת לביצוע המשימה) שיעזוב את השטח (כמבואר בשמואל א ט"ו ו).
3. כיון שגם מלחמת רשות מותרת מדין "דינא דמלכותא דינא", כחלק ממערכת היחסים המוסכמת בין האומות המתוקנות וכיון שזו טבעה של מלחמה שגם מי שאינו מעורב נפגע, כל עוד המערכה מתנהלת על פי החוק הבין לאומי, אין בכך איסור שפיכות דמים.
4. קל וחומר שבמקום שהאויב הוא שמכניס את אזרחיו בכוונה לאזור הלחימה "הם הם שערבים לזה והם עוונם ישאו" ואין שום חובה להמנע מפעולות צבאיות שמטרתן "עזרת ישראל מיד צר" וקיום חובתו של השלטון להגן על אזרחיו, גם אם יש חשש שיפגעו בזה חפים מפשע "כי לא אנו הגורמים כי אם הם עצמם ואנחנו נקיים".
נסיים בקריאה למשפטנים ישרי דרך ובעלי מוסר "לא כפול" לחוות דעתם בשאלה:
מי הוא חף מפשע כאשר רוב חברה מסוימת, בחרה ב"פושעי מלחמה" לעמוד בראשם
וכל פעולותיהם מתבצעות תוך כדי הכרזה שאינם כפופים לחוק הבין לאומי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכלוך הקדוש

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה ללמוד גמרא?

מה המשמעות הנחת תפילין?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד אמונה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















