ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ב"חמדת ימים" לפרשת שלח וקרח תשס"ג במדור "התורה והמדינה", הסברנו מדוע "קידוש החודש" מהווה נושא כה חשוב בעולמו הרוחני של העם. (ניתן למצא את הדברים גם בארכיון של "חמדת ימים". הנמצא באתרנו www.eretzhemdah.org).
השבוע ננסה להסביר כיצד עקרון הלכתי הקשור להלכות קידוש החודש מהווה בסיס להכרעות הלכתיות מאוד מאוד משמעותיות בחיינו.
במשניות, במסכת ראש השנה העוסקות בהלכות קידוש החודש מצינו:
"מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא" (פרק א מ"ו).
בזמן שהלוח לא היה קבוע, ראש החודש היה נקבע על פי עדות של שני עדים שראו את המולד. בתקופה זו, מותר לעדים שראו את חידוש הלבנה לצאת לדרך גם בשבת, תוך חילול שבת, כדי להגיע לבית הדין ולהעיד על מה שראו. המשנה עוסקת בשאלה מה הדין במקרה שהמולד היה בלילה בהיר וברור שבית הדין איננו זקוק לעדים שיגיעו מרחוק. היה מי שעיכב ארבעים זוגות עדים שכאלה כיוון שרצה לחסוך בחילול שבת. רבן גמליאל יצא בתקיפות כנגד מעשה זה וטען כלפי המעכב, בפעם הבאה העדים לא יצאו לדרך כלל וכלל ולכן גם אם הפעם יציאתם לדרך מיותרת אסור לעכבם כדי שלא נמצא עצמנו במצב של "מכשילין אותם לעתיד לבא".
בפשטות גם חילול שבת מדאורייתא הותר כאן בגלל סברה זו. מקשה על כך מורנו ורבנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (עמוד הימיני סימן יז עמוד ריב) הא כיצד? איך יתכן שחכמים בסברא עוקרים איסור תורה של חילול שבת? ומתרץ על פי יסוד הלכתי נוסף. במשנה במסכת שבת נחלקו תנאים:
"ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת (רש"י - נחלק על ר' אליעזר במכשירי מצוה שאין דוחין, הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת)"
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).
אם כך, לכולי עלמא "מכשירי מצווה שאי אפשר לעשותם מערב שבת", מותר לעשותם בשבת וכך נפסק להלכה. וז"ל הרמב"ם:
"עושין כל צרכי מילה בשבת, מלין ופורעין ומוצצין ..., אבל מכשירי מילה אינן דוחין את השבת ..., זה הכלל כל שאפשר לעשותו מערב שבת אינו דוחה את השבת" (הלכות מילה פרק ב הל' ה-ו). וז"ל המחבר "מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת" (אורח חיים סימן שלא סעיף ו).
מסיק מכאן מו"ר מסקנה מהפכנית, שפתחה את הפתח לעבודת המשטרה בהיתר בשבת. וז"ל:
"אם לא נתיר עכשיו את סיורי המשטרה, אף על פי שיש בהם משום חלול שבת עכשיו, יביא הדבר מחר או לאחר זמן לאיבוד נפש, נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה ברור שזה יגרום פעם (בעתיד) לאיבוד נפש. על כן, הרי זה בגדר מכשירי פקוח נפש, שגם הוא הותר. והוא הדין והטעם בקדוש החודש. נמצאנו למדים כלל שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו, לא לגבי רגע זה ולא לאחר כך, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו. כי חובה זו של "וחי בהם" היא קיימת ועומדת לפנינו, לא רק לגבי החיים של רגע זה, אלא אנו מצווים ועומדים בזה גם לדאוג להצלת חיים שיצטרכו פעם להיות, אעפ"י שאין אנו יודעים מתי ואיך". ומוסיף עוד ש"יתכן לומר שבדורותינו יש להרחיב את הגדר של נמצאת מכשילן לעתיד לבא, גם לענין החזרה מחוץ לתחום ובמכונית, שאם לא כן ימנעו כל אלה שהם שומרי תורה מלהתגייס לעבודה משטרתית" (שם סוף עמ' ריד).
לעקרון זה תהיה השפעה גם על שאלה נוספת, האם נתיר להורים שלקחו את ילדם לבית החולים בשבת מחשש של "פיקוח נפש", לחזור לביתם בשבת לאחר גמר הטיפול, שמא אם לא נתיר להם זאת בפעם הבאה, שלא תבא, לא יקחו את הילד בזמן בפעם הבאה. מפאת קוצר המקום, לא נכריע הלכה למעשה בפרטי הלכות אלה ויש חובה על כל רב מקומי ללמד את קהילתו הלכות אלה, הלכה למעשה כדי שבמקרה הצורך, שלא יבוא, לא יהיו ספקות וח"ו התרשלות במצוות "וחי בהם".
נסיים דברינו בתפילה כי נזכה בקרוב לחידוש עבודת בית הדין בכל תחומי חיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
