ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ב"חמדת ימים" לפרשת שלח וקרח תשס"ג במדור "התורה והמדינה", הסברנו מדוע "קידוש החודש" מהווה נושא כה חשוב בעולמו הרוחני של העם. (ניתן למצא את הדברים גם בארכיון של "חמדת ימים". הנמצא באתרנו www.eretzhemdah.org).
השבוע ננסה להסביר כיצד עקרון הלכתי הקשור להלכות קידוש החודש מהווה בסיס להכרעות הלכתיות מאוד מאוד משמעותיות בחיינו.
במשניות, במסכת ראש השנה העוסקות בהלכות קידוש החודש מצינו:
"מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא" (פרק א מ"ו).
בזמן שהלוח לא היה קבוע, ראש החודש היה נקבע על פי עדות של שני עדים שראו את המולד. בתקופה זו, מותר לעדים שראו את חידוש הלבנה לצאת לדרך גם בשבת, תוך חילול שבת, כדי להגיע לבית הדין ולהעיד על מה שראו. המשנה עוסקת בשאלה מה הדין במקרה שהמולד היה בלילה בהיר וברור שבית הדין איננו זקוק לעדים שיגיעו מרחוק. היה מי שעיכב ארבעים זוגות עדים שכאלה כיוון שרצה לחסוך בחילול שבת. רבן גמליאל יצא בתקיפות כנגד מעשה זה וטען כלפי המעכב, בפעם הבאה העדים לא יצאו לדרך כלל וכלל ולכן גם אם הפעם יציאתם לדרך מיותרת אסור לעכבם כדי שלא נמצא עצמנו במצב של "מכשילין אותם לעתיד לבא".
בפשטות גם חילול שבת מדאורייתא הותר כאן בגלל סברה זו. מקשה על כך מורנו ורבנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (עמוד הימיני סימן יז עמוד ריב) הא כיצד? איך יתכן שחכמים בסברא עוקרים איסור תורה של חילול שבת? ומתרץ על פי יסוד הלכתי נוסף. במשנה במסכת שבת נחלקו תנאים:
"ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת (רש"י - נחלק על ר' אליעזר במכשירי מצוה שאין דוחין, הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת)"
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).
אם כך, לכולי עלמא "מכשירי מצווה שאי אפשר לעשותם מערב שבת", מותר לעשותם בשבת וכך נפסק להלכה. וז"ל הרמב"ם:
"עושין כל צרכי מילה בשבת, מלין ופורעין ומוצצין ..., אבל מכשירי מילה אינן דוחין את השבת ..., זה הכלל כל שאפשר לעשותו מערב שבת אינו דוחה את השבת" (הלכות מילה פרק ב הל' ה-ו). וז"ל המחבר "מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת" (אורח חיים סימן שלא סעיף ו).
מסיק מכאן מו"ר מסקנה מהפכנית, שפתחה את הפתח לעבודת המשטרה בהיתר בשבת. וז"ל:
"אם לא נתיר עכשיו את סיורי המשטרה, אף על פי שיש בהם משום חלול שבת עכשיו, יביא הדבר מחר או לאחר זמן לאיבוד נפש, נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה ברור שזה יגרום פעם (בעתיד) לאיבוד נפש. על כן, הרי זה בגדר מכשירי פקוח נפש, שגם הוא הותר. והוא הדין והטעם בקדוש החודש. נמצאנו למדים כלל שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו, לא לגבי רגע זה ולא לאחר כך, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו. כי חובה זו של "וחי בהם" היא קיימת ועומדת לפנינו, לא רק לגבי החיים של רגע זה, אלא אנו מצווים ועומדים בזה גם לדאוג להצלת חיים שיצטרכו פעם להיות, אעפ"י שאין אנו יודעים מתי ואיך". ומוסיף עוד ש"יתכן לומר שבדורותינו יש להרחיב את הגדר של נמצאת מכשילן לעתיד לבא, גם לענין החזרה מחוץ לתחום ובמכונית, שאם לא כן ימנעו כל אלה שהם שומרי תורה מלהתגייס לעבודה משטרתית" (שם סוף עמ' ריד).
לעקרון זה תהיה השפעה גם על שאלה נוספת, האם נתיר להורים שלקחו את ילדם לבית החולים בשבת מחשש של "פיקוח נפש", לחזור לביתם בשבת לאחר גמר הטיפול, שמא אם לא נתיר להם זאת בפעם הבאה, שלא תבא, לא יקחו את הילד בזמן בפעם הבאה. מפאת קוצר המקום, לא נכריע הלכה למעשה בפרטי הלכות אלה ויש חובה על כל רב מקומי ללמד את קהילתו הלכות אלה, הלכה למעשה כדי שבמקרה הצורך, שלא יבוא, לא יהיו ספקות וח"ו התרשלות במצוות "וחי בהם".
נסיים דברינו בתפילה כי נזכה בקרוב לחידוש עבודת בית הדין בכל תחומי חיינו.
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מהפרי ועד הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מי צריך את הערבה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ארבע כוסות ושלוש מצות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
