- פרשת שבוע ותנ"ך
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מלאכת שמים
האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
בתלמוד מסופר שרבי ישמעאל פגש את רבי מאיר, שהיה מתלמידיו הגדולים של רבי עקיבא, ושאל אותו, "בני, מה מלאכתך?" ורבי מאיר השיב לו "לבלר אני", ולזה השיב רבי ישמעאל הגדול, "בני, הווי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים היא!"
פירוש הפשט לדבריו של רבי ישמעאל הוא שהלבלר, הסופר, צריך להיזהר מאוד כשהוא כותב ספר תורה, תפילין או מזוזות, שכן טעות בכתיבת הפריטים האלה פוסלת אותם משימוש. אפילו זבוב שנוחת על הדיו ומורח את האות גורם לפסילה. אמנם ברובד העמוק יותר, רבי ישמעאל אומר לא רק לרבי מאיר אלא לכולנו שכל דבר שאנחנו עושים בחיים דורש זהירות ותשומת-לב - כל עבודה ועיסוק של יהודי בעולם הזה נשפטים דרך הפריזמה של קידום מלאכת השמים.
זאת אמת-המידה שנדרשת מאתנו: האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
היהדות שמה דגש גדול על מעשים שגרתיים ופעילויות פעוטות ערך לכאורה. כל דבר בחיים נכלל בקטגוריה שנקראת "מלאכת שמים", ומשום כך ברור שביחסינו לכל דבר ולכל אדם אנחנו נדרשים לפעול בתשומת לב ובזהירות.
פרשיות בספר ויקרא מתארות נגעים - מגיפות רוחניות שבאות לידי ביטוי בצורה גופנית וגורמות לטומאה. התורה מתארת בפרוטרוט את סוגי הנגעים. הם נראים בשלושה תחומים בחייו של האדם. תחילה, באדם עצמו, בגופו. אחר-כך במבנה שבו הוא גר, בביתו. לבסוף במה שיש על גופו, בבגדיו.
על אף שסיבות היסוד וההסבר העמוק לכל עניין הנגעים נשארו חידה גם אחרי הפירושים וההסברים של התלמוד ושל מפרשים גדולים מכל הדורות, הלקח הברור כאן הוא שיש שלושה תחומים בחיים - האדם עצמו והתנהגותו, משפחתו וביתו ולבסוף מה שהוא מקרין כלפי חוץ, בגדיו אם תרצו - שהם נקודות תורפה מרכזיות, תחומים שמועדים לסכנה. יש תחומים שרגישים יותר לנגעים - למחלות רוחניות והתנהגותיות שהורסות את המעשים הטובים שאנחנו עושים ומטילות צל על חיינו.
התנהגות אישית ראויה ודימוי עצמי טוב הם המפתח לאישיות תורנית. תבונה, סבלנות, סובלנות והרבה מאוד אהבה, כל אלה חיוניים לבניית מערכת יחסים טובה במשפחה ולחיבור בין הדורות מתוך הרמוניה וכבוד הדדי.
גם התדמית הציבורית שלנו, מה שאנשים אחרים חושבים עלינו, מגדירה אותנו. חכמי התלמוד תמיד הדגישו שחשוב גם מה הבריות, מה הציבור חושב עלינו.
אם כך, איך ננהל מלחמה נגד הנגעים וננצח בה? תחילה עלינו להבין שכל מה שאנחנו עושים הוא באמת ובתמים מלאכת שמים. רק אז נוכל להתחיל לממש את הפוטנציאל העצום לטוב שקיים בכל אחד ואחת מאתנו.
רבנו ישראל מסלאנט הסביר שחנוך היה צדיק גדול בגלל העובדה, כפי שהתלמוד מספר לנו, שהוא היה סנדלר שבכל תפר ותפר שעשה בזמן שייצר נעליים היה מייחד ייחודים. רבנו ישראל הסביר שהתלמוד איננו מתכוון לכך שחנוך דקלם מזמורים או תפילות כדי להלל את הקב"ה בזמן שהוא תפר נעליים, אלא שהוא תפר נעליים טובות, שכל תפר היה בהן היה מושלם. הוא נתן ללקוחות שלו איכות מצוינת תמורת כספם. הוא אמר שמי שנוהג כך מייחד ייחודים, כי בעשותו כן הוא מקדם את מלאכת השמים בעולם הזה.
מה שנראה לנו רק כעיסוק או מקצוע ותו לא הוא בעצם מלאכת שמים אם נרצה בכך. לכן עלינו להקפיד על תשומת לב ואיכות בכל תחומי החיים - בהתנהגות האישית, בהשקפה הפסיכולוגית, בבית, במשפחה ובמשא ומתן שלנו עם העולם החיצון. רק גישה של תשומת-לב ואכפתיות, של איכות ושיקול דעת נבון, תסייע לנו להשיג התקדמות של ממש במלאכת השמים.
פירוש הפשט לדבריו של רבי ישמעאל הוא שהלבלר, הסופר, צריך להיזהר מאוד כשהוא כותב ספר תורה, תפילין או מזוזות, שכן טעות בכתיבת הפריטים האלה פוסלת אותם משימוש. אפילו זבוב שנוחת על הדיו ומורח את האות גורם לפסילה. אמנם ברובד העמוק יותר, רבי ישמעאל אומר לא רק לרבי מאיר אלא לכולנו שכל דבר שאנחנו עושים בחיים דורש זהירות ותשומת-לב - כל עבודה ועיסוק של יהודי בעולם הזה נשפטים דרך הפריזמה של קידום מלאכת השמים.
זאת אמת-המידה שנדרשת מאתנו: האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
היהדות שמה דגש גדול על מעשים שגרתיים ופעילויות פעוטות ערך לכאורה. כל דבר בחיים נכלל בקטגוריה שנקראת "מלאכת שמים", ומשום כך ברור שביחסינו לכל דבר ולכל אדם אנחנו נדרשים לפעול בתשומת לב ובזהירות.
פרשיות בספר ויקרא מתארות נגעים - מגיפות רוחניות שבאות לידי ביטוי בצורה גופנית וגורמות לטומאה. התורה מתארת בפרוטרוט את סוגי הנגעים. הם נראים בשלושה תחומים בחייו של האדם. תחילה, באדם עצמו, בגופו. אחר-כך במבנה שבו הוא גר, בביתו. לבסוף במה שיש על גופו, בבגדיו.
על אף שסיבות היסוד וההסבר העמוק לכל עניין הנגעים נשארו חידה גם אחרי הפירושים וההסברים של התלמוד ושל מפרשים גדולים מכל הדורות, הלקח הברור כאן הוא שיש שלושה תחומים בחיים - האדם עצמו והתנהגותו, משפחתו וביתו ולבסוף מה שהוא מקרין כלפי חוץ, בגדיו אם תרצו - שהם נקודות תורפה מרכזיות, תחומים שמועדים לסכנה. יש תחומים שרגישים יותר לנגעים - למחלות רוחניות והתנהגותיות שהורסות את המעשים הטובים שאנחנו עושים ומטילות צל על חיינו.
התנהגות אישית ראויה ודימוי עצמי טוב הם המפתח לאישיות תורנית. תבונה, סבלנות, סובלנות והרבה מאוד אהבה, כל אלה חיוניים לבניית מערכת יחסים טובה במשפחה ולחיבור בין הדורות מתוך הרמוניה וכבוד הדדי.
גם התדמית הציבורית שלנו, מה שאנשים אחרים חושבים עלינו, מגדירה אותנו. חכמי התלמוד תמיד הדגישו שחשוב גם מה הבריות, מה הציבור חושב עלינו.
אם כך, איך ננהל מלחמה נגד הנגעים וננצח בה? תחילה עלינו להבין שכל מה שאנחנו עושים הוא באמת ובתמים מלאכת שמים. רק אז נוכל להתחיל לממש את הפוטנציאל העצום לטוב שקיים בכל אחד ואחת מאתנו.
רבנו ישראל מסלאנט הסביר שחנוך היה צדיק גדול בגלל העובדה, כפי שהתלמוד מספר לנו, שהוא היה סנדלר שבכל תפר ותפר שעשה בזמן שייצר נעליים היה מייחד ייחודים. רבנו ישראל הסביר שהתלמוד איננו מתכוון לכך שחנוך דקלם מזמורים או תפילות כדי להלל את הקב"ה בזמן שהוא תפר נעליים, אלא שהוא תפר נעליים טובות, שכל תפר היה בהן היה מושלם. הוא נתן ללקוחות שלו איכות מצוינת תמורת כספם. הוא אמר שמי שנוהג כך מייחד ייחודים, כי בעשותו כן הוא מקדם את מלאכת השמים בעולם הזה.
מה שנראה לנו רק כעיסוק או מקצוע ותו לא הוא בעצם מלאכת שמים אם נרצה בכך. לכן עלינו להקפיד על תשומת לב ואיכות בכל תחומי החיים - בהתנהגות האישית, בהשקפה הפסיכולוגית, בבית, במשפחה ובמשא ומתן שלנו עם העולם החיצון. רק גישה של תשומת-לב ואכפתיות, של איכות ושיקול דעת נבון, תסייע לנו להשיג התקדמות של ממש במלאכת השמים.
גאולה בניסן בימינו
קול צופייך תזריע תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | כ"ז אדר ב' תשפ"ב
מזכרון לעצמאות
הרב יצחק חי זאגא | ב' אייר תשפ"א
עניינה של הצרעת וסודו של ראש חודש
שיחת מוצ"ש פרשת תזריע- מצורע תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' אייר תשפ"ג
מתי סומכים על הנס?
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"ד
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
לראות את ישראל
תשע"ד
פרשת אחרי מות תשע"ד
תשע"ד
פרשת אמור תשע"ד
תשע"ד
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שופר
הלכות שטיפת כלים בשבת
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
שבועות מעין עולם הבא!
למה ללמוד גמרא?
הקשר אל ה' – תפילה
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח

מסרה סימנים לאחותה
הרב דוד דב לבנון | תשס"א
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח
