- פרשת שבוע ותנ"ך
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מלאכת שמים
האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
בתלמוד מסופר שרבי ישמעאל פגש את רבי מאיר, שהיה מתלמידיו הגדולים של רבי עקיבא, ושאל אותו, "בני, מה מלאכתך?" ורבי מאיר השיב לו "לבלר אני", ולזה השיב רבי ישמעאל הגדול, "בני, הווי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים היא!"
פירוש הפשט לדבריו של רבי ישמעאל הוא שהלבלר, הסופר, צריך להיזהר מאוד כשהוא כותב ספר תורה, תפילין או מזוזות, שכן טעות בכתיבת הפריטים האלה פוסלת אותם משימוש. אפילו זבוב שנוחת על הדיו ומורח את האות גורם לפסילה. אמנם ברובד העמוק יותר, רבי ישמעאל אומר לא רק לרבי מאיר אלא לכולנו שכל דבר שאנחנו עושים בחיים דורש זהירות ותשומת-לב - כל עבודה ועיסוק של יהודי בעולם הזה נשפטים דרך הפריזמה של קידום מלאכת השמים.
זאת אמת-המידה שנדרשת מאתנו: האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
היהדות שמה דגש גדול על מעשים שגרתיים ופעילויות פעוטות ערך לכאורה. כל דבר בחיים נכלל בקטגוריה שנקראת "מלאכת שמים", ומשום כך ברור שביחסינו לכל דבר ולכל אדם אנחנו נדרשים לפעול בתשומת לב ובזהירות.
פרשיות בספר ויקרא מתארות נגעים - מגיפות רוחניות שבאות לידי ביטוי בצורה גופנית וגורמות לטומאה. התורה מתארת בפרוטרוט את סוגי הנגעים. הם נראים בשלושה תחומים בחייו של האדם. תחילה, באדם עצמו, בגופו. אחר-כך במבנה שבו הוא גר, בביתו. לבסוף במה שיש על גופו, בבגדיו.
על אף שסיבות היסוד וההסבר העמוק לכל עניין הנגעים נשארו חידה גם אחרי הפירושים וההסברים של התלמוד ושל מפרשים גדולים מכל הדורות, הלקח הברור כאן הוא שיש שלושה תחומים בחיים - האדם עצמו והתנהגותו, משפחתו וביתו ולבסוף מה שהוא מקרין כלפי חוץ, בגדיו אם תרצו - שהם נקודות תורפה מרכזיות, תחומים שמועדים לסכנה. יש תחומים שרגישים יותר לנגעים - למחלות רוחניות והתנהגותיות שהורסות את המעשים הטובים שאנחנו עושים ומטילות צל על חיינו.
התנהגות אישית ראויה ודימוי עצמי טוב הם המפתח לאישיות תורנית. תבונה, סבלנות, סובלנות והרבה מאוד אהבה, כל אלה חיוניים לבניית מערכת יחסים טובה במשפחה ולחיבור בין הדורות מתוך הרמוניה וכבוד הדדי.
גם התדמית הציבורית שלנו, מה שאנשים אחרים חושבים עלינו, מגדירה אותנו. חכמי התלמוד תמיד הדגישו שחשוב גם מה הבריות, מה הציבור חושב עלינו.
אם כך, איך ננהל מלחמה נגד הנגעים וננצח בה? תחילה עלינו להבין שכל מה שאנחנו עושים הוא באמת ובתמים מלאכת שמים. רק אז נוכל להתחיל לממש את הפוטנציאל העצום לטוב שקיים בכל אחד ואחת מאתנו.
רבנו ישראל מסלאנט הסביר שחנוך היה צדיק גדול בגלל העובדה, כפי שהתלמוד מספר לנו, שהוא היה סנדלר שבכל תפר ותפר שעשה בזמן שייצר נעליים היה מייחד ייחודים. רבנו ישראל הסביר שהתלמוד איננו מתכוון לכך שחנוך דקלם מזמורים או תפילות כדי להלל את הקב"ה בזמן שהוא תפר נעליים, אלא שהוא תפר נעליים טובות, שכל תפר היה בהן היה מושלם. הוא נתן ללקוחות שלו איכות מצוינת תמורת כספם. הוא אמר שמי שנוהג כך מייחד ייחודים, כי בעשותו כן הוא מקדם את מלאכת השמים בעולם הזה.
מה שנראה לנו רק כעיסוק או מקצוע ותו לא הוא בעצם מלאכת שמים אם נרצה בכך. לכן עלינו להקפיד על תשומת לב ואיכות בכל תחומי החיים - בהתנהגות האישית, בהשקפה הפסיכולוגית, בבית, במשפחה ובמשא ומתן שלנו עם העולם החיצון. רק גישה של תשומת-לב ואכפתיות, של איכות ושיקול דעת נבון, תסייע לנו להשיג התקדמות של ממש במלאכת השמים.
פירוש הפשט לדבריו של רבי ישמעאל הוא שהלבלר, הסופר, צריך להיזהר מאוד כשהוא כותב ספר תורה, תפילין או מזוזות, שכן טעות בכתיבת הפריטים האלה פוסלת אותם משימוש. אפילו זבוב שנוחת על הדיו ומורח את האות גורם לפסילה. אמנם ברובד העמוק יותר, רבי ישמעאל אומר לא רק לרבי מאיר אלא לכולנו שכל דבר שאנחנו עושים בחיים דורש זהירות ותשומת-לב - כל עבודה ועיסוק של יהודי בעולם הזה נשפטים דרך הפריזמה של קידום מלאכת השמים.
זאת אמת-המידה שנדרשת מאתנו: האם המעשים וההתנהגות שלנו בכל תחומי החיים מקדמים את מלאכת השמים או, לדאבון הלב, מסיגים אותה לאחור ומבטלים אותה.
היהדות שמה דגש גדול על מעשים שגרתיים ופעילויות פעוטות ערך לכאורה. כל דבר בחיים נכלל בקטגוריה שנקראת "מלאכת שמים", ומשום כך ברור שביחסינו לכל דבר ולכל אדם אנחנו נדרשים לפעול בתשומת לב ובזהירות.
פרשיות בספר ויקרא מתארות נגעים - מגיפות רוחניות שבאות לידי ביטוי בצורה גופנית וגורמות לטומאה. התורה מתארת בפרוטרוט את סוגי הנגעים. הם נראים בשלושה תחומים בחייו של האדם. תחילה, באדם עצמו, בגופו. אחר-כך במבנה שבו הוא גר, בביתו. לבסוף במה שיש על גופו, בבגדיו.
על אף שסיבות היסוד וההסבר העמוק לכל עניין הנגעים נשארו חידה גם אחרי הפירושים וההסברים של התלמוד ושל מפרשים גדולים מכל הדורות, הלקח הברור כאן הוא שיש שלושה תחומים בחיים - האדם עצמו והתנהגותו, משפחתו וביתו ולבסוף מה שהוא מקרין כלפי חוץ, בגדיו אם תרצו - שהם נקודות תורפה מרכזיות, תחומים שמועדים לסכנה. יש תחומים שרגישים יותר לנגעים - למחלות רוחניות והתנהגותיות שהורסות את המעשים הטובים שאנחנו עושים ומטילות צל על חיינו.
התנהגות אישית ראויה ודימוי עצמי טוב הם המפתח לאישיות תורנית. תבונה, סבלנות, סובלנות והרבה מאוד אהבה, כל אלה חיוניים לבניית מערכת יחסים טובה במשפחה ולחיבור בין הדורות מתוך הרמוניה וכבוד הדדי.
גם התדמית הציבורית שלנו, מה שאנשים אחרים חושבים עלינו, מגדירה אותנו. חכמי התלמוד תמיד הדגישו שחשוב גם מה הבריות, מה הציבור חושב עלינו.
אם כך, איך ננהל מלחמה נגד הנגעים וננצח בה? תחילה עלינו להבין שכל מה שאנחנו עושים הוא באמת ובתמים מלאכת שמים. רק אז נוכל להתחיל לממש את הפוטנציאל העצום לטוב שקיים בכל אחד ואחת מאתנו.
רבנו ישראל מסלאנט הסביר שחנוך היה צדיק גדול בגלל העובדה, כפי שהתלמוד מספר לנו, שהוא היה סנדלר שבכל תפר ותפר שעשה בזמן שייצר נעליים היה מייחד ייחודים. רבנו ישראל הסביר שהתלמוד איננו מתכוון לכך שחנוך דקלם מזמורים או תפילות כדי להלל את הקב"ה בזמן שהוא תפר נעליים, אלא שהוא תפר נעליים טובות, שכל תפר היה בהן היה מושלם. הוא נתן ללקוחות שלו איכות מצוינת תמורת כספם. הוא אמר שמי שנוהג כך מייחד ייחודים, כי בעשותו כן הוא מקדם את מלאכת השמים בעולם הזה.
מה שנראה לנו רק כעיסוק או מקצוע ותו לא הוא בעצם מלאכת שמים אם נרצה בכך. לכן עלינו להקפיד על תשומת לב ואיכות בכל תחומי החיים - בהתנהגות האישית, בהשקפה הפסיכולוגית, בבית, במשפחה ובמשא ומתן שלנו עם העולם החיצון. רק גישה של תשומת-לב ואכפתיות, של איכות ושיקול דעת נבון, תסייע לנו להשיג התקדמות של ממש במלאכת השמים.
הצרעת - המפתח לכל ספר ויקרא
הרב מאיר גולדויכט | כ"ח אדר ב' תשפ"ב
שפתי דעת
הרב משה ליב הכהן הלברשטט | תשפ
שמירה על הנשמה
הרב דב בערל וויין | תשע"א
התוועדות לכבוד שבת פרשת תזריע מצורע
הרב ניסים אדרי | ל' ניסן תש"פ
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
מהפיכות והלכי-רוח
אב תשע"ג
העתיד
תשע"ג
פרשת השבוע - שופטים
תשע"א
יתרו תשע"ד
תשע"ד
בדיקת פירות ט''ו בשבט
האם מותר לפנות למקובלים?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
קילוף פירות וירקות בשבת
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
איך מכינים תה בשבת?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?

תפילה על עצירת הגשמים תשע"א
מהרבנות הראשית לישראל
רבנים שונים | ד' כסליו תשע"א

תפילת הודאה על הגשם
מהרבנות הראשית לישראל (חורף תשע"ג)
רבנים שונים

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
שיטה בדוקה להברחת גויים רשעים!
הרב נתנאל יוסיפון | שבט תשפ"ג
בקשת המלך
שמואל א' תחילת פרק ח'
הרב שמעון קליין | ג' שבט תשפ"ג
