ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כולנו גרים ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה גרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ב ניסן תשס"ח

כולנו גרים


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
רוני בת טובה

בימים אלה בהם עם ישראל מתכונן לחג הפסח, ומכין עצמו לקראת המצווה החשובה של סיפור יציאת מצרים, נשתדל להאיר ולהעיר מעט בסוגיית הגיור והיחס לגר.
בפרשה הבאה נקרא:
" וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט לג-לד).

הגר המצטרף לעם ישראל, עלול להרגיש זר ומנוכר גם לאחר שסיים את הליך הגיור. מטבע הדברים, הרבה יותר קל לפגע במי שאין לו משפחה קרובה ומסוככת. לכן התורה חוזרת מדגישה ומזהירה, זכור, גם אתה היית גר!
"וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ"!!!
הלשון " וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר " מופיעה בתורה גם בפרשיית קרבן פסח:
" וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח ... תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שמות י"ב מח-מט וכן במדבר ט' יד).


במדרש ההלכה במקום מצינו "הווא אמינא" מאוד מעניינת, וז"ל:
"וכי יגור אתך גר ועשה פסח לד', שומע אני כיון שנתגייר יעשה פסח מיד" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה טו ד"ה וכי יגור).
לפי זה קרבן הפסח הוא חלק בלתי נפרד מהליך הגיור. הגר נכנס לכלל ישראל בקבלת מצוות, מילה, טבילה והקרבת קרבן פסח, בכל תאריך שהוא לאורך השנה, ללא קשר הכרחי לתאריך של י"ד בניסן. למסקנה, הלכה למעשה, אי אפשר להביא קרבן פסח פרטי, ללא כלל ישראל. יש רק תאריך אחד בו כל העם מביא ביחד את קרבן הפסח, התורה מדגישה:
"וְהָיָה כְּאֶזְרַח ... תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם".

קביעה זו מלמדת אותנו, מה משמעותו של קרבן הפסח. בכל שנה ושנה כל עם ישראל מתאסף יחד ומכריז, לא שכחנו את יציאת מצרים, אנחנו חוזרים ומתחייבים להיות עבדי ד', אנחנו חוזרים ומתגיירים. כל יהודי זכר נכנס לכלל ישראל שלא בבחירה עם הולדתו - הוריו מכניסים אותו בבריתו של אברהם אבינו. כל יהודי מכריז בכל שנה ושנה שהוא מעוניין בכך, בבחירה חופשית, על ידי הקרבת קרבן פסח.
זו כנראה הסיבה לקשר העמוק שבין שתי המצוות: ברית המילה וקרבן הפסח. קיום שתיהן היווה תנאי מקדים ליציאת מצרים, שתיהן קשורות לדם בבחינת "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (כפי שמדגיש הנביא יחזקאל ובעקבותיו חז"ל בהגדה). על הימנעות מקיום שתיהן העונש הוא ח"ו כרת, הוצאה מכלל ישראל.

אם נתקדם עוד שלב, הרי שבהכרזה "וְהָיָה כְּאֶזְרַח ... תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם", כלול מסר נוסף. לא רק שהגר הינו חלק מאתנו, אלא שכולנו בבחינת גרים. אנחנו כולנו, למרות היותנו יהודים, "מתגיירים" בכל שנה ושנה ביחד ומכריזים: אנחנו רוצים להיות יהודים.
ערב חג המצות, כולנו לא רק זוכרים את היותנו גרים בארץ מצרים וממילא את מחויבותנו כלפי הגר הגר בתוכנו, אלא שאנו מכריזים "כגר כאזרח". הגר הוא כמונו ואנחנו כמותו, כולנו יהודים כולנו גרים.

הבה נשתדל להפנים מסר זה. בקרבנו יושבים יהודים רבים שהגיעו ארצה מארצות נכר לאחר נתק רוחני ארוך שנים. הבה ננצל עת רצון זו של ליל הסדר, כדי להזמינם מחדש להצטרף אלינו, תוך הצטרפותנו אליהם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il