^ 1 הגמ' שואלת הרי גגות לא נתקדשו בקדושת ירושלים ואיך אכלו שם קרבן פסח, ועונה שהם אכלו בבית ועלו לגגות כדי לשיר בצוותא שירת הלל. אם נשאר בדמיוננו את המראה הזה של גגות ירושלים מלאות אוכלוסין ושירה בוקעת מהם בודאי היה זה מרשים ביותר. בילקוט שמעוני מובא שבזמן חזקיהו המלך וסנחריב שצר על ירושלים, כאשר רבשקה ראה את המראה הזה של אומרי הלל אמר לסנחריב שיסוג לאחור כי לא יוכלו לעיר הזאת.
^ 2 לכאורה קשה, שרוצה להוכיח שאמרו הלל על קריעת ים סוף, ומוכיח מזה ששחטו את פסחיהם במצרים ואמרו הלל, והיה צריך להתחיל ולומר שישראל אמרו הלל בזמן שחיטת הפסח? ונראה שתחילת ההלל "הללו עבדי ה'" מתאים לשחיטת הפסח, ובצאת ישראל ממצרים הים ראה וינוס מתאים לקרי"ס.
^ 3 עיין להלן המובא מגמרא ערכין י"א.
^ 4 מובא בגמ' (תענית דף כח עמוד ב) "רב איקלע לבבל, חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא. סבר לאפסוקינהו. כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי, אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם", מה מקורו של המנהג לומר הלל בר"ח? נראה לבאר על פי הרמב"ן שלמד אמירת הלל מ"ותקעתם בחצוצרות" וזה נאמר גם על ר"ח אלא שקי"ל לחז"ל שבר"ח שמצווה היא רק בבית המקדש, אם כן לפי דבריו בבית המקדש היו אומרים הלל בבית המקדש, ומנהג זה נשאר בגלות זכר למקדש.
^ 5 הרמב"ן כאן הוא לשיטתו בפסוק "וכי תבואו מלחמה בארצכם ותקעתם בחצוצרות וגו'" והרמב"ן למד מכאן שיש מצווה להתפלל בעת צרה, כי התרועה היא ביטוי של תפילה ועיקר תפילה בפה.
^ 6 ר' יצחק ב"ר יוסף מקורבייל (קורביל) היה מחכמי צרפת בסוף תקופת בעלי התוספות. נולד בערך בשנת ד"א תתק"ע (1210) ונפטר בערך בשנת ה"א מ' (1280), והיה תלמידו וחתנו של ר' יחיאל מפריז. כונה גם 'ר' יצחק בעל החוטם'. היה בן דורו הצעיר של ר' משה מקוצי, והושפע מאוד מספר המצוות הגדול שלו (הסמ"ג);
^ 7 ומה שאנו אומרים הלל בר"ח זה משום מנהג, ולכן אומרים רק חצי הלל.
^ 8 רש"י אומר שנאמר "קרא עלי מועד", ובאמת התורה קראה לר"ח מועד שנאמר "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם" הוקשו כל הימים הללו להיקרא מועד.
^ 9 לעיל ציינו את הגמ' (תענית דף כח עמוד ב) "רב איקלע לבבל, חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא. סבר לאפסוקינהו, וכו' ", משום "כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף", משמע שמצד היום אין בו אירוע ניסי אלא טבע הבריאה.
^ 10 וכפי שמפרש רש"י (פסחים דף צה עמוד ב) "השיר יהיה לכם - ביום שתגאלו מן הגלות. כליל התקדש חג - כמו שאתם נוהגים לשורר בליל התקדש חג, ואין לך לילי חג להטעין שירה חוץ מלילי פסחים על אכילתו", נוסף לכך הישועה של מפלת סנחריב היתה בליל הפסח.
^ 11 הנצי"ב מסביר מדוע קורבן תודה זמנו יום ולילה בלבד ולא כמו כל שלמים שנאכלים לשני ימים ולילה אחד, וכן מדוע יש בו ארבעים חלות, משום שעל ידי כך ירבו המשתתפים בסעודה בזמן הקצר לגמור את לחמי התודה וכך יוכלו לקיים "ירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו", וחשבתי להוסיף על דבריו, על פי הרא"ש הנ"ל שקרבן פסח והמצות הן כמו קורבן תודה וזמן אכילתם קצר יותר אפילו מקרבן תודה, שהוא רק בלילה וי"א רק עד חצות, וזה מפני גודל החיוב של "והגדת לבנך" ומצוות ספור יציאת מצרים.
^ 12 לכאורה צ"ע מדוע נשים לא חייבות בהלל של חנוכה שנקבע על הנס, ואף אע"פ שזה מצות עשה שהזמן גרמא שייך לומר את הסברא שאף הן היו באותו הנס? ואפשר שלא חייבו את הנשים במצוה שהיא מסדר התפילה בצבור.
^ 13 התוספות אומר שנשים פטורות מהלל משום שהוא מצוות עשה שהזמן גרמן. האם יש להסיק מכאן שנשים פטורות משמחת יו"ט? נראה שאין ראיה מכאן, אדרבא סברא שהן חייבות בשמחת חג כמו שהן מחויבות במצוות החג, אלא שחז"ל לא חייבו אותן לשמוח בהלל דוקא, וכל אחד מישראל מקיים את המצווה בדבר הראוי לו, כמו שמצאנו שאנשים ישמחו ביין ונשים בבגדי צבעונים.
^ 14 ועיין להלן הבאתי ממסכת סופרים שמנה גם אמירת הלל בליל פסח, וזה לשיטתם שעיקר אמירת הלל בבית הכנסת, וכמו הלל שבשאר המועדות.
^ 15 הובא בב"י לאורח חיים סימן ת"צ. ולכאורה קשה לפי מדרש זה איך ישראל אמרו שירה על הים "אז ישיר"? ועוד אמרו בגמ' פסחים קט"ז שהלל זה אמרוהו משה וישראל כשעלו מן הים? וגם הטעם של "מעשי ידי טובעים בים" קשה, הלא נאמר "באבוד רשעים רינה"? אלא צריך לומר, שמלאכי השרת בקשו לומר שירה בשעה שישראל היו עדין בים, והם היו נתונים בסכנה, והיו מקטרגים בשמים שאמרו "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז", ובשעת דין אין אומרים שירה, ואכן יש גירסא במדרש 'ידידי טובעים בים' היינו ישראל שהיו בסכנה, (ועיין בתורה תמימה על הפסוק "ולא קרב זה אל זה כל הלילה"), אבל לאחר שעלו מן הים הגיע הזמן לומר שירה. אולם לפי זה קשה מדוע היום בשביעי של פסח אין לומר שירה בהלל השלם? נראה שחכמינו ז"ל רצו שהדגש של השמחה יהיה על הגאולה ממצרים, גם השמחה של "באבוד רשעים רינה" היא בהיותה חיזוק הגאולה, ואינה עומדת כדבר בפני עצמו, וכיון שאמרנו הלל שלם ביום ראשון הכל נכלל בו ואידך זיל גמור! וזה כלול בטעם הגמ' ששאר ימי פסח אינם חלוקים בקורבנותיהם ואין בהם חידוש שבשבילו יאמרו עוד פעם הלל, יש לציין שלאחר שימת הדגש הנכון על שמחת הגאולה אפשר לקיים מנהג ישראל לומר ברוב עם שירת הים בליל שביעי של פסח בשמחה רבה, ואין בכך חסרון של "מעשי ידי טובעים בים", ודוק.
^ 16 קצת קשה לפי מה שהבאנו מרב האי גאון (לעיל בהוכחה ב') שבליל הסדר אנו אומרים הלל בתורת שרים, והסברנו שזה בגלל שחייב אדם לראות עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים, ואם כן זו סיבה לומר הלל גם על נס שבחו"ל, כמו שהגמרא אומרת (פסחים קיז) הלל זה מי אמרו ויש אומרים מרדכי ואסתר אמרוהו, ולכאורה הרי אין אומרים הלל על נס שבחו"ל? אלא שבשעת מעשה שאני, ואומרים גם על נס שבחו"ל ורק לא קובעים לומר הלל לדורות. וא"כ מה השאלה איך אומרים הלל בליל הפסח שבו אנו כאילו יוצאים עתה ממצרים?! ואפשר שהגמרא ענתה תשובה אחרת פשוטה יותר, והיתה יכולה לענות כנ"ל.
^ 17 וכך כותב הרשב"א (הובא בר"ן על פסחים קיז) לפי הירושלמי שאם שמע הלל בבית הכנסת יצא ידי חובתו, שעיקר תקנת חכמים לומר הלל בביה"כ היתה ולא בביתו וכו' .
^ 18 בימים שלא גומרים את ההלל, מדלגים על הפרקים שיש בהם העתיד, כמו "לא לנו ה' לא לנו" שזה יהיה בזמן משיח, וכן אתהלך לפני ה' בארצות החיים" שרומז לתחית המתים. ולפי הרעיון הנ"ל הסיבה שמדלגים דוקא על פרקים אלו, כי הפרקים שמרמזים על העתיד הופכים את ההלל לשירה חדשה, ובימים שאין גומרים את ההלל, אין ההלל נאמר כשירה אלא כקריאה.