בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הכשרת כלים וכשרות לפסח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

נפתלי בן גילה

הלכות ייחודיות בענייני פסח

בדיקת חמץ, קטניות בפסח, חומרי נקיון וקוסמטיקה, משהו חמץ במי כנרת, הגעלת כלים והכשרתם, אכילת מזונות בערב פסח (שחל בשבת), אכילת מצת מצווה.

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ט ניסן תשס"ח
7 דק' קריאה
בדיקת חמץ
א. מותר לכתחילה לברך ולבדוק לאור פנס חשמלי. 1
ב. מקום שהוחזק שמכניסים בו חמץ, ובדק וניקה אותו היטב לפחות שלושה ימים לפני בדיקת חמץ, וברור לו שלא הכניס בו שוב חמץ (כגון: ארון מצרכי מזון שהפך אותו לארון כלים), הרי שהוחזק למקום שאין מכניסים בו חמץ, ומעיקר הדין אינו טעון בדיקה. 2 על כן נהגו שלא לדקדק בבדיקה יותר מדי במקומות אלה. 3
ג. אם יש לאדם חנות או מחסן בקרבת ביתו, מרחק שבדרך כלל הולכים ברגל, יפטור אותו בברכתו בבית, ולא נחשב הילוך כזה להפסק והיסח הדעת. אולם אם צריך לנסוע לשם ברכב - יברך שוב בחנות. 4
ד. מי שעוזב את ביתו לפני יום י"ג בניסן, ולא ישוב בזמן בדיקת חמץ (כגון: בחור ישיבה בחדרו), יבדוק בלי ברכה (אך יבדוק בדיקה כהלכתה, לאור הנר ובתחילת הלילה), בליל אותו יום בו הוא נוסע. 5


קטניות בפסח
א. עדות שקבלו על עצמן שלא לאכול קטניות בפסח, עליהם לשמור על מנהג ישראל. אולם כתבו האחרונים, 6 שבמנהג זה אין לנו אלא מה שאסרו, ואין להחמיר בו מעבר לכך.
ב. קטניות שבתהליך הכשרתם לאכילה לא באו במגע עם מים, אין להחמיר בהם. 7 ולכן שמן קטניות שידוע שלא בא במגע עם מים בתהליך הייצור - כשר לפסח 8 .
וכן קליות של קטניות, שברור לו שנשמרו ממגע עם מים (ובודאי שגם נשמרו ממגע עם קמח), כגון שקולה אותן בעצמו - מותרים. 9
ג. קטניות שלא היו בזמן הגזירה אינן בכלל האיסור. 10 ולכן יש להתיר סויה, 11 וכן קינואה. 12
ד. אפונה ושעועית ירוקה וכיוצא בהם, כשהם בתרמיליהם - נחשבים לירק ואינם בכלל קטניות 13 .
ה. תערובת קטניות שהתערבה לפני הפסח - מותרת לכתחילה 14 .
ו. כלים שבלעו קטניות אינם נאסרים 15 .
ז. ליפתית אינה בכלל איסור קטניות, מכיוון שאינה נאכלת בפני עצמה. 16



חומרי נקיון וקוסמטיקה 17
לגבי מצרכי מזון, יש להקפיד, כמובן, לקנות רק כאלו שיש עליהם הכשר לפסח. אולם חומרי ניקוי 18 , כגון: אקונומיקה, אבקת כביסה, סבוני רחצה וכן כל תכשירי הקוסמטיקה, כולל שפתון 20 לנשים 19
משהו חמץ במי כנרת
חמץ בפסח אוסר במשהו בין במינו ובין שלא במינו. אולם כלל זה אמור דווקא בדבר תלוש, כגון פירור חמץ שנפל לתוך סיר גדול או לבור מים, אך מחובר לקרקע אינו נאסר. 21 ולכן אין מקום כלל להחמיר שלא לשתות מי כינרת וכיוצא בזה.

הגעלת כלים והכשרתם 22
כיור ושיש - יש לערות עליהם מים רותחים. ובכל זאת, יש להקפיד בימי הפסח, שלא להניח סירים רותחים על השיש, אלא בהפסק קרש או ציפוי נייר כסף.
כלי חרס, חרסינה וקרמיקה - אם השתמש בהם בחמץ חם או בחריף - אי אפשר להכשירם.
כלי בקליט, פלסטיק וניילון - אם השתמש בהם בכלי שני - אפשר להכשירם על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון.
כלי זכוכית - תלוי במנהגי העדות, לעדות הנמשכות אחרי פסקי מרן - הכלים אינם טעונים הכשר. ואילו לעדות הנמשכות אחר פסקי הרמ"א - נוהגים להשרותם במים שלושה ימים, ולהחליף את המים כל 24 שעות.
דורלקס - ניתן להכשיר במים רותחים ממש.
תנורי אפייה וטוסטר - יש לנקותם היטב ולהדליק על מידת החום הגבוהה למשך כרבע שעה. יש להשתמש בתבניות אפייה מיוחדות לפסח.
מערבל (מיקסר) - ניתן להכשיר לאחר ניקוי יסודי של כל החלקים. אולם, אין נוהגים להשתמש בפסח באותם חלקים המשמשים כל השנה ללישת בצק.
שיניים תותבות - יש להכשירם ע"י עירוי מים מכלי.
מיקרו-גל - יש לנקותו היטב, ולאחר מכן להכניס קערה עם מים ולהרתיח עד שיעלו אדים. אם הניחו חמץ ישירות על הצלחת - יש להחליף צלחת, או לכסות בדבר מפריד.
מדיח כלים - יש לנקותו היטב (כולל המסננת), ולהפעיל אותו פעם אחת ללא כלים, באותה מידת חום שמפעילים בדרך כלל.
סיר לחץ - לנקותו היטב, וטעון הגעלה (כמו כן יש להחליף את הגומייה).

אכילת מזונות בערב פסח (שחל בשבת)
א. מותר לאכול בערב פסח כופתאות מבושלות 23 מקמח מצה (קניידעלך); וכשחל ערב פסח בשבת אפשר לצאת בזה ידי חובת סעודה שלישית.
ב. עוגה אפויה או פשטיד"א אפויה שיש בה קמח מצה, אין לאוכלה בערב פסח. 24

אכילת מצת מצווה
א. מצות מכונה שמורות, כשרות לכתחילה למצת מצווה. 25
ב. שיעור כזית מצה הוא כשליש מצת מכונה סטנדרטית. 26
ולכן הכמות המינימלית של מצה, הנדרשת לכל אחד ואחת למשך כל ליל הסדר, הוא שיעור של מצה ושליש ממצת מכונה שמורה; שני שלישי מצה לברכת המוציא ומצוות מצה (דבעינן 2 כזיתים), שליש מצה לכורך, ושליש מצה לאפיקומן.
ג. יש לאכול את הכזית תוך משך זמן של כ- 5 דקות 27 .
ד. יש להקפיד לאכול את האפיקומן לפני חצות. 28

ה. מי שיש לו משמרת או נשאר ללמוד אחר חצות הלילה בליל הסדר, וזקוק לשתות תה או קפה; על אף שבדרך כלל אין לאכול או לשתות אחר אכילת האפיקומן (חוץ מתשלום ארבע הכוסות או מים), יסמוך על השיטות שאיסור זה הוא רק עד סוף זמן אכילת מצה, דהיינו עד חצות. 29

מרור
עלה בינוני של חסה יש בו שיעור כזית מרור.

ארבע כוסות
א. יש לשתות כל כוס מארבע כוסות תוך 4 שניות. 30
ב. למדקדקים ראוי לחוש לשיטת הרמב"ן, שלא די בשתיית רוב שיעור כוס (רביעית), אלא יש לשתות את רוב הכוס (גם אם היא יותר מרביעית), לכן מי שקשה לו לשתות הרבה, העצה היא שיקח כוס של כ- 100 סמ"ק, שאז רוב רביעית הוא בדרך כלל גם רוב הכוס.
ג. שיעור רביעית הוא 86 סמ"ק כשיטת ר' חיים נאה. 31

כרפס
א. יש לכוון בברכת בורא פרי האדמה לפטור את אכילת המרור.
ב. יש להקפיד לאכול פחות מכזית כרפס. 32



^ 1 שהרי הטעם בגמרא הוא משום שאור הנר יפה לבדיקה ופנס יעיל יותר מנר (לא מטפטף ואין חשש שיגרום לשריפה). ולא דמי לנר חנוכה, דהואיל ונעשה הנס בנרות המנורה צריך התם דווקא נר, ואפי' בנר שבת פסק הרב פרנק בשו"ת הר צבי או"ח חלק א' סי' קס"ג, שאם אין לו נר יברך על נורה חשמלית, כ"ש בבדיקת חמץ שלכתחילה אפשר בפנס.
^ 2 הרב שלמה קלוגר בספרו חכמת שלמה סי' תל"ג. ושלושה ימים הויא חזקה. והדין שכתב המחבר, שהמכבד ביתו ביום י"ג טעון בדיקה, היינו דווקא י"ג אבל שלושה ימים קודם - לא.
^ 3 מהרש"ם.
^ 4 דנחלקו הפוסקים (מובא במשנ"ב סימן תל"ב סק"ז), אי הילוך מבית לחצר אחרת חשיב הפסק והיסח הדעת לענין בדיקת חמץ, ונראה לענ"ד לעשות מעין פשרה ולהכריע כך להלכה.
^ 5 וזה עדיף מלמנות שליח שיבדוק בזמן, שמצווה בו יותר מבשלוחו. ובליל י"ד ראוי שישמע הברכה מבעל הבית במקום שמתארח, ויבדוק כשלוחו חדר אחד עכ"פ.
^ 6 אג"מ או"ח ח"ג סי' ס"ג: 'ואין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו בו לאסור'. וכן מרן הראי"ה קוק זצ"ל, באורח משפט סי' קי"ב: 'אלא שיסוד איסור שהוא מנהג הוא ג"כ תורה, אולם מ"מ אין להפליג בו בחומרות כל כך ...'. וכן כתב חק יעקב סי' תנ"ג ס"א סק"ט: 'דגם קטניות עצמו חומרא בעלמא הוא, והבו דלא לוסיף עלה'.
^ 7 לא יהא הטפל חמור מן העיקר. סברא זו הובאה בשו"ת מהרש"ם או"ח סי' קפ"ג, וכן בשו"ע הרב לגר"ז סי' תנ"ג ס"ה.
^ 8 גם לנוהגים שלא לאכול קטניות. כפי שמרן הרב זצ"ל התיר שמן שומשומין, באורח משפט סי' קי"א.
^ 9 לא יהא הטפל חמור מן העיקר וכנ"ל, והרי אף קליות חיטה שנשמרו מותר לאוכלן בפסח, הרי אמרו בגמרא, שמחלקין קליות ואגוזים לקטנים בערב פסח, כדי שלא יישנו.
^ 10 כך כתב באג"מ או"ח ח"ג סי' ס"ג, בדיון לגבי בוטנים, שאין לאסור: 'לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו, ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויים אז'.
^ 11 שהרי התגלה רק לפני כמאה שנה ביבשת אמריקה והובא לאירופה, ולא היה כלל בגזירה בדורות הקודמים, והבו שלא להוסיף עלייהו. וכן מטעם שתהליך הייצור של שמן סויה הוא ללא השריה מוקדמת במים, לכן שמן סויה כשר לפסח גם לשאינם אוכלים קטניות.
^ 12 לא היה בדורות הקודמים.
^ 13 כי החשש בקטניות הוא, שמא יבוא להתבלבל בינם לבין דגן, אבל ירקות לא מכניס לאוצר, ולא דמי למידי דמידגן.
^ 14 כך פסק ר' יצחק אלחנן ספקטור בשו"ת 'באר יצחק' סי' י"א. לפי זה, כל מעדני תנובה, על אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות' - מותרים לכולם.
^ 15 שו"ת יחווה דעת ח"ה סי' ל"ב. לכן מותר לאלה הנוהגים שלא לאכול קטניות להתארח אצל אוכלי קטניות, ובלבד שיקפידו שלא לאכול את האורז ואת הקטניות עצמן. אולם מידת חסידות שלא לאכול גם מן הכלים, וגדול השלום.
^ 16 ומה שאינו ראוי לאכילה בפני עצמו - אינו בכלל גזירת קטניות.
^ 17 לגבי תרופות בפסח, ראה בסוף שיעור "ביעור חמץ ואיסור אכילתו".
^ 18 אף אם יש בזה תערובת חמץ, משום שכל דבר שאינו ראוי לאכילת כלב - פקע שם חמץ ממנו. שו"ע סי' תמ"ב ס"ט, ומשנ"ב סקמ"ג.
19 כתב ערוך השולחן, ביו"ד סי' קי"ז סע' כ"ט, שאין להחמיר בשאר איסורים (וה"ה חמץ בפסח) בסיכה כשתיה, מכיוון שזהו דין מיוחד רק לעניין תרומה ויום הכיפורים.
^ 20 למרות שניתן על השפתיים ויש לחשוש שמא תבלע; ואם כן, הרי כתב הרא"ש בפסחים בפרק כל שעה ס"א, שבחמץ חרוך שאינו ראוי לאכילה, אם בכל זאת אוכלו - יש בזה דין של 'אחשביה' ואסור; במקרה שלנו, הרי אינה מתכוונת לבולעו, ואדרבה, אינה רוצה שירד מהשפתיים, לכן כאן אין דין של 'אחשביה'. והוא הדין במשחת שיניים שאינה ראויה לכלב, ואף שיש לה טעם - הרי אדם נורמלי לא מתכוון לבולעה, ולא שייך לומר כאן 'אחשביה'. ואף אם הקטן התכוון לבולעה - אין קטן בר דעת להחשיבה.
^ 21 ריטב"א מס' ע"ז דף עג. לגבי איסור הנאה מעבודה זרה, שאף היא אוסרת במשהו, כדתנן 'מים במים במשהו' קובע הריטב"א, שבאופן עקרוני מחובר אינו יכול להאסר, ומתיר באר של ישראל שגוי שפך לתוכה מים של ע"ז. וה"ה לחמץ בפסח, וכן כתב ערוך השולחן בהל' פסח סי' תס"ז סעיף ל"ג, שכל מקום שכתוב חמץ שנפל לבור, הכוונה דווקא בור של מים מכונסים ולא באר שהם מים הנובעים מן האדמה.
^ 22 עוד בענייני הכשרת כלים ראה בסוף השיעור "ביעור חמץ ואיסור אכילתו".
^ 23 האיסור לאכול מצה בערב פסח, הוא רק במצה שיוצאים בה ידי חובה בליל הסדר; ובמצה מבושלת אין יוצאים ידי חובה. מאידך, ברכתה מזונות, ולכן היא עדיפה לסעודה שלישית מאשר פירות.
^ 24 מהר"ל מחמיר במצה עשירה בערב פסח, כי בדיעבד יוצאים בה ידי חובה בלילה. אך אם יש רק מעט קמח לדיבוק - לית לן בה.
^ 25 אין זה דומה לשחיטה, דבעינן שהאדם יעשה בעצמו לשמה, די בכך שתיעשה המצה ע"י המכונה לשמה, זהו גדר הלשמה הנצרך במצה. כך נהג גם מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל. וכן אין לחשוש במצות מכונה שמא לא נאפו כהלכה. אמנם, אם יש מאפיית מצות יד שגם מיומנים במלאכתם וגם יראי שמיים אז יש מהדרים לקחת דווקא מצות יד.
^ 26 כיוון שבשיעור כזית אנו נוקטים כשיטת הרשב"א, שיש ארבעה זיתים בביצה (לא כביצת תנובה שגדלה בטיפוח, אלא ביצה בלאדית שהיא קטנה יותר). וכן כשיטת הרמב"ם, שכזית הוא קצת פחות משליש ביצה, ודלא כשיטת התוס', המובאת במחבר סי' תפ"ו.
הזית הגדול בזמננו הוא הזן הנבאלי שמשקלו עד 6 גרם ונפחו 7.5 סמ"ק. במצות מכונה סטנדרטיות, בשליש מצה ודאי שיש יותר משיעור כזית, וזה הן לקולא והן לחומרא. והשיעורים הם לפי מה שמדד הר"ח נאה, וכן הסכימו חכמי ירושלים הספרדים. (ציטוט מתשובת הרב בנושא שיעור כזית)
^ 27 כדי אכילת פרס.
^ 28 לחוש לשיטות הראשונים הפוסקים כראב"ע, שזמן אכילת קרבן פסח, וממילא גם זמן אכילת מצה - הוא רק עד חצות. אך ברור שמי שלא היה יכול לקיים את המצווה לפני חצות, כגון חייל בפעילות מבצעית, יאכל אחר חצות אך בלי ברכה.
^ 29 שו"ת אבני נזר, או"ח סי' שפ"א.
^ 30 כדי שתיית רביעית.
^ 31 מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל מסר, שכך נהגו גדולי ירושלים לפסוק.
^ 32 על מנת שלא יתחייב ברכה אחרונה, ואז יכנס לספק ברכות באכילת המרור.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il