ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
הנה כך אמרה תורה: "לא תאכל חמץ. שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, למען לזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". כלומר, הזהירות מאכילת חמץ ואכילת מצה בחג הפסח מגמתה היא "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". ואמנם דרשו חכמים מפסוק זה, שיש מצווה לזכור את יציאת מצרים בכל יום ויום ובכל לילה, כמו שדרש בן זומא: 'ימי חייך' - הימים. 'כל ימי חייך' - 'כל' לרבות את הלילות.
אכן נראה מפסוק זה, שכוונת התורה שנזכור את יציאת מצרים תמיד. לכן אנו אומרים פרשת ציצית אף בלילה, שמוזכרת בה יציאת מצרים.
אבל פשוטו של מקרא הוא שחג הפסח ומצוותיו, איסור אכילת חמץ ומצוות אכילת מצה בחג, יש בו עומק רוחני, שכן בחג מתנשאים לגובה כזה שהוא נשאר חקוק בתודעה כל השנה כולה, הוא מעלה אותנו לחוויה נישאה כזו של תחושה כאילו יצאנו מארץ מצרים בעצמנו. חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שלא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה אלא אותנו גאל עמהם, שנאמר "ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו".
זו מהותו של חג הפסח, לחוות מחדש את המאורע הגדול של יציאת מצרים, ויציאת מצרים עומדת לפנינו עכשוית, חיה. אנו מלאי התפעמות מהניסים הגדולים שעשה לנו ד'. אנו מתמלאים בדבקות לד' אלקינו שבחר בנו מכל העמים. לבנו מלא תודה לד', כל עצמותינו אומרות שיר ושבחה לד' אלקינו ורוממות זו חודרת בנו עמוק כל-כך, עד שהיא נשארת חקוקה בנו כל השנה כולה, "לא תאכל חמץ, שבעה ימים תאכל עליו מצות כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
מגמת יציאת מצרים היא להביא אותנו ארצה, לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו. יציאת מצרים (ומתן תורה בכלל זה)הם כדי שנבוא לארץ-ישראל. וכך אנו אומרים כל יום: "אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא-לקים, אני ד' אלקיכם". ואמרו חכמים, הדר בחוץ-לארץ כמי שאין לו אלו-ה, והדר בארץ-ישראל כמי שיש לו אלו-ה. בשביל זה יצאנו מארץ מצרים, כדי שד' יהיה לנו לא-לקים, וזה דוקא בארץ-ישראל.
כל המצוות כולן ניתנו על-מנת לקיימן בארץ-ישראל, כדברי הגר"א על הפסוק "כל המצווה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ". אומר הגר"א, כי עיקר קיום כל המצוות תלוי בארץ-ישראל. ובחוץ-לארץ מחוייב כל אדם לשנות ולידע עשיית המצוה אשר יצטרך לעשותם כשיבוא לארץ. דברים אלו הם על-פי דברי הרמב"ן בפרשת אחרי מות.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
