ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שמירת מסורת וקיום מצוות הינם ותמיד היו עניין אישי. התלמוד לימד אותנו זה מכבר ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". היהדות בנויה על רעיון היסוד שיש לאדם רצון חופשי ויכולת לבחור בלי כפייה משמים את המעשים והאמונות שלו בהתאם לתפיסותיו ולהבנתו. אך מאחר ששום אדם איננו חי בבדידות וכולנו חיים בחברה, נקבעות נורמות מחייבות שמגבילות במידה מסוימת את חופש הבחירה ואת המעשים שלנו.
השופט אוליבר ונדל הולמס, בפסיקה המפורסמת של בית המשפט העליון האמריקני בנושא חופש הדיבור, טען שאין לאיש זכות לצעוק "אש!" באולם מלא אנשים כשאין שום אש. אין ספק שבכל חברה יש הלך רוח מסוים ואווירה מסוימת. מטבע הדברים, עם הזמן ועם השתנות הנסיבות, האווירה הזאת משתנה. השאלה היא אם השינוי הזה מוצדק ומועיל לחברה או סתם מפלג, זמני ובסופו של דבר הרסני לחברה מיסודו. לא כל שינוי באקלים נחשב לשינוי טוב או מועיל.
פעם היו נהוגות בחברה הישראלית נורמות מסוימות של כבוד, על אף שהחברה הייתה חילונית יותר במעשים ובאידיאולוגיה מהחברה הישראלית היום. למרקסיזם הייתה השפעה אדירה על העולם היהודי בימים ההם וכך גם לאתיאיזם הנלווה אליו. עם זאת, הייתה הסכמה כללית שיש לנהוג במסורת היהודית במעט כבוד. אולי רק נוסטלגיה או היגיון בריא ועקשן אחראים לכך שהאקלים בארץ התאפיין ביום כיפור בלי שום תנועה בכבישים, בפסח בלי חמץ בפומבי ובתשעה באב בלי מסעדות פתוחות. זאת הייתה האווירה של התקופה - לא אווירה של שמירת מצוות אלא של כבוד כלפי ההיסטוריה והמסורת של העם היהודי וכלפי חלק גדול מהחברה הישראלית שהמצוות והרעיונות האלה יקרים ללבו.
אך בעשרות השנים האחרונות יש ניכור ההולך וגובר של החברה הישראלית כלפי המסורת היהודית והאקלים הציבורי שחולק לה כבוד. המסורת וההיסטוריה היהודית אינן זוכות לכבוד ולמקום ראוי להן, ולא פעם אפילו לא נלמדות במערכת החינוך הממלכתית בישראל. יש דמוניזציה עקבית של היהודים הדתיים, גם אם לא תמיד בוטה, באמצעי התקשורת המרכזיים. רגישות כלפי שכנים ואזרחים אחרים היא כבר דבר שלא קיים. יש חילול שבת פומבי בכל מקום, ואיש אינו מתחשב בנזק הרוחני, החברתי והדורי שהוא גורם.
האקלים השתנה, ובאקלים החדש אין כבוד למסורת, להיסטוריה או לרגשות של חלק הולך וגדל בחברה הישראלית.
לכן לא שאלת הצגת חמץ בפומבי בפסח היא מה שכואב כל כך אלא העובדה שהיא סימן לשוני העצום שחל בהתייחסות כלפי המסורת היהודית. יש יהודים רבים שאינם שומרי מצוות ובכל זאת מכבדים את האיסור על חמץ בפסח. ההחלטה המצערת של בית המשפט התרכזה בעץ המשפטי שעמד מולה והתעלמה מהיער החברתי, ולכן היא מחלישה את הנחישות הציבורית לכבד את המסורת ולגלות רגישות כלפי דורות קודמים ומגזרים אחרים בחברה.
אילו היה חמץ בפסח מצווה נוצרית או מוסלמית, אני בטוח שבית המשפט היה פוסק אחרת. אירונית עד מאוד העובדה שדווקא במדינה יהודית היהדות זוכה לכבוד פחות מכל דת אחרת. אם האווירה הציבורית לא תשתנה באמצעות חינוך, מנהיגות פוליטית, היגיון בריא ורצון טוב, הפילוג רק יגדל, השחיקה בכבוד ההדדי תגבר וההתמרמרות בחברה תתעצם. אנחנו חוששים משינויי האקלים ומההתחממות הגלובלית ודנים בנושא הזה בלי סוף, אך איננו מקדישים מספיק תשומת לב לאקלים החברתי והרוחני שמעמיד בסכנה גדולה את ההומוגניות של החברה הישראלית, את אחדותה ואת עתידה. ההתחממות הגלובלית היא שינוי אקלימי שאולי לא נצליח לבלום, אך ברור שבתחום שינוי האקלים החברתי יש מקום ואפשרות לתיקונים ושיפורים.
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תהיו חמים!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
