מן החירות אל העצמאות | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
התורה והחיים
תקשורת

1379

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שמעון בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

האם מותר לאכול חמץ שנמכר ב'מכירת חמץ'
שאלה: האם נכון להחמיר לא לאכול אחר הפסח חמץ שנמכר במכירת חמץ?
תשובה: אמנם ישנם מעט פוסקים שהחמירו שלא למכור את החמץ לגוי תוך מחשבה לקנותו מהגוי בחזרה לאחר הפסח, הואיל ולדעתם מכירה זו היא הערמה (תבואות שור. ולדעת ב"ח וא"ר רק בשעת הדחק אפשר להשתמש במכירת חמץ). ועל סמך זה, יש שרוצים להחמיר גם שלא לאכול חמץ שנמכר לגוי בפסח, שמא המכירה אינה כדין, ונמצא שמדובר בחמץ שעבר עליו הפסח.

אלא שלמעשה אין צריך לחוש לזה, מפני שמן התורה חמץ שעבר עליו הפסח מותר באכילה, ורק חכמים הם שאסרוהו. וכלל ידוע הוא שבכל ספק ומחלוקת בדברי חכמים, הלכה כדעת המקל. ולכן אפילו אם היתה זו מחלוקת שקולה, הלכה היתה כדעת המקלים. קל וחומר בדין זה, שלדעת רוב רובם של הפוסקים מכירת חמץ כשרה, ואפילו לפני הפסח (שמדובר בספק דאורייתא של 'בל ייראה ובל יימצא') רוב ישראל נוהגים להקל, קל וחומר שלאחר הפסח, כאשר מדובר בספק דרבנן של איסור חמץ שעבר עליו הפסח, שלהלכה יש להקל, ומותר לקנות ולאכול מוצרי חמץ שנמכרו במכירת חמץ.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

203 - לחם עוני ומצה עשירה

204 - מן החירות אל העצמאות

205 - להוציא את החמץ מהמצה

טען עוד

קניית חמץ בחנויות אחר הפסח
אמנם הקונה בחנות של יהודי אחר הפסח, צריך לבדוק אם יש לו תעודה שמכר את חמצו כדין. שאם אין לו תעודה, אין לקנות אצלו חמץ שיוצר לפני הפסח, שמא לא נמכר כדין, והרי הוא אסור כדין חמץ שעבר עליו הפסח.

ואם ידוע שבאותה חנות מכרו חמץ בפסח, אף אם יש להם תעודה של 'מכירת חמץ' אסור לקנות שם חמץ שיוצר לפני הפסח. משום שלדעת כמה פוסקים (שדי חמד, מהר"ם שיק), בזה שהמוכרים מכרו מן החמץ שנכלל ב'מכירת חמץ', הם מוכיחים בעצמם שלא הבינו את מהות המכירה, וממילא חל על החמץ איסור כדין 'חמץ שעבר עליו הפסח'.

מצוות יום העצמאות
מצווה להודות לה' ולומר 'הלל' בימים מיוחדים שעשה בהם ה' תשועה לישראל, כמבואר בתלמוד (פסחים קיז, א): "נביאים שביניהן תקנו להם לישראל שיהיו אומרים הלל על כל פרק ופרק וכל צרה וצרה שלא תבוא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן". ופירש רש"י, שעל פי זה תקנו חכמים בימי הבית השני לומר הלל בחנוכה. וכן מובא במגילת תענית פרק ט.

ועל פי זה תקנו גדולי רבותינו לעשות יום טוב ולומר הלל על הנס שעשה ה' לנו ביום העצמאות, שבו ניצלנו מהצרה הגדולה ביותר, שהיא צרת הגלות והשעבוד לזרים, שגרמה לכל הגזירות והרציחות האיומות במשך אלפיים שנה. וכן נאמר (תהלים קו, מז): "הושיענו ה' אלוקינו וקבצנו מן הגויים להודות לשם קודשך להשתבח בתהילתך". ועכשיו שקיבצנו, לא נודה לשם קודשו ונשבח את תהילתו?!

תאריכו של יום העצמאות
יום ה' באייר יכול לחול בימים: שני, רביעי, שישי ושבת. באותן שנים שיום העצמאות חל ביום שישי או שבת, יש חשש סביר שמסיבות יום העצמאות וטקסיו יגרמו לחילול שבת פומבי. וכאשר הוא חל ביום שני יש חשש שטקסי יום הזיכרון יגרמו לחילול שבת. לפיכך הוחלט, על פי בקשת הרבנות הראשית, שכאשר יום ה' באייר יחול ביום שבת או שישי, יחגגו את יום העצמאות ביום חמישי (ג' אייר או ד' אייר). וכאשר יום ה' באייר יחול ביום שני, יידחה ליום שלישי. יוצא איפוא כי בפועל, מתוך ארבעה ימים שיום העצמאות יכול לחול בהם, בשלושה מהם מקדימים או דוחים את קיומו.

וכבר מצינו שמחמת חשש טלטול שופר ולולב בשבת, כאשר ראש השנה וסוכות חלים בשבת, ביטלו חכמים את מצוותן. אולם את עצם היום אין לשנות, כיוון שהוא מדאורייתא. אבל ימים שנקבעו על פי חכמים, דוחים או מקדימים. וכפי שמצינו שכאשר פורים חל בשבת, מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי, ודוחים את הסעודה ליום ראשון (שו"ע או"ח תרפח, ו, מ"ב יח). וכן כאשר תשעה באב חל בשבת, דוחים את התענית ליום ראשון (וע' שו"ע או"ח תקנא, ד; תקנד, יט).

ועל פי זה תיקנה הרבנות הראשית להקדים או לאחר את אמירת הלל של יום העצמאות. ומעניין שגם מועד הכרזת המדינה הוקדם לה' באייר תש"ח כדי שלא לחלל שבת. שכן מועד פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בשעה 12 בלילה, אלא שראשי מועצת העם לא רצו להכריז על הקמת המדינה תוך חילול שבת, על כן הקדימו את ההכרזה ליום שישי בצהרים - ה' באייר.

בעיית התקשורת העוינת
שנים אנו מצרים על יחסה העוין של התקשורת בישראל לקודשי ישראל. פסיקת בית משפט שמתירה למכור חמץ בתוך חנויות נחשבת למתקדמת ומתקבלת בשמחה, וכך גם היחס לכל יוזמת נסיגה וגירוש יהודים, ואילו פגיעה בערבי היא כמעט תמיד פשע. מעמדו של בית המשפט העליון מקודש, ולעומת זאת עמדת 'הממסד הרבני' היא תמיד בעייתית, ואישי התקשורת עושים מאמץ שהציבור יבין זאת. לכן מרבים לעסוק במקרים של התעללות בילדים וקיפוח נשים במשפחות חרדיות. כאילו לומר, הדתיים טוענים שהם מוסריים יותר, והנה חטאיהם חמורים ומכוערים יותר. גם חגי ישראל זוכים לקיתונות בוז: לועגים למצות המשמינות, לחוויה המשפחתית, מתארים את ליל הסדר כמוקד של מריבות ועלבונות. רק חגי הגויים זוכים לחיבה וכבוד.

משקלם של כלי התקשורת החילוניים
לעומת הציבור, שברובו הוא דתי ומסורתי, משקלם של כלי התקשורת הנוקטים עמדה עוינת לקודשי ישראל הוא כתשעים וחמישה אחוז (הדבר ניתן לשיעור לפי חלוקת תקציב הפרסומות בכלי התקשורת השונים).

זהו מעגל שמזין את עצמו. יתכן מאוד שאילו משרדי הפרסום היו מפנים יותר תקציבים לכלי תקשורת יהודיים, היה מתברר שבאמת יש ביקוש לחומר עיתונאי מסוג אחר. אבל משרדי הפרסום שבויים בתפישה לפיה החברה הקובעת בישראל היא החילונית, והדתיים והמסורתיים נגררים אחריה, ולכן עיקר השקעתם מופנית לתקשורת החילונית, שבזכות המשאבים הכספיים העצומים שמוזרמים אליה היא מסוגלת לגייס את העובדים המוכשרים ביותר, ליצור חומרים מעניינים, ותוך כך היא מעצימה את תפישות העולם החילוניות, את הבידור החילוני, את תרבות האכילה החילונית, הכוללת אכילת שרצים, חזיר ובשר בחלב. ואף הציבור הרחב נעשה שבוי באותה תפישה, כאילו אכן החברה החילונית היא המובילה.

מדוע חרם לא יעזור
היו שניסו להציע חרם על כלי התקשורת החילוניים. אבל כל זמן שאין בצריכתם איסור תורה גמור, חרם לא יועיל. שתי סיבות עיקריות לכך: האחת, הסקרנות היא טבע אנושי בסיסי, שבעיקרו הוא חיובי מאוד. ללא סקרנות אין לימוד, אין שאלות ואין תשובות. ולכן כמעט שלא ניתן לגזור על אדם שלא יתעניין במה שקורה סביבו. גם הדעות המושמעות בתקשורת הן בהחלט חלק ממה שקורה. והסיבה השנייה, שבדרך כלל אלו שייענו לחרם הם כאלה שאכן קודשי ישראל יקרים מאוד ללבבם, ומאידך אינם סקרנים כל כך להכיר את המציאות שסביבם. חלקם מפני שהם עמוקים יותר, וסקרנותם מופנית לשאלות גדולות ורחבות יותר, וחלקם מפני שהם פשוטים וצרי אופק יחסית, ואינם מתעניינים כל כך במה שסביבם. ויש שנצטרפו בהם שתי התכונות גם יחד. בכל אופן, מספרם של האנשים הללו אינו מספיק להכריע את הכף, וממילא לא עליהם בנתה התקשורת את מעמדה.

סוג חדש של חרם צרכנים מעודן
אולי בלית ברירה הדרך לתבוע שינוי היא בחרם מתון כלפי המפרסמים הגדולים, שהפרסומות שלהם ממלאות את רוב עמודי העיתונות ודקות הפרסום בטלוויזיה. הטענה כלפיהם פשוטה: אתם מחזיקים את כלי התקשורת שלועגים לכל הקדוש והיקר לנו - איננו רוצים לקנות את מוצריכם. הרי אם נקנה אותם, תראו שהפרסום עובד, ויהיה כדאי לכם להמשיך לפרסם בהם. לעומת זאת, אם תיווכחו לדעת שדווקא בעת שאתם מרבים לפרסם בכלי התקשורת החילוניים, קבוצה מסוימת מדירה את עצמה מקניית המוצרים שלכם - לא יהיה לכם משתלם לפרסם. המחאה צריכה להיות רק כלפי המפרסמים הגדולים, שעיקר מגמתם להגדיל את פלח השוק שלהם בעוד כמה אחוזים. אם לעומת זאת יראו, שאחוז מסוים מפסיק לקנות את מוצריהם, כבר לא ישקיעו סכומים גדולים כל כך בתקשורת החילונית.

אם צינור החמצן של התקשורת החילונית יחסם, והסיבה לכך תהיה ברורה, היא תתחיל להשתנות, לכבד יותר את קדשי ישראל, ולתת ביטוי הוגן לכלל הדעות בישראל.

נדמה לי שאין צורך במספר גדול מאוד של אנשים, די בשלושה עד חמישה אחוזים מן האוכלוסייה כדי לחולל שינוי משמעותי במפת התקשורת.

אין כאן מאבק בוטה וחריף, אין כאן חרם גורף, אלא הימנעות עדינה למשך תקופה מקניית מוצרים של חברות מסויימות שמרבות לפרסם.

חלוקה מאוזנת יותר של משאבים
תועלת נוספת שיכולה לצמוח מעמדה כזו, היא מאבק במונופולים הגדולים. לאחרונה התפרסם כי 19 משפחות שולטות בכלכלה הישראלית. בכוחן להפיל כל מתחרה קטן ובינוני, וכך הן יכולות לשלוט בשוק, להעלות מחירים ולהרוויח עוד יותר על חשבון האזרחים הקטנים. חלק משמעותי מיכולתן לשלוט בכלכלה הוא באמצעות התקשורת, שהן מחזיקות אותה הן על ידי תקציבי הפרסום והן על ידי בעלות ישירה.

על ידי הימנעות מקניית מוצרים של המפרסמים הגדולים, תינתן העדפה לחברות הבינוניות והקטנות, והדבר יועיל לכלכלה החופשית וממילא לחברה.

תגובות הציבור
אינני יודע אם אכן הרעיון יכול להצליח. על פי "תורת המשחקים" נדמה לי שיש לכך סיכוי. אבל האם יימצא מי שיארגן זאת? האם הציבור מעוניין בכך? בכל אופן, הנני מציע את הרעיון בפני הקוראים, ואם יימצא אדם שיוכל לחולל מאבק יעיל - תבוא עליו ברכה. זו תהיה מתנה ראויה למדינת ישראל לקראת יום עצמאותה הששים, אם כלי התקשורת שבה יהיו בעלי תודעה ישראלית מקורית.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז

רביבים

רביבים
מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו
רביבים
גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו
רביבים
מקום הנחת התפילין
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
רביבים
חובת הגניזה בעידן המיחזור
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרה"ג דוב ליאור
הרב שמואל אליהו
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרב נחשון רבינשטיין
הרב בני אלון
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב יהודה מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו