ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
סובבתי לאיטי את המפתח בחור המנעול. עוד יום מעייף הגיע לסיומו, ואני כמהתי למעט מנוחה. הבית חשוך. לחצתי על מתג החשמל.
הי, מה זה? מכל עבר הביטו אלי פניהם של חברי, שפצחו בשירת - 'היום יום הולדת'. אשתי הפתיעה אותי לכבוד יום הולדת השבעים שלי ב - 'חיים שכאלה'. עייפותי פגה, איזה יופי.
בעצם, מהי משמעותו של יום הולדת, וכיצד נחגוג אותו?
הי, מה זה? מכל עבר הביטו אלי פניהם של חברי, שפצחו בשירת - 'היום יום הולדת'. אשתי הפתיעה אותי לכבוד יום הולדת השבעים שלי ב - 'חיים שכאלה'. עייפותי פגה, איזה יופי.
בעצם, מהי משמעותו של יום הולדת, וכיצד נחגוג אותו?
התחדשות של כוחות
הרב מרדכי גרינברג שליט"א - ראש ישיבת כרם ביבנה
בתורה מוזכר יום הולדת בקשר ללידת גוי - "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ'). ובהערות שבספר תורה שלמה מביא - "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד ושמחים בו ועושים בו משתה... ועד עתה זה המנהג אצל מלכי גוג שאנחנו בעבדותם, גם שאר האומות התלויים עליהם... עושים יום הולדתם סעודה גדולה".
האם באמת יש ליום זה משמעות? הירושלמי (ר"ה ג', ח') מספר - "עמלק כושפן היה (מכשף היה). מה היה עושה, היה מעמיד בני אדם ביום גנוסיא (הולדת) שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גנוסיא שלו, מה עשה משה, ערבב את המזלות". ופירש קרבן העדה שעמלק "היה מעמיד למלחמה עם ישראל בני אדם ביום הולדתם, לומר, לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
לימדונו חז"ל שיום לידתו של אדם הוא יום שקיבל האדם שפע כוחות של חיים, ושפע זה חוזר בכל שנה ביום הלידה ומוסיף לו כוחות חיים. לכן צריך אדם לנצל יום זה בשני אופנים:
א. חשבון נפש - על האדם לברר לעצמו האם השתמש בכוחות שנתנו לו להגשים את ייעודו, או שמא ניצל אותם לדברים אנוכיים. בסידור עולת ראיה מפרש הרב זצ"ל שזהו תוכן הוידוי ביום הכיפורים - "אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי". לכל אדם ייחוד ותפקיד משלו, לכן לא נוצר עד עתה כי לא היה צורך בו, ועכשיו שנוצרתי הריני בוגד בשליחותי וכאילו לא נוצרתי. כך מפרש הרב סולוביצ'יק זצ"ל את תפילת יום הכיפורים - "למען נחדל מעושק ידנו", שאין הכוונה דווקא לגזל, אלא לשימוש בכוחות שה' נתן לנו לצרכינו האנוכיים ולא למען שליחותינו המיוחדת. יום ההולדת הוא זמן נאות לברר את הפער בין מה שהיינו אמורים להשיג לבין מה שהשגנו.
ב. להוסיף טוב - ביום זה אנו מקבלים תוספת כוחות, ועלינו להשתמש בהם לדברים טובים כדי לפתוח בפני הכוחות האלו מסלול חיובי למשך כל השנה. בשם האדמו"ר מלובביץ' זצ"ל מוסרים, שיום ההולדת הוא זמן לחגוג את הלידה עצמה מתוך שמחה של תורה ומצוה. זה זמן להוסיף במתן צדקה, בתפילה ובלימוד תורה. רצוי לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, ואם יש קריאת התורה ביום עצמו, יעלה גם באותו יום. מסופר על ר' ישראל מסלנט שהיה נותן ביום ההולדת צדקה כמניין השנים שהגיע אליהם ביום ההולדת, כך אנו מודים לה' על החיים שהעניק לנו, לא רק בפה, אלא במעשים, ומראים בזה, שמה שהשקיע בנו היה כדאי, ושבעתיד ננצל את הכוחות לרמה עליונה יותר.
מאזן שנתי
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
ההתייחסות המקובלת ליום-הולדת היא בבחינת "הפי בירט-דיי". יום עליז וקליל, עם בלונים צבעוניים ומתנות. לא פלא שאנשים מבוגרים נוטים לזלזל ביום הזה ולראות בו דבר שנועד בעבור ילדים.
האמת היא שיום-ההולדת הוא יום חשוב ורציני ביותר. זה יום של חשבון-נפש אישי. יום-ההולדת מציין את התבגרותו של האדם בשנה, וזה הזמן המתאים לעריכת ה'מאזן' של מעשיו בשנים שחלפו, לתקן את הדורש תיקון ולקבל על-עצמו החלטות טובות לגבי העתיד.
בספר המנהגים של חב"ד נאמר: "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה (כלומר, אותם זיכרונות הדורשים תיקון ותשובה) - ישוב ויתקנם".
עוד נהוג לעלות לתורה ביום-ההולדת, אם הוא יום של קריאה בתורה, או בשבת שלפניו. ביום-ההולדת עצמו יש להוסיף בלימוד התורה, במתן צדקה ובכוונת התפילה. ביום הזה גם מתחלף פרק התהילים האישי שכל אחד ואחד אומר, על-פי גילו (מי שמלאו לו עשרים שנה, למשל, מתחיל לומר את פרק כא, מכיוון שהוא עומד עכשיו בשנה העשרים ואחת לחייו).
בגמרא נאמר, שביום-ההולדת גובר מזלו (הרוחני והגשמי) של האדם. הגמרא גם מספרת, שהמן הרשע קבע את יום השמדת היהודים לחודש אדר דווקא, משום שידע כי בחודש זה מת משה רבנו. אבל, מסיימת הגמרא, הוא לא ידע שבחודש אדר משה רבינו גם נולד, ולכן נחל מפלה. מכאן, שיום-הולדתו של צדיק הוא יום זכאי לכל כלל-ישראל!
רבים מגדולי-ישראל נהגו לערוך סעודה מיוחדת ביום-הולדתם, והדבר מוזכר גם בתלמוד. בקרב גדולי החסידות בולט הדבר עוד יותר. הבעל-שם-טוב, למשל, נהג לערוך סעודה מדי שנה ביום-הולדתו, בח"י באלול, והיה מגלה שמחה יתרה (עוד על רבים מגדולי ישראל וגדולי החסידות שנהגו לציין את יום-ההולדת, ומקורות מפורטים בעניין, אפשר למצוא בספר 'יום מלכנו', הוצאת 'קה"ת', תשד"מ).
כ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע קרא לפרסם בציבור את מהותו ותוכנו של יום-ההולדת, כדי שהכול יהיו מוּדעים לחשיבותו של יום זה. כדאי לציין כאן, שבקרב עדות-המזרח מקובל הדבר עוד מקדמת-דנא, על-פי דברי ה'בן-איש-חי' (שנה ראשונה, פרשת ראה, סעי' יז): "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום-טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו".
תזכורת
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
- החיבור הזה בנושא "יום אחד בביתנו" דומה מלה במלה לחיבורו של אחיך הגדול! - אמר המורה לתלמיד בקול חמור סבר.
- אין פלא! - הגיב התלמיד הקטן - כתבנו על אותו היום ועל אותו הבית...
פתחתי באנקדוטה זו, כדי להדגים שיום הולדת הוא עניין של חשבון נפש אישי ואיננו ניתן להעתקה - לא מאיש לרעהו ולא משנה לחברתה.
במישור העקרוני - מחד, אומרים בהלצה: "יום הולדת את פרעה!" (בראשית מ'), כלומר זהו מנהג של הגויים!
מאידך, הגמרא (מועד קטן כ"ח) מספרת על רב יוסף, שערך סעודה לחכמים ביום מלאות לו שישים, מפני שיצא מחשש עונש כרת. לפיכך, כתב בשו"ת בית דוד, שמותר לחוג יום הולדת שישים אלא שיש לסיים מסכת בסעודה זו, כדי שלא יראה הדבר כחוקות הגויים. והוסיף - שהיו מגדולי ישראל, שהתענו ביום הולדתם, וסיום המסכת פוטר מחובת התענית.
מקור המנהג להתענות ביום ההולדת, בכך שבלידה התינוק נחלץ ממצב סכנה, ולכן מתענים "על משקל" תענית בכורות, בערב הפסח, ויש שחגגו את הנס בסעודת מצווה (משנה ברורה תרצ"ז, ב'). וכך כתב הבן איש חי (פרשת ראה): "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום-טוב, וסימן יפה הוא! וכן נוהגים בביתנו". "כשיגיע לגיל שישים או שבעים, נכון ללבוש בגד חדש או יקח פרי חדש ויברך עליו "שהחיינו", ויכוון גם על שנותיו, ויש עושים סעודה, כשיגיעו לשבעים".
אנחנו עומדים בימי הספירה, בהם נצטווינו: "וספרתם לכם!" (ויקרא כ"ג), ודרשו חז"ל: "שתהא ספירה לכל אחד ואחד" (מנחות ס"ה). יש ספירה של הקופאית בסופרמרקט; ויש ספירה של השכיר, מקבל המשכורת. לכאורה אותה ספירה, אולם, יחי ההבדל! הראשונה - אדישה, אין זה נוגע אליה, אין זה הכסף שלה! השכיר, לעומתה, מתלהב מכל שקל. זה שלו!
התורה מבקשת לרמוז כאן: נצל את הזמן! הזמן הוא מצרך יקר ביותר, רגע עובר - אינו חוזר! בנה עוד נדבך בבניין האישיות שלך! כך גם יום ההולדת הוא זמן של עריכת מאזן - לעבר; וחשבון נפש - לעתיד.
בכל התורה כולה נאמר רק על ארבעה אישים הביטוי - "בא בימים": אברהם (בראשית כ"ד), שרה (בראשית ח"י), יהושע (פרק י"ג) ודוד (מל"א א'). הם באו עם ימים מנוצלים. הם הנציחו כל רגע בחייהם, שכן הזמן הוא מצרך יקר, וכלשון חכמי המוסר: העבר - אין! העתיד - עדיין! וההוה - כהרף עין! מי שמנצל את הזמן, הריהו חי תמיד .
הרב נריה זצ"ל נהג לספר ששאל פעם את תלמידיו: מי היה הרמב"ם? ואמנם, הם ידעו. לאחר מכן שאל: ומי הוא חודורוב? וגם את זאת הם ידעו - חודורוב היה שוערה המצטיין של נבחרת ישראל. ואזי הוסיף להקשות: ומי היה שוערה של הנבחרת בתקופת הרמב"ם? גיחכו התלמידים. פנה הרב אל תלמידיו ואמר: אתם רואים, ישנם אנשים שחיים רק לשעתם, אבל ישנם כאלה, שאנחנו חיים אותם בתוכנו! אלו הם אנשים שהותירו מאחוריהם שובל ארוך של עשייה, הנהגות, תורה וחיים! זוהי משמעותו של יום ההולדת אצלנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
